למה האור מסנוור הכל והחושך משקיט? איך אפשר להכיל את האור שלא מבעד לחושך?

תוכל להסביר יותר לעומק למה אתה מתכוון?

נכון, האור מסנוור (בעיקר כשהוא מופיע בבת אחת), אך רק בהתחלה, לאט לאט מתרגלים אליו ובעזרתו אנו יכולים לראות את הדברים \ החפצים הקיימים, לא יודע אם זה נכון ב-% 100: האור מביא לידי ביטוי את צבעו וצורתו של כל דבר אשר קיים בעולמנו. האור מעניק ביטחון, בזכותו ניתן להתמצא בעולמנו ולפעול למען עשיית טוב (אם כי לא רק בזכותו, הייתי אומר.).

"החושך משקיט הכל"? אני לא מסכים עם האמרה הזאת, לדעתי, החושך מעלים \ גורם לנו לא לראות את כל התמונה, החושך משקיט, אולי נכון לומר זאת בהקשר לכך שכאשר חשוך פועלים לאט יותר, שוקלים כל צעד. החושך גם מעייף..

החושך, במידה מסויימת מעניק גם הוא (או תחושת אשליה של) ביטחון, יכול להיות שדבר זה נובע מכך שאין גישה לחלק גדול בחושך.

וכאשר מגיע האור בפתאומיות, אדם שהיה בחושך זמן רב, נבהל - מכל המידע שהוא פתאום מקבל \שנגיש לו פתאום, בהתחלה האור נראה כדבר "רע", אך עם הזמן ניתן להסיק שהאור מאפשר לאדם לעשות יותר דברים ופותח בפניו יותר אפשרויות מאשר היו פתוחות בפניו בעת ששהה בחושך.

לדעתי, הדברים שכתבתי בתשובה זו נכונים הן מבחינה רוחנית והן מבחינה נפשית.

יכול להיות שחפרתי, אבל.. אתה התחלת ;)