הודיעו לי ולאמא שלי שאנחנו צריכות לצאת מהבית שלנו בגלל איזה סיבוך גדול (כן, הבית שלנו) ועד שנרגעתי כי סוף סוף הכל הסתדר, אז הנה, שוב, אני נופלת, אני כבר מתחילה לחשוב שאני לא יכולה לקום מזה הפעם, זה לא הוגן, החברים שלי פה, החיים שלי פה, טוב לי פה, ועכשיו אני צריכה ללכת למקום חדש, אני רק לעצום את העיניים ולדעת שזה חלום. אבל זה לא. אני עוברת למקום אחר ואין מצב שבשנה אחת לא יהיה משהו שיפיל אותי... רק הייתי צריכה לפרוק קצת.. ידעתי מראש שלא יענו, אבל תודה בכל זאת.
אחנו חושבים שאת קצת בדיכאון (מן הסתם) בגלל המעבר החדש, והדעה שלנו היא שאת צריכה לתת צאנס למקום החדש. אולי תמצאי שם את אהבת חייך, אולי את החברה הכי טובה לנצח.