4 תשובות
עד כמה שאני דוגלת בשיוויון צריך להיות ריאליסטים ולהבין שאין מצב שיהיו שיוויון מוחלט בין גברים ונשים, כי אנחנו באמת שונים בהמון דברים, ביולוגית ומנטלית, אחד מהשני.
התפיסה של "מי שמרביץ לבת הוא לא גבר" באמת מגיעה, לדעתי, מההבנה שבנות חלשות יותר פיזית מבנים, ורגישות יותר. כמובן שיש יוצאי דופן אבל בממוצע ככה זה. זה אולי טיפה סקסיסטי אבל בתכלס, הגיוני. אני בהחלט חושבת שלא צריך להרביץ מההתחלה ואם את מרביצה למישהו בצחוק וזה לא כואב בכלל אז בסדר, זה בסדר גם אם זה הפוך. אבל כשמדובר על מכות של ממש, זה ההסבר שיש לי לתת לך.
התפיסה של "מי שמרביץ לבת הוא לא גבר" באמת מגיעה, לדעתי, מההבנה שבנות חלשות יותר פיזית מבנים, ורגישות יותר. כמובן שיש יוצאי דופן אבל בממוצע ככה זה. זה אולי טיפה סקסיסטי אבל בתכלס, הגיוני. אני בהחלט חושבת שלא צריך להרביץ מההתחלה ואם את מרביצה למישהו בצחוק וזה לא כואב בכלל אז בסדר, זה בסדר גם אם זה הפוך. אבל כשמדובר על מכות של ממש, זה ההסבר שיש לי לתת לך.
את האמת אני לא ארביץ למישהו שחלש ממני. אבל בחיים לא נתקלתי באחת חזקה ממני. אבל אם היא חברה אז אני אחזיר לה חלש
אנונימי
את כאילו מתלוננת על זה שבנים לא מרביצים לבנות? טוב, אז א. אני אישית מכירה כמה בנים שהיו מוכנים בכיף להכניס למישהי אגרוף בעין אם היא הייתה נוגעת בהם. ב. מאיפה את יודעת שזה שהם "מרחמים" על הבת זאת הסיבה לזה שלא מכים אותה בחזרה? זה נובע מכבוד, לא מחשיבה שהם חזקים יותר (עזבי את זה שזאת עובדה שיש מקרים בהם הבן חזק מהבת), וגם אם יש בנים שחושבים ככה אני לא מבינה איפה הבעיה
שואל השאלה:
הבעיה זה שאם אני ארביץ למשהו הוא לא יחזיר לי ולא מתוך כבוד אלא מתוך רחמים וסליחה אבל אני לא רוצה שירחמו עלי בשום צורה גם אם זה פוגע בי
הבעיה זה שאם אני ארביץ למשהו הוא לא יחזיר לי ולא מתוך כבוד אלא מתוך רחמים וסליחה אבל אני לא רוצה שירחמו עלי בשום צורה גם אם זה פוגע בי