תארו לכם סיטואציה כזאת

הייתי מתאפסת.
כן זה קשה יותר בלי חברים שיתמכו בך, אבל אני לא אהרוס בגלל זה את החיים שלי והבגרות.
ממש לא.

הייתי מתאפסת על עצמי וחוזרת ללמוד.
לא רק בשבילם, אלא גם בשבילי, בשביל ההצלחה שלי.

אוקי, דבר ראשון לא להרים ידיים וללכת לבית ספר דבר שני צריך להכיר מחדש חברים אפילו שזה קשה ויש כבר "חבורות" צריך להכיר חברים מחדש בשיטות טבעיות, לבוא הכי בטבעיות לבנאדם ולפתח שיחה להתעניין לאט לאט, אחרי זה יהיה לך גם יותר קל מבחינה לימודית כי לא יהיה לך דאגות

מניסיון (קורא לי את אותו מקרה בדיוק) אני הולך לבית הספר ומנסה להתחבר אבל חשוב לי להגיע כי הלימודים הרבה יותר חשובים מילדים מפגרים והדעות שלהם עלי מי שנחמד אליי אני יהיה אליו

יש לי לגמרי אותה בעיה