2 תשובות
הימין רואה את זכות העם היהודי על הארץ ותומך בהתיישבות בשטחים.
השמאל חותר יותר להסכם ופשרה עם הפלשתינים, שתי מדינות ולא להתנחלויות
כללי מאד
השמאל חותר יותר להסכם ופשרה עם הפלשתינים, שתי מדינות ולא להתנחלויות
כללי מאד
שאלה מעניינת. צריך להבין שיש הרבה מאוד תחומים שונים שיש בהם "ימין" ו"שמאל". לרוב החלוקה תהיה למדיני/בטחוני וכלכלי/חברתי. אני אישית מחלק את זה אפילו למרכיבים היותר קטנים - מדיני, בטחוני, כלכלי וחברתי.
מדיני - הכוונה היא ליחסי החוץ, בארץ זה מתבטא ביחסים עם הפלסטינים והאפשרות להסכם מדיני. באופן מסורתי הימין רואה את השטחים כחלק מישראל ונוטה להתנגד להסכם עם הפלסטינים. השמאל לרוב רואה את השטחים כאזור שנמצא זמנית בחזקת ישראל עד להגעה להסכם. בגלל זה השמאל נוטה להתנגד לבניה בהתנחלויות. כמובן שזה לא שחור ולבן, יכול להיות גם מרכז, שתומך לדוגמה בבניה בגושים אבל מתנגד להקמת מאחזים על גבעות וכו', בסופו של דבר זאת קשת רחבה.
בטחוני - הכוונה היא איך מתמודדים עם איומים בין אם הטרור הפלסטיני ובין אם איומים איזוריים. הימין דוגל בגישה מיליטנית יחסית של אפס סובלנות לטרור, שמותר לעקם זכויות אדם בגלל צורך בטחוני (לדוגמה מעצר מנהלי) ושצריך לשמר מאזן אימה מול מדינות אויב. השמאל דוגל בגישה של אסור לפגוע בזכויות אדם אפילו אם זה אומר לקחת סיכון בטחוני ולא להשקיע בצבא יותר ממה שהכרחי לקיום. כמובן שגם כאן יש קשת מאוד רחבה באמצע, וצריך גם לציין את הימין הקיצוני שזה יכול להגיע לטרור יהודי והשמאל הקיצוני שיכול להגיע לבגידה במדינה.
כלכלי - באופן מסורתי הימין תומך בשוק חופשי, הפרטה ותחרות טבעית בין עסקים. השמאל דוגל בהתערבות של הממשלה בשוק, עבודה מאורגנת וזכויות סוציאליות רחבות. ימין כלכלי קיצוני הוא ליברנטיות (כלומר שהממשלה לא מתערבת במסחר בשום מצב) ושמאל כלכלי קיצוני הוא קומוניזם. הקשת שבאמצע כוללת כל סוג של מתן זכות קניין ועסקים אבל שמירת האפשרות של הממשלה להתערב - לדוגמה במקרה של קרטלים, שכר מינימום ועוד.
חברתי - בגדול הכוונה היא לשמרנות מול ליברליות. הימין נוטה לשמר ערכים מסורתיים או במקרים מסויימים דתיים בעוד שהשמאל מחפש להתאים את החוק לתקופה גם במחיר של זניחת מורשת. בישראל לדוגמה זה מתבטא באופן מובהק ביחסי דת ומדינה, כשלימין חשוב לשמור על אופי יהודי של ישראל ולכן הוא לדוגמה מתנגד למסחר בשבת, בעוד שהשמאל מתנגד לכפיה של אורח חיים כלשהו על אדם שלא מעוניין בכך. דוגמה נוספת היא שהימין נוטה להתנגד באופן גורף להפלות בעוד שהשמאל מעוניין להתיר אותן באופן גורף. גם כאן כמובן שיש קשת ענקית באמצע. כלל האצבע בסופו של דבר הוא שבמקום שבו "יהודי" ו"דמוקרטי" נמצאים במסלול התנגשות, הימין יעדיף יהודי והשמאל יעדיף דמוקרטי.
עכשיו אם תשים לב לאנשים יכולה להיות דעה שונה בקשת הפוליטית בכל אחד מהתחומים האלה. אני לדוגמה מחשיב את עצמי כמרכז מדיני, ימין בטחוני, מרכז כלכלי ושמאל חברתי. זה מתבטא אפילו במפלגות - לדוגמה ישראל ביתנו היא ימין בטחוני מובהק אבל דווקא שמאל חברתי (ואפילו כאן באופן די מובהק). כולנו היא מפלגת מרכז עם נטיה ימינה בתחום המדיני אבל נטיה שמאלה בתחום החברתי.
אתה מוזמן לנסות לעשות את האבחנה הזאת, למקם את עצמך על הקשת בכל אחד מהתחומים ולבחון ככה את כל המפלגות. זה יכול לעזור לך להחליט איזה פתק לשים בקלפי.
מדיני - הכוונה היא ליחסי החוץ, בארץ זה מתבטא ביחסים עם הפלסטינים והאפשרות להסכם מדיני. באופן מסורתי הימין רואה את השטחים כחלק מישראל ונוטה להתנגד להסכם עם הפלסטינים. השמאל לרוב רואה את השטחים כאזור שנמצא זמנית בחזקת ישראל עד להגעה להסכם. בגלל זה השמאל נוטה להתנגד לבניה בהתנחלויות. כמובן שזה לא שחור ולבן, יכול להיות גם מרכז, שתומך לדוגמה בבניה בגושים אבל מתנגד להקמת מאחזים על גבעות וכו', בסופו של דבר זאת קשת רחבה.
בטחוני - הכוונה היא איך מתמודדים עם איומים בין אם הטרור הפלסטיני ובין אם איומים איזוריים. הימין דוגל בגישה מיליטנית יחסית של אפס סובלנות לטרור, שמותר לעקם זכויות אדם בגלל צורך בטחוני (לדוגמה מעצר מנהלי) ושצריך לשמר מאזן אימה מול מדינות אויב. השמאל דוגל בגישה של אסור לפגוע בזכויות אדם אפילו אם זה אומר לקחת סיכון בטחוני ולא להשקיע בצבא יותר ממה שהכרחי לקיום. כמובן שגם כאן יש קשת מאוד רחבה באמצע, וצריך גם לציין את הימין הקיצוני שזה יכול להגיע לטרור יהודי והשמאל הקיצוני שיכול להגיע לבגידה במדינה.
כלכלי - באופן מסורתי הימין תומך בשוק חופשי, הפרטה ותחרות טבעית בין עסקים. השמאל דוגל בהתערבות של הממשלה בשוק, עבודה מאורגנת וזכויות סוציאליות רחבות. ימין כלכלי קיצוני הוא ליברנטיות (כלומר שהממשלה לא מתערבת במסחר בשום מצב) ושמאל כלכלי קיצוני הוא קומוניזם. הקשת שבאמצע כוללת כל סוג של מתן זכות קניין ועסקים אבל שמירת האפשרות של הממשלה להתערב - לדוגמה במקרה של קרטלים, שכר מינימום ועוד.
חברתי - בגדול הכוונה היא לשמרנות מול ליברליות. הימין נוטה לשמר ערכים מסורתיים או במקרים מסויימים דתיים בעוד שהשמאל מחפש להתאים את החוק לתקופה גם במחיר של זניחת מורשת. בישראל לדוגמה זה מתבטא באופן מובהק ביחסי דת ומדינה, כשלימין חשוב לשמור על אופי יהודי של ישראל ולכן הוא לדוגמה מתנגד למסחר בשבת, בעוד שהשמאל מתנגד לכפיה של אורח חיים כלשהו על אדם שלא מעוניין בכך. דוגמה נוספת היא שהימין נוטה להתנגד באופן גורף להפלות בעוד שהשמאל מעוניין להתיר אותן באופן גורף. גם כאן כמובן שיש קשת ענקית באמצע. כלל האצבע בסופו של דבר הוא שבמקום שבו "יהודי" ו"דמוקרטי" נמצאים במסלול התנגשות, הימין יעדיף יהודי והשמאל יעדיף דמוקרטי.
עכשיו אם תשים לב לאנשים יכולה להיות דעה שונה בקשת הפוליטית בכל אחד מהתחומים האלה. אני לדוגמה מחשיב את עצמי כמרכז מדיני, ימין בטחוני, מרכז כלכלי ושמאל חברתי. זה מתבטא אפילו במפלגות - לדוגמה ישראל ביתנו היא ימין בטחוני מובהק אבל דווקא שמאל חברתי (ואפילו כאן באופן די מובהק). כולנו היא מפלגת מרכז עם נטיה ימינה בתחום המדיני אבל נטיה שמאלה בתחום החברתי.
אתה מוזמן לנסות לעשות את האבחנה הזאת, למקם את עצמך על הקשת בכל אחד מהתחומים ולבחון ככה את כל המפלגות. זה יכול לעזור לך להחליט איזה פתק לשים בקלפי.
באותו הנושא: