יש לי פעם בכמה זמן התקפיי בכי (המשך בפירוט)

אני בדיוק ככה ועכשיו אני עם פסיכולוגית.. אולי תנסי ללכת לפסיכולוג:/

שואל השאלה:
אם אין לי איך להגיע לפסיכולוג איך לטפל בעצמי? בלי אף אחד

תתחילי לחושב על דברים טובים ואיך אפשר לשפר את המצב תמיד תחשבי על זה שיש לך כל כך הרבה דברים ברוך השם!
ידיים רגליים ראייה יכולת ללכת שיש לך בית
יש הרבה אנשים שהיו רוצים את זה.
תמיד תדעי שאת ברת מזל והיה יכול להיות יותר גרוע אני בפרטי (;

תנסי אולי לכתוב בלוג, אפילו סתם לעצמך, אני חושב שזה עוזר. (אם יש משהו שבאמת יכול לעזור לנו)

אין דבר כזה חברים שואלת השאלה

אני יודעת שזה יישמע מוזר אבל יש מצב שזה קשור למחזור?
גם לי זה קורה בדרך כלל כמה ימים לפני שאני מקבלת.

לרוב האנשים פה באתר אין חברים אז לא יודעים לתת עצות כל כך על שאלות כאלה
מה זה התשובות האלה של תעשי בלוג או תקראי ספר או תמצאי תחביב
חברים זה חשוב
חשוב לדעת לדבר עם חברים
כל בן אדם צריך כישוריים חברתיים
כל עבודה שתרצי ללכת אליה, חוץ מהרמה של הלימודים שלך מה שיקבע אם אנשים ירצו שתעבדי איתם או לא
או שתפתחי עסק ושהוא יצליח או לא זה לדעת איך לדבר עם אנשים שיאהבו אותך
תלכי לחוגים
או התנדבות
או תנועות נוער צופים וכאלה
ותכירי חברים
ותנסי לפתח שיחה וליזום יציאות
לחפש עם אנשים מכנה משותף
נגיד אוהבים אותו סוג מוזיקה
סרטים
לשחק טניס נגיד או כדורסל
לקנות בגדים וכאלה

מה עם אגודת ער"ן יש שם צ'אט לדבר עם מתנדבים..
לדעתי יש לך זו מן תקופה כזו. זה יעבור מתישהו אני בטוחה.

אולי את יכולה לנסות לכתוב את כל הרגשות והכל ביומן ופרצי הבכי אני מניחה שאת בין גיל 12-17 זה גם חלק מגיל ההתבגרות ואני בטוחה שאת לא היחידה שככה :)

גם לי זה קורה ולהרבה בגילאי ההתבגרות. אני לא חושבת שזה כל כך נכון לנסות לעבור את זה לבד.. אני חושבת שכן כדאי לדבר על זה ולהשמיע את זה. כנראה שחלק מהחברים שלך וכנראה רובם חווים את דברים דומים ואת לא יודעת את זה עליהם מאותן הסיבות אז אל תתביישי בזה, הכל בסדר. זה קשה את צודקת אבל זה לא משהו שצריך להתבייש בו, כדאי לשתף מישהו קרוב. אם אין מישהו קרוב זה הזמן למצוא- אפשר להבין את התסכול כשאין מישהו כזה. את לא חייבת ללכת לפסיכולוג למרות שזה יכול לעזור, את יכולה גם לקחת את הזמן ולראות אם זה מחמיר או מתעצם לפני אם לא מתאים לך עכשיו.. דבר נוסף שאפשרי זה לדבר עם היועצת של בית הספר- אם מה שמפריע לך בפסיכולוג זה לדבר עם ההורים או משהו על זה ואת לא רוצה אז יועצת יכול להיות פתרון טוב כי ההורים לא חייבים לדעת על זה- את יכולה לבקש מהיועצת שלא תערב אותם, ליועצים ופסיכולוגים לפי מה שאני יודעת אסור לשתף את מה שאת אומרת להם אלא אם כן זה מסכן חיים שלך או של אחרים, וליועצת את לא צריכה לשלם אלא פשוט לפנות אליה בבית ספר בלי שאף אחד אחר יתערב.

שואל השאלה:
אין לי חברים וכולם כל פעם שיש לי פרץ בכי מסתכלים עלי מוזר ואני רצה לשירותים ומתחבאת שם

זו בעיה בפני עצמה. כדאי שתנסי להכיר אנשים. אפילו כאן באתר שתוכלי לכתוב להם כשאת מתחבאת בשירותים אם בבית ספר לא הולך לך.. אני חושבת שזה אחד הדברים שיוכלו יותר לעזור לך.