3 תשובות
לגדעון השופט שמלך בישראל והציל את עם ישראל ממדין היו 70 בנים מנשים רבות ועוד בן מפילגשו בשכם ושמו אבימלך. לאחר מותו של גדעון, החליט אבימלך לקחת לעצמו את שרביט המלוכה. וכדי להיפטר משבעים אחיו המתחרים בו, הוא פונה לאנשי שכם ומשכנעם שעדיף שהוא בהיותו בשר מבשרם ימשול בהם, ולא שבעים אחיו. כך הוא מושך את בעלי שכם לצידו ובסיועם הוא הורג את כל אחיו, ורק בנס נותר לפליטה יותם אחיו הקטן.
לאחר שנתמנה אבימלך לשופט על בעלי שכם עולה יותם על הר גריזים ומוכיח את אנשי שכם על הרעה שעשו לבית גדעון (אף שגדעון הצילם מיד מדין) ב"משל יותם" זה העצים פונים לעצים חשובים כמו זית, תאנה וגפן (שבהם נשתבחה ארץ ישראל) ומבקשים מהם להיות מלכים עליהם. אולם עצים אלה אינם מחפשים כבוד ושררה אלא מסתפקים במעשיהם הטובים והמועילים, לכן הם מסרבים למלוכה בנימוק שאינם רשאים להפסיק את תפקידם המועיל על מנת להתחיל בתפקיד שלא יביא תועלת. המשל:
"הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים, לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ.
וַיֹּאמְרוּ לַזַּיִת: מָלְכָה עָלֵינוּ!
וַיֹּאמֶר לָהֶם הַזַּיִת: הֶחֳדַלְתִּי אֶת־דִּשְׁנִי, אֲשֶׁר־בִּי יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים -
וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל־הָעֵצִים?!
וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַתְּאֵנָה: לְכִי־אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ!
וַתֹּאמֶר לָהֶם הַתְּאֵנָה: הֶחֳדַלְתִּי אֶת־מָתְקִי, וְאֶת־תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה -
וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל־הָעֵצִים?!
וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַגָּפֶן: לְכִי־אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ!
וַתֹּאמֶר לָהֶם הַגֶּפֶן: הֶחֳדַלְתִּי אֶת־תִּירוֹשִׁי, הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹקִים וַאֲנָשִׁים -
וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל־הָעֵצִים?!
וַיֹּאמְרוּ כָל־הָעֵצִים אֶל־הָאָטָד: לֵךְ אַתָּה מְלָךְ־עָלֵינוּ!
וַיֹּאמֶר הָאָטָד אֶל־הָעֵצִים: אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם - בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי;
וְאִם־אַיִן - תֵּצֵא אֵשׁ מִן־הָאָטָד, וְתֹאכַל אֶת־אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן!
וְעַתָּה, אִם־בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים עֲשִׂיתֶם, וַתַּמְלִיכוּ אֶת־אֲבִימֶלֶךְ,
וְאִם־טוֹבָה עֲשִׂיתֶם עִם־יְרֻבַּעַל וְעִם־בֵּיתוֹ, וְאִם־כִּגְמוּל יָדָיו עֲשִׂיתֶם לוֹ;
אֲשֶׁר־נִלְחַם אָבִי עֲלֵיכֶם, וַיַּשְׁלֵךְ אֶת־נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד וַיַּצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד מִדְיָן,
וְאַתֶּם קַמְתֶּם עַל־בֵּית אָבִי הַיּוֹם, וַתַּהַרְגוּ אֶת־בָּנָיו, שִׁבְעִים אִישׁ עַל־אֶבֶן אֶחָת, וַתַּמְלִיכוּ אֶת־אֲבִימֶלֶךְ בֶּן־אֲמָתוֹ עַל־בַּעֲלֵי שְׁכֶם, כִּי אֲחִיכֶם הוּא;
וְאִם־בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים עֲשִׂיתֶם עִם־יְרֻבַּעַל וְעִם־בֵּיתוֹ הַיּוֹם הַזֶּה - שִׂמְחוּ בַּאֲבִימֶלֶךְ, וְיִשְׂמַח גַּם־הוּא בָּכֶם;
וְאִם־אַיִן - תֵּצֵא אֵשׁ מֵאֲבִימֶלֶךְ, וְתֹאכַל אֶת־בַּעֲלֵי שְׁכֶם וְאֶת־בֵּית מִלּוֹא,
וְתֵצֵא אֵשׁ מִבַּעֲלֵי שְׁכֶם וּמִבֵּית מִלּוֹא, וְתֹאכַל אֶת־אֲבִימֶלֶךְ!"
* * *
רק האטד שיח קוצני מסכים לקבל את תפקיד המלך, אף שאינו מתאים לתפקיד, רק מפני שיש לו "שגעון גדלות".
ואכן שיחי האטד - אין בהם לא יופי ולא תועלת. הם עצי סרק שתפקידם בין העצים שולי ומשתמשים ברוח הנושבת בענפיהם להרעיש בלי להועיל, ולפעמים אף מהוים סכנה לעצים, בהיותם נוטים לבעור באש ולהבעיר סביבתם - ומרובה סכנתם. אוי ליער או לכרם ששיחי אטד צומחים סמוך להם. חום הקיץ עתיד לייבש את ענפי שיחי האטד, ואז קוציהם הדוקרניים מזדקרים וסכנה להתקרב אליהם. ואם חלילה ניצוץ של אש אוחז בהם, הם מתלקחים מיד ומכלים את ענפיהם היבשים ולהבתם מתפשטת לעבר שאר העצים ומכלה בהם.
* * *
המשל שמשוה את אבימלך לאטד מעמיד ללעג ולקלס את הדמות המנופחת של אבימלך, "עבד כי ימלוך", הדומה לשיח קוצני נחות, התאב שררה.
גם ארזי הלבנון הנאים והמהודרים, אין בהם תועלת רבה מאחר שאינם מצמיחים פירות, לכן הם משל לבעלי שכם, קלי עולם הריקים והפוחזים שלהוטים אחרי השררה. ורק כדי להבדילם מאבימלך הקל שבקלים המשול לאטד משולים הם לארזי הלבנון. ואם בעלי שכם נכבדים מאבימלך, כיצד יוכל לפרוש כנפיו עליהם... כי איך יוכלו ארזי הלבנון הגבוהים לחסות בצלו של שיח קטנטן דוקרני שיכול להבעיר אותם באש?.. הנמשל- יותם מוקיע ומוכיח בזעם את אנשי שכם שבשפלותם המוסרית המליכו עליהם את אבימלך וסייעו לו במעשי הזוועה שאפשרו לו למלוך. ואומר להם: אם המעשה שלכם בא מצד האמת והיושר ("אם באמת ובתמים"), תתברכו בשמחה הדדית. ואם לא, תצא אש המחלוקת ותגרום למלחמה ולהרס.
זה נראה כמו ברכה שבצידה קללה, אולם באמת זוהי נבואה המובנת מאליה. מטבע הדברים מי שבוחר לו למלך בחירה גרועה כל כך. ברית שיסודה ברשע אין בכוחה להתקיים. ולא עוד אלא שבכוחה לכלות את שני הצדדים.
האטד "עבד כי ימלוך" משזכה למלוך זחה עליו דעתו. ומבקש מן העצים לבוא לחסות בצילו ולדור במסוכתו הדוקרנית. הוא מחליט לכוף את שלטון היחיד שלו על הכל אולם בסופו של דבר, אבימלך ובעלי שכם נקלעו למלחמה שגרמה לאובדנו של אבימלך הרשע.
כל אחד מאתנו צריך לעשות שאלה בנפשו אם אין בו "אבימלך" קטן, "שליט עריץ", המנסה לכפות עצמו על אחרים ברשעות.
כל אדם הוא מלך במידה זו או אחרת. לכל אדם מרחב שליטה מסוים על בני אדם מסביבו, גם אם אינו ראש ממשלה, ראש עיר או מנהל מוסד. בהיותו ראש משפחה, מורה, משפיע או אפילו סתם בן אדם פשוט יש לו אפשרות לשלוט. כי בכל אדם יש צד של משפיע שמאפשר לו לשלוט ביחיד או ברבים (ומיעוט רבים שנים). על כן, כל אחד יכול לעיין במשל יותם ולבחון את עצמו, אם הוא בבחינת מנהיג אמיתי מלא אהבת הבריות, אהבת ישראל - "מלך כפשוטו" או שהוא בבחינת עריץ ורודן - "עבד כי ימלוך".
לאחר שנתמנה אבימלך לשופט על בעלי שכם עולה יותם על הר גריזים ומוכיח את אנשי שכם על הרעה שעשו לבית גדעון (אף שגדעון הצילם מיד מדין) ב"משל יותם" זה העצים פונים לעצים חשובים כמו זית, תאנה וגפן (שבהם נשתבחה ארץ ישראל) ומבקשים מהם להיות מלכים עליהם. אולם עצים אלה אינם מחפשים כבוד ושררה אלא מסתפקים במעשיהם הטובים והמועילים, לכן הם מסרבים למלוכה בנימוק שאינם רשאים להפסיק את תפקידם המועיל על מנת להתחיל בתפקיד שלא יביא תועלת. המשל:
"הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים, לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ.
וַיֹּאמְרוּ לַזַּיִת: מָלְכָה עָלֵינוּ!
וַיֹּאמֶר לָהֶם הַזַּיִת: הֶחֳדַלְתִּי אֶת־דִּשְׁנִי, אֲשֶׁר־בִּי יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים -
וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל־הָעֵצִים?!
וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַתְּאֵנָה: לְכִי־אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ!
וַתֹּאמֶר לָהֶם הַתְּאֵנָה: הֶחֳדַלְתִּי אֶת־מָתְקִי, וְאֶת־תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה -
וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל־הָעֵצִים?!
וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַגָּפֶן: לְכִי־אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ!
וַתֹּאמֶר לָהֶם הַגֶּפֶן: הֶחֳדַלְתִּי אֶת־תִּירוֹשִׁי, הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹקִים וַאֲנָשִׁים -
וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל־הָעֵצִים?!
וַיֹּאמְרוּ כָל־הָעֵצִים אֶל־הָאָטָד: לֵךְ אַתָּה מְלָךְ־עָלֵינוּ!
וַיֹּאמֶר הָאָטָד אֶל־הָעֵצִים: אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם - בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי;
וְאִם־אַיִן - תֵּצֵא אֵשׁ מִן־הָאָטָד, וְתֹאכַל אֶת־אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן!
וְעַתָּה, אִם־בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים עֲשִׂיתֶם, וַתַּמְלִיכוּ אֶת־אֲבִימֶלֶךְ,
וְאִם־טוֹבָה עֲשִׂיתֶם עִם־יְרֻבַּעַל וְעִם־בֵּיתוֹ, וְאִם־כִּגְמוּל יָדָיו עֲשִׂיתֶם לוֹ;
אֲשֶׁר־נִלְחַם אָבִי עֲלֵיכֶם, וַיַּשְׁלֵךְ אֶת־נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד וַיַּצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד מִדְיָן,
וְאַתֶּם קַמְתֶּם עַל־בֵּית אָבִי הַיּוֹם, וַתַּהַרְגוּ אֶת־בָּנָיו, שִׁבְעִים אִישׁ עַל־אֶבֶן אֶחָת, וַתַּמְלִיכוּ אֶת־אֲבִימֶלֶךְ בֶּן־אֲמָתוֹ עַל־בַּעֲלֵי שְׁכֶם, כִּי אֲחִיכֶם הוּא;
וְאִם־בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים עֲשִׂיתֶם עִם־יְרֻבַּעַל וְעִם־בֵּיתוֹ הַיּוֹם הַזֶּה - שִׂמְחוּ בַּאֲבִימֶלֶךְ, וְיִשְׂמַח גַּם־הוּא בָּכֶם;
וְאִם־אַיִן - תֵּצֵא אֵשׁ מֵאֲבִימֶלֶךְ, וְתֹאכַל אֶת־בַּעֲלֵי שְׁכֶם וְאֶת־בֵּית מִלּוֹא,
וְתֵצֵא אֵשׁ מִבַּעֲלֵי שְׁכֶם וּמִבֵּית מִלּוֹא, וְתֹאכַל אֶת־אֲבִימֶלֶךְ!"
* * *
רק האטד שיח קוצני מסכים לקבל את תפקיד המלך, אף שאינו מתאים לתפקיד, רק מפני שיש לו "שגעון גדלות".
ואכן שיחי האטד - אין בהם לא יופי ולא תועלת. הם עצי סרק שתפקידם בין העצים שולי ומשתמשים ברוח הנושבת בענפיהם להרעיש בלי להועיל, ולפעמים אף מהוים סכנה לעצים, בהיותם נוטים לבעור באש ולהבעיר סביבתם - ומרובה סכנתם. אוי ליער או לכרם ששיחי אטד צומחים סמוך להם. חום הקיץ עתיד לייבש את ענפי שיחי האטד, ואז קוציהם הדוקרניים מזדקרים וסכנה להתקרב אליהם. ואם חלילה ניצוץ של אש אוחז בהם, הם מתלקחים מיד ומכלים את ענפיהם היבשים ולהבתם מתפשטת לעבר שאר העצים ומכלה בהם.
* * *
המשל שמשוה את אבימלך לאטד מעמיד ללעג ולקלס את הדמות המנופחת של אבימלך, "עבד כי ימלוך", הדומה לשיח קוצני נחות, התאב שררה.
גם ארזי הלבנון הנאים והמהודרים, אין בהם תועלת רבה מאחר שאינם מצמיחים פירות, לכן הם משל לבעלי שכם, קלי עולם הריקים והפוחזים שלהוטים אחרי השררה. ורק כדי להבדילם מאבימלך הקל שבקלים המשול לאטד משולים הם לארזי הלבנון. ואם בעלי שכם נכבדים מאבימלך, כיצד יוכל לפרוש כנפיו עליהם... כי איך יוכלו ארזי הלבנון הגבוהים לחסות בצלו של שיח קטנטן דוקרני שיכול להבעיר אותם באש?.. הנמשל- יותם מוקיע ומוכיח בזעם את אנשי שכם שבשפלותם המוסרית המליכו עליהם את אבימלך וסייעו לו במעשי הזוועה שאפשרו לו למלוך. ואומר להם: אם המעשה שלכם בא מצד האמת והיושר ("אם באמת ובתמים"), תתברכו בשמחה הדדית. ואם לא, תצא אש המחלוקת ותגרום למלחמה ולהרס.
זה נראה כמו ברכה שבצידה קללה, אולם באמת זוהי נבואה המובנת מאליה. מטבע הדברים מי שבוחר לו למלך בחירה גרועה כל כך. ברית שיסודה ברשע אין בכוחה להתקיים. ולא עוד אלא שבכוחה לכלות את שני הצדדים.
האטד "עבד כי ימלוך" משזכה למלוך זחה עליו דעתו. ומבקש מן העצים לבוא לחסות בצילו ולדור במסוכתו הדוקרנית. הוא מחליט לכוף את שלטון היחיד שלו על הכל אולם בסופו של דבר, אבימלך ובעלי שכם נקלעו למלחמה שגרמה לאובדנו של אבימלך הרשע.
כל אחד מאתנו צריך לעשות שאלה בנפשו אם אין בו "אבימלך" קטן, "שליט עריץ", המנסה לכפות עצמו על אחרים ברשעות.
כל אדם הוא מלך במידה זו או אחרת. לכל אדם מרחב שליטה מסוים על בני אדם מסביבו, גם אם אינו ראש ממשלה, ראש עיר או מנהל מוסד. בהיותו ראש משפחה, מורה, משפיע או אפילו סתם בן אדם פשוט יש לו אפשרות לשלוט. כי בכל אדם יש צד של משפיע שמאפשר לו לשלוט ביחיד או ברבים (ומיעוט רבים שנים). על כן, כל אחד יכול לעיין במשל יותם ולבחון את עצמו, אם הוא בבחינת מנהיג אמיתי מלא אהבת הבריות, אהבת ישראל - "מלך כפשוטו" או שהוא בבחינת עריץ ורודן - "עבד כי ימלוך".
שואל השאלה:
תודה רבה, אבל בכל זאת לא ממש הבנתי, יש לי שאלה מה המשל ומה הנמשל במשל יותם? מה אני אמורה לכתוב?
תודה רבה, אבל בכל זאת לא ממש הבנתי, יש לי שאלה מה המשל ומה הנמשל במשל יותם? מה אני אמורה לכתוב?
הקטע המנוקד זה המשל
הנמשל-הוא גוער ונוזף באבימלך וכת מעריציו, שאפשרו לו את המלוכה מלכתחילה ולכן ממשיל אותם
אבימלך -לאטד
ומעריציו -לארזי הלבנון
והנמשל הנוסף לחיינו אנו-בכל עת וזמן, זה לשים לב לסביבתנו, איזה סוג אנחנו כמו גדעון או חלילה אבימלך.
הנמשל-הוא גוער ונוזף באבימלך וכת מעריציו, שאפשרו לו את המלוכה מלכתחילה ולכן ממשיל אותם
אבימלך -לאטד
ומעריציו -לארזי הלבנון
והנמשל הנוסף לחיינו אנו-בכל עת וזמן, זה לשים לב לסביבתנו, איזה סוג אנחנו כמו גדעון או חלילה אבימלך.
באותו הנושא: