זה לא ספאם או שאלת צומי

כשהמצב לא טוב זה מכריח אנשים לשנות את עצמם ולהיות חזקים יותר, בטוחים יותר בעצמם. יום אחד מבינים שאין לנו כוחות להירקב מבפנים והמצב כבר נמאס, אז משנים.
אם הכל היה שושנים ושמשות כל יום כל היום, אנשים לא היו חזקים, או שהיו ממשיכים לעשות את הטעויות שהם עושים.
מה שאני מנסה להגיד זה שחיוכים מרירים לא יעזרו, תמיד אחרי תקופה של בדידות משהו נגזל מבן אדם אני לא יודעת מה, אולי התמימות לאושר. (עדיין לא ביררתי עם עצמי אם אושר זאת החוכמה הגדולה שניתנה לאנשים עם השנים או תמימות ידע). אחרי תקופת בדידות אנחנו חכמים יותר, אנחנו יכולים להתמודד טוב יותר עם החיים, לפי דעתי.
זאת תקופה, כל התקופות עוברות.
אני בטוחה שעוד חודשיים אם תיזכר בזה תרגיש אחרת מעכשיו, יותר טוב.

אני אולי יכולה לעזור
אף פעם אל תתייאש
אם אתה צריך משהו אז אתה מוזמן לפנות אליי בפרטי

יש לי כ"כ הרבה מה להגיד לך..
חשוב שתיהיה חזק, תזכור שאתה לבד ואתה צריך להיות חזק ולא להישבר, תמיד ברגעים של משבר תגיד שיהיה בסדר, אתה תעבור את זה בסופו של דבר ואני לא מכירה אותך אבל לפי מה שרשמת אתה בסהכ צריך קצת יותר ואתה מדהים ומאחלת לך שרק תעבור את זה כמה שיותר מהר.

שואל השאלה:
תודה רבה על התגובות ואני באמת מעריך את מה שכתבתם. הבעיה היא שקל לדבר ולהגיד דברים (לא מאשים חלילה) אבל קשה ליישם אותם. זו פשוט תחושה כזאת שאוכלת אותך מבפנים. שגורמת לך להשתגע. אני לא יודע אם אני נורמלי כבר.

אני כמוך אם באלך לדבר בפרטי