דמיינו לכם סיטואציה:

אני לא הייתי נותנת לזה לקרות. אני מכבדת אותם והכל בין אם אני עומדת ובין אם לא זה כמו דתיים שלא עומדים אבל מתפללים בשבילם וכו' אבל אני כן עומדת בכל הפעמיים ואם היה קורה לי מקרה כזה אז שוב, לא הייתי נותנת לזה לקרות

לא חושבת שהייתי ממשיכה לעמוד. עם כל הכבוד ליום הזה, ואני מכבדת את היום הזה, זה לא דבר שאפשר להישאר אדיש אליו.

גם אני לא הייתי ממשיכה
באיזה קטע בן אדם עומד בצפירה והוא מנצל את זה שיום השואה וגונב לי מה נראה לו

ברור שלא ממשיכים לעמוד. כאילו.. צריך להבין את האיזון הנכון. אם מישהו שודד אותנו באמצע הצפירה אז זה שנרדוף אחריו לא אומר שאנחנו לא מכבדים את היום הזה. דברים קורים. ואם מישהו ידקור? גם לא תזוזו?