7 תשובות
לא, לא כולם. לא כולם רוצים "שנחזיר" את המדינה שלנו לפלסטינים.
יש כאלו שמאוד בעדנו, ואפשר לראות זאת כשיש אנשים שבאים לארץ שלנו, וכותבים באינטרנט מכתבים על מה שקורה. לא כולם בעד.
ויש כאלו שבעד, ולא אכפת להם מה יהיה איתנו.
אל תגזים לא כל העולם רוצה שנחזיר לפלסטינים את המדינה הזאת אפשר להגיד ל40% מאכולוסיית העולם רצו שנחזיר, ועוד 30% מהעולם לא רוצה שנחזיר וכל השאר לא ממש אכפת להם וגם כאלה שרוצים שנחזיר מתחלקים כי יש כאלה שאומרים שנעשה "שתי מדינות לשני עמים" ולחזור לגבולות 48' ועוד כאלה שלא מכירים את מדינת ישראל כמדינה
איזה חוסר הבנה שאלוהים ישמור עלינו..

1 - מה זה "כל העולם"?!
מה הפירוש של ההגדרה הזו? את שאלת אישית כל אחד מיותר משבעת וחצי מיליארדי האנשים החיים כיום מה דעתם על המצב בישראל? את בדקת מה העמדה הרשמית של בערך 192 (יש עוד כמה מדינות אבל בלי הכרה בינלאומית) מדינות ברחבי העולם בנוגע לסכסוך הישראלי פלסטיני?
אז מאיפה לעזאזל את מביאה את המשפט "כל העולם"?

2 - בגלל שאני צריך לפרשן מה הייתה הכוונה שלך במשפט הלא הגיוני או מובן הזה בעצמי אני אפרש שהתכוונת לרוב האנשים בעולם.
אז יש לי הפתעה שתכניס להלם כל יהודי באשר הוא - רוב האנשים לא שמים ז*ן על מה שקורה בישראל!
למה לעזאזל שיהיה אכפת לאדון צינג מיי סו מסין על המצב במדינה קטנטנה ונידחת ששוכנים בה עמים שהוא לא שמע עליהם?
למה שיהיה אכפת לגברת קאי אומקהאמה מאיי שלמה מה קורה ביהודה ושומרון?
לרוב האנשים פשוט לא אכפת ובצדק, כי מה זה קשור אליהם? כמו שלא הרבה בארץ נוקטים עמדה בנוגע למלחמת העצמאות הצ'צ'נית או בנוגע להתפרקות יוגוסלביה ככה גם לא הרבה ביוגוסלביה נוקטים עמדה בנוגע לסכסוך הישראלי פלסטיני

3 - מה שכן, רוב ה*מדינאים ובעלי הכוח* וגם רוב תושבי המערב רוצים בפתרון הסכסוך במסגרת שתי מדינות לשני עמים והפסקת מה שהם קוראים לו (ולא בדיוק בצדק אבל זה כבר נושא לדיון אחר) "הכיבוש של הגדה המערבית"
אז על זה את כנראה מדברת.
ואגב, אבל תשמרי את זה בשקט מהמתלהמים בני ה12 שכאן, אבל רוב מוחלט בישראל תומך גם הוא בשתי מדינות לשני עמים

4 - החזרת יהודה ושומרון זה לא החזרה של אפילו גרגיר חול מאדמת מדינת ישראל:
שטח מדינת ישראל כולל 70% משטח ארץ ישראל המנדטורית - השטח שבריטניה הכריזה עליו כנועד לחלוקה בין היהודים לערבים ובנוסף לכך את שטח רמת הגולן, חבל ארץ סוריה שישראל כבשה וסיפחה והסיפוח שלו אינו מוכר על ידי אף מדינה.

ואני אפרט קצת כי אני רואה את חוסר ההבנה המשווע להסבר:
מדינת ישראל הוכרזה רשמית במהלך במלחמת העצמאות ולאחר ההכרזה הזו מלחמת העצמאות עלתה שלב וצבאות ערב פלשו לישראל.
שלוש צבאות היו הדומיננטיים באמת והשאר הסתפקו בחיילות משלוח קטנים או במלחמה סמלית.

מצרים מדרום הארץ דרך צפון הנגב ושפלת יהודה לאיחוד עם הכוחות הירדנים בהר חברון (וצבא מצרים נכשל במטרה זו)

ירדן ממזרח מעבר לנהר הירדן, לתוך גב ההר ומשם להשתלטות על כמעט כל במת ההר המרכזית (יהודה ושומרון \ הגדה המערבית) ומשם פלישה לוואדי ערה תוך מטרה לנתק את צפון הארץ ממרכזה (צבא ירדן אמנם השתלט על חלקים נכבדים מואדי ערה אך הוא החזיר אותם בסוף המלחמה לאחר שישראל איימה לשחרר אותם בפעולה צבאית, כיום האזור מוכר בשם "המשולש")

סוריה מצפון מזרח מרמת הגולן (שנכבשה על ידי ישראל 19 שנים לאחר מכן) לכיוון עמק החולה והירדן במטרה לכבוש את אצבע הגליל ואת הכינרת.
צבא סוריה הצליח לכבוש שטח לא קטן באזור זה אך הוא הוחזר לישראל בהסכמי שביתת הנשק בתמורה לנסיגה ישראלית משטח שישראל כבשה בלבנון.

בסיום המלחמה ולאחר הסכמי שביתת הנשק נוצר מצב שבו השלטון בארץ ישראל המנדטורית חולק לשלוש:
שטח קטן בדרום מישור החוף של הנגב הצפוני שהוא בגודל של אחוז אחד בלבד משטח ארץ ישראל המנדטורית נכבש בידי צבא מצרים.
השטח הזה כלל את הערים רפיח, חאן יונס ועזה ונקרא בשם "רצועת עזה".

רוב במת ההר המרכזית, רוב בקעת הירדן, חלקים גדולים ממדבר יהודה ומזרח העיר ירושלים נכבשו על ידי ירדן ונקראו על ידה "הגדה המערבית" (משום ששאר המדינה הייתה בגדה המזרחית של הנהר) ועל ידי ישראל "יהודה ושומרון" (יהודה במת ההר הדרומית, שהייתה נחלת שבט יהודה ושומרון - במת ההר הצפונית - על שם עיר הבירה של ממלכת ישראל ששכנה בעיקר באזור הזה)
השטח הזה הוא בגודל של 33% מארץ ישראל המנדטורית.

וכל שאר השטח, 76% מפלשתינה-א"י המנדטורית נכבשו על ידי ישראל והוכרו בינלאומית כשטחה הריבוני והרשמי.
לאחר כ19 שנה שוב פעם הייתה מלחמה בשלוש החזיתות האלו, הפעם הרבה יותר מוצלחת לישראל:

בחזית המצרית:
צבא מצרים היה זה שתכנן את המלחמה (וישראל הגיבה בתחילתה מוקדם מכפי שציפו המצרים והכניסה אותם למצב של מלחמת מגן) והוא זה שספג את רוב האבידות גם בשטח וגם בכוחות.
היו קרבות קשים בשטח עצום בשם חצי האי סיני (אזור מדבר ענק בגודל של פי שתיים מישראל) וברצועת עזה ובסיום הלחימה שם כל שטח חצי האי סיני ורצועת עזה נכבשו על ידי ישראל.

בחזית הירדנית:
ירדן לא רצתה להצטרף למלחמה בהתחלה.
היו לה קשרים טובים עם ישראל והתנועה הציונית עוד משנות ה30 והיו יחסים טובים בין שתי המדינות עוד לפני הסכמי השלום, אך לבסוף, עקב דיווחים שקריים של המצרים על הצלחה בחזיתם הירדנים הצטרפו.
כתוצאה מההצטרפות הירדנית כל שטח הגדה המערבית \ יהודה ושומרון נכבש על ידי ישראל.

בחזית הסורית:
סוריה הייתה האחרונה להצטרף למלחמה.
היא יצאה יומיים לפני סיומה במתקפה כושלת על אצבע הגליל ולאחר מכן ישראל הגיבה בתקיפות ויצאה בשיא המהירות ממש כדי להספיק לכבוש את רמת הגולן לפני שהסכמי הפסקת האש יחתמו.
ממש עד השעות האחרונות שלפני הפסקת האש צהל עדיין כבש את שטח הרמה.


אז בסיום המלחמה יש לנו שטחים שהם לא חלק מישראל אלא מוחזקים על ידה.
ישראל הצהירה רשמית לגבי כל השטחים האלו בכלל ויהודה ושומרון בפרט בבית המשפט העליון שהם נמצאים תחת "תפיסה לוחמתית" דהיינו הם תחת שליטה צבאית למען צרכי ביטחון והם אינם מסופחים רשמית.
העמדה הזו נוסחה לפני כ50 שנה.
מאז היא שונתה כמה פעמים לגבי אזורים ספציפיים:
רמת הגולן ומזרח ירושלים סופחו, סיפוח שאף מדינה לא הכירה בו, אבל מבחינת המשפט הישראלי המקומות האלו הם כעת חלק לכל דבר ועניין ממדינת ישראל.

סיני: כל חצי האי סיני הוחזר למצרים והוא כעת חלק מהמדינה המצרית.

רצועת עזה: מבחינה רשמית השטח הועבר לשטח a של הרשות הפלסטינית וכל ההתנחלויות שהיו בו בעבר פונו. מבחינה מעשית הוא תחת שליטת ארגון הטרור חמאס.

יהודה ושומרון:
השינוי היחיד שנעשה הוא בנוגע ל40% משטח יהודה ושומרון (שהם בערך 13 או 12 אחוז משטח ארץ ישראל המנדטורית) השטחים האלו, שבהם נמצאת כל האוכלוסיה הפלסטינית שביו"ש מלבד 100 אלף (לפי נתוני המנהל האזרחי הגוף הישראלי האחראי על ניהול יהודה ושומרון) פלסטינים שחיים בשטח שעדיין מוגדר בתפיסה לוחמתית. הם כיום שטחים שבהם הרשות הפלסטינית שולטת והם מהווים מעיין מדינה פלסטינית לא רשמית.


השטח שאותו הקהילה הבינלאומית (ורוב אזרחי מדינת ישראל) טוענים שיש לתת לפלסטינים הוא השטח שנכבש מירדן ב1967 יהודה ושומרון.
העמדה בנוגע אליהם היא שההתנחלויות הגדולות והצמודות לשטח ישראל (למשל צופים, אלפי מנשה, אשכולות, בית יתיר, סלעית, שקד, ריחן, גוש עציון, מודיעין עילית, כפר אורנים, גבעת זאב, הר אדר, השכונות היהודיות במזרח ירושלים, מבוא חורון, מעלה אדומים, אורנית וכו') יסופחו לישראל ותמורת סיפוחן שטחים חסרי ערך בישראל שצמודים ליהודה ושומרון (למשל חלקו הישראלי של מדבר יהודה, שטח אש חסר ערך מזרחה לחבל לכיש וכו') או שטחים מאוכלסי ערבים צמודים ליהודה ושומרון (למשל המשולש) יסופחו תמורתם למדינה הפלסטינית העתידית.
במצב כזה יותר מ85% (!) מהמתנחלים יסופחו לישראל.
הבודדים שגרים בעומק שטח פלסטיני יקבלו אזרחות פלסטינית ויחיו כמיעוט במדינה הפלסטינית (כמו שבישראל ישנו מיעוט ערבי)
אבו מאזן הסכים להצעה הזו בנוגע למתנחלים אגב, הוא לא חושב שחייבים בהכרח פינוי שלהם.
השטח הקדוש והחשוב שהוא למעשה "ירושלים" ההיסטורית והדתית ונקרא בשם "האגן הקדוש" (ומכיל בין היתר את הר הזיתים, העיר העתיקה, עיר דוד וכו') שטח בגודל בהגדרותיו הכי גדולות של כ2502 דונם בלבד יהיה תחת שלטון ישראלי ופלסטיני משותף.

העמדה הזו באה לידי ביטוי במתווה קלינטון, ביוזמת ז'נבה ובהצעת אולמרט למשל וכל הקהילה הבינלאומית מסכימה עליה.


אני אישית חולק על העמדה הזו במספר נקודות (אני סבור שישראל צריכה לספח את בקעת הירדן כפי שהיא מתוחמת על ידי כביש אלון עם תיקונים בנוסף להצעה שהזכרתי לעיל) אבל זו עמדה הגיונית, חכמה ואחראית, כזו שתשאיר את ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית (ואם נספח את יהודה, שומרון וחבל עזה נהיה מיעוט נכון להיום יש 52% פלסטינים ו48% יהודים בשטחי ארץ ישראל המנדטורית)


עכשיו את מבינה?
נב אם יש שאלות את יותר ממוזמנת לפנות אליי, לעונג יהיה לי להשיב.
לא. מדינות רבות רוצות שנחזיר את השטחים שכבשנו ב-1967.
תעמוד:

כל אלה שרוצים הזה הם נגד היהודים? גם נטורי קרתא?
גם אני לא אבל הם יהודים שעושים מה שהם עושים במטרה לעזור לעמם.
לא משנה שזה גורר תוצאה הפוכה כן?