3 תשובות
כמה שאתה צודק! הכל מתחיל ונגמר בחינוך!
לגבי הנוער: כי זה נותן להם תחושת כוח. כי הם רוצים להרגיש שהם עם כוח. כי הם לא יודעים מספיק טוב להפריד בין התנהגות שמתאימה לחברים ובין התנהגות שמתאימה לבית. כי ההורמונים משתוללים אצלם. כי הם חושבים שזה ייתן להם כבוד. אז הם חושבים..
לגבי המבוגרים: כי כשהם היו בני נוער, אף אחד לא שם להם גבולות..
לגבי המבוגרים: כי כשהם היו בני נוער, אף אחד לא שם להם גבולות..
התשובה לדעתי קשורה לתקופה בה אנו חיים ולמשאבים הרגשיים של ההורים.
יש לבני נוער המון חרדות ואי ודאות, ונכון שההורים לא עוזרים לצמצם זאת ע"י השמת גבולות והבטחת תשובות ברורות ומעוררות אמון לשאלות הגדולות שמעסיקות בני נוער.
אולם,
לצד זה בני נוער זקוקים להמון הערכה אהבה ועידוד.
יש מי שמקבל מספיק מהמצרך החיוני הזה של אהבה ותשומת לב.
אך יש רבים שלא מקבלים.
מה הן האופציות של אלה שחסרם אהבה?
הדרך היא למשוך תשומת לב.
שיטה אחת זה להפוך לסלב לרגע. התקשורת מייצרת ערוץ מזויף של הערכה מלאכותית ורגעית - באמצעות תכניות ריאליטי. שם אתה סלב לרגע ומקבל המון תשומת לב גם מזרים.
אבל אם אתה לא שם, תוכל לבחור בשתי דרכים לעשות מעשים נעלים או מצוינים מבחינה למודית וחברתית וזה יביא לך כבוד והערכה מתמשכם.
אבל, רוב הנוער אינו ברמה ההתפתחותית הזו או שמנוע ממש ע"י צווים חינוכיים מלקבל אהבה בדרכים נורמטיביות.
יש משפחות רבות בהן הילדים לומדים שכדי לקבל תשומת לב עליהם לעשות מעשים שליליים כי רק אז מקדישים להם תשומת לב- אמנם שלילית. אך זו עדיפה על התעלמות מוחלטת.
בסקר שעשיתי עם 650 בני נוער גיליתי להפתעתי ששלושים אחוז ממשתתפי המדגם, זוכים לדקת תשומת לב בודדת ליום בממוצע, מהוריהם כשמדובר בתשומת לב הורי למה שמעניין את הנוער.
עוד עשרים אחוז מקבלים בין 2-5 דקות ביום תשומת לב הורית, לנושאים שמעניינים אותם.
אני קורא לילדים אלו "נטושים בתוך משפחתם".
שאר 50 האחוז מקבלים רבע שעה או יותר תשומת לב הורית ליום לנושאים שמעניינים את בן הנוער.
עוד יותר מעניין מכך, היתה העובדה שנמצא קשר מעניין בין כמות זמן זו המוקדשת מצד ההורים לעניין של הילדים, לבין מידת מעורבות אותם ילדים ובני נוער באלימות ( הן כרודף ו/או כקרבן).
בהיעדר הקשבה ואמפטיה הורית לילדים, פונים הילדים לחקות בני נוער אחרים.
מאחר והבולטות של ההתנהגות האגרסיבית של בני נוער ומבוגרים רבה, הופך מודל התנהגותי זה, שזורם אל בני הנוער מכל הכיוונים ( מהתקשורת, מהקולנוע, מהרחוב, אפילו מהפוליטיקאים
וקבוצות שוליים כוחניות, שמקבלות המון תשומת לב עתונאית וכמובן מתכניות הריאליטי.
בנסיבות אלו הנוער הוא לא רק מתנהג באופן לא נורמטיבי באופנים שונים, אלא קרבן של "נטישה" בקנה מידה שלא יאומן על ידי הוריו. אגב, נשטישה זו לפי נסיוני שיועץ משפחתי היא בעלת הסטוריה ארוכה בשושל המשפחתית, ואינני בא כאן בטענה כלפי אדם מסוים במשפחה אלא רק לכך שהורים מתקשים ללא הכוונה ויעוץ לעצור את ההסטוריה הזו.
יש לבני נוער המון חרדות ואי ודאות, ונכון שההורים לא עוזרים לצמצם זאת ע"י השמת גבולות והבטחת תשובות ברורות ומעוררות אמון לשאלות הגדולות שמעסיקות בני נוער.
אולם,
לצד זה בני נוער זקוקים להמון הערכה אהבה ועידוד.
יש מי שמקבל מספיק מהמצרך החיוני הזה של אהבה ותשומת לב.
אך יש רבים שלא מקבלים.
מה הן האופציות של אלה שחסרם אהבה?
הדרך היא למשוך תשומת לב.
שיטה אחת זה להפוך לסלב לרגע. התקשורת מייצרת ערוץ מזויף של הערכה מלאכותית ורגעית - באמצעות תכניות ריאליטי. שם אתה סלב לרגע ומקבל המון תשומת לב גם מזרים.
אבל אם אתה לא שם, תוכל לבחור בשתי דרכים לעשות מעשים נעלים או מצוינים מבחינה למודית וחברתית וזה יביא לך כבוד והערכה מתמשכם.
אבל, רוב הנוער אינו ברמה ההתפתחותית הזו או שמנוע ממש ע"י צווים חינוכיים מלקבל אהבה בדרכים נורמטיביות.
יש משפחות רבות בהן הילדים לומדים שכדי לקבל תשומת לב עליהם לעשות מעשים שליליים כי רק אז מקדישים להם תשומת לב- אמנם שלילית. אך זו עדיפה על התעלמות מוחלטת.
בסקר שעשיתי עם 650 בני נוער גיליתי להפתעתי ששלושים אחוז ממשתתפי המדגם, זוכים לדקת תשומת לב בודדת ליום בממוצע, מהוריהם כשמדובר בתשומת לב הורי למה שמעניין את הנוער.
עוד עשרים אחוז מקבלים בין 2-5 דקות ביום תשומת לב הורית, לנושאים שמעניינים אותם.
אני קורא לילדים אלו "נטושים בתוך משפחתם".
שאר 50 האחוז מקבלים רבע שעה או יותר תשומת לב הורית ליום לנושאים שמעניינים את בן הנוער.
עוד יותר מעניין מכך, היתה העובדה שנמצא קשר מעניין בין כמות זמן זו המוקדשת מצד ההורים לעניין של הילדים, לבין מידת מעורבות אותם ילדים ובני נוער באלימות ( הן כרודף ו/או כקרבן).
בהיעדר הקשבה ואמפטיה הורית לילדים, פונים הילדים לחקות בני נוער אחרים.
מאחר והבולטות של ההתנהגות האגרסיבית של בני נוער ומבוגרים רבה, הופך מודל התנהגותי זה, שזורם אל בני הנוער מכל הכיוונים ( מהתקשורת, מהקולנוע, מהרחוב, אפילו מהפוליטיקאים
וקבוצות שוליים כוחניות, שמקבלות המון תשומת לב עתונאית וכמובן מתכניות הריאליטי.
בנסיבות אלו הנוער הוא לא רק מתנהג באופן לא נורמטיבי באופנים שונים, אלא קרבן של "נטישה" בקנה מידה שלא יאומן על ידי הוריו. אגב, נשטישה זו לפי נסיוני שיועץ משפחתי היא בעלת הסטוריה ארוכה בשושל המשפחתית, ואינני בא כאן בטענה כלפי אדם מסוים במשפחה אלא רק לכך שהורים מתקשים ללא הכוונה ויעוץ לעצור את ההסטוריה הזו.
EasyHelp