תספרו לי פאדיחות שלכם שאני אצחק קצת

הייתי עם חברה בקניון ובאנו לצאת מאיזו חנות וראיתי פתאום את המורה שלי למדעים, הצבעתי עליו כדי שחברה שלי תראה אותו ואז הוא הסתכל עלי ובמקום לעשות שלום ברחתי משם בריצה כמו מטומטמת וחברה שלי פשוט נשארה שם התפקעה מצחוק

הייתי בקניון עם חברות ומדדתי ג'ינס וחברה בדיוק חזרה מהשירותים או משהו ורצתה לדעת איפה אנחנו ואז יצאתי מהנות כדי למצוא אותה והיה צפצוף כזה שמשהו נגנב ואז ראיתי שהמכנס ביד שלי אז חזרתי והמוכרת יצאה ואמרתי לה סליחה לא שמתי לב, שמתי את המכנס וברחתי משם.

זה לא נקרא ממש ופדיחה אבל הינו אם ההורים של חברה שלנו ביום הולדת שלה בלונה פארק ועלינו על השרשראות המסתובבות ועפה לי הנעל ואמא שלה לא הרגישה טובה והיא חיפשה את הנעל

היה לי איזה קטע עם מישהו, והוא ניתק את הקשר אז תמיד ברחתי כשראיתי אותו.

ישבתי עם חברה שלי בחוץ ובאנו להיכנס, ובדיוק כשנכנסנו למבואה (לא רואים מי שבא מצד ימין) הוא היה מולי עם חבר שלו. מהלחץ שזה הוא התחלתי לרוץ לכיוון ההפוך-
כאילו הסתובבתי והתחלתי לרוץ מולו ולברוח.

לפני שבוע היה לנו טיול ליומיים וחילקו את האוטובוסים יומיים לפני, ותקעו אותי עם האוטובוס של הכיתה שלו (אותו אחד). אז נעשיתי אדומה ומלמלתי 'לא..' וכל הילדים בכיתה מסתכלים עלי בפרצוף כזה ממזר, (כל השכבה דחפה את האף לסיפור), והבנות מנסות להסביר לה למה לא. איכשהו זה יצא שהם אמרו למורה משהו ממש לא נכון, ואח"כ כשהמורה אמרה לי להסביר בהפסקה, והבנות ניסו שוב להסביר, אמרתי שאף אחת לא יודעת מה באמת קרה, ואחת הבנות שלא חשבתי שיודעת בכלל שאני קיימת אומרת לי "כולנו יודעות" ושוב פעם כולם תוקעות בי את הפרצוף הזה.-.
בקיצור לקחתי חברה שלי שהיא ידידה שלו והסברתי לה הכל, והיא אמרה לי שכל עוד אני לידה היא תדאג שהוא לא יתקרב אליי, וברגע שהיא אמרה את זה הוא עובר לידנו. אז יצא שהוא שמע את הרוב.