למה זה קורה לעזאזל

אני אנסה לעשות את זה קצר. כשהייתי בחטיבה הייתי בדכאון ממש רק מתישהו בי' זה עבר לגמרי, לא מסיבה ספציפית כל כך, בעיקר משנאה עצמית שנאת החיים ותחושת לבד בלתי נסבלת, אני בחיים לא שיתפתי או פתחתי את זה מול מישהו. אני כרגע בכיתה יב כבר לא באותו מקום אבל לפעמים יש לי תקופות שהדיכאון והתחושות האובדניות פשוט הכל חוזר בבום במפתיע, או גם לפעמים שאני סתם עצובה אני חוזרת שוב למקום הזה. נשארתי ילדה סגורה כמו אז ככה שאף אחד לא יודע. ושוב, אין לי כל כך סיבה לזה. מישהו יכול להסביר לי בבקשה מה קורה לי כי אני מתחרפנת.