אני יודעת שזה ישמע לכם ממש מפגר שאני מתלוננת, אבל אני בנאדם ממש רגיל.

אין לי איזשהו סיפור חיים טרגי על מישהו שנפטר במשפחה, אף פעם לא עברתי בריונות או חרם או שיימינג, יש לי חברים, המשפחה שלי שלמה לגמרי ואוהבת אותי, יש לי שני סבים, שתי סבתות, אין לי או הייתה לי איזושהי מחלה, הדימוי העצמי שלי סבבה, יש לי ביטחון עצמי, אני אוהבת את איך שאני נראית פחות או יותר, הציונים שלי פלוס מינוס טובים, חברות שלי אוהבות אותי. אני יודעת שאני הבנאדם הכי דפוק בעולם שאני אומרת משהו, אבל אני מרגישה ממש רגילה ועם חיים משעממים. מה אתם חושבים? מה לעשות?