2 תשובות
"הצהרת בלפור"- תוכנה, הקשיים שנבעו מניסוחה, האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה, התגובות מצד הערבים, הציונים והיהודים המשתלבים (מעודכן – תשע"ב)

הרקע:

הצהרת בלפור ניתנה להסתדרות הציונית מטעם ממשלת בריטניה לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה, בנובמבר 1917, באמצעות שר החוץ הבריטי הלורד ארתור ג'ימס בלפור. ההצהרה ניתנה לעם היהודי מתוך אהדה כנה ליהודים ומתוך שיקולי כדאיות של הבריטים שרצו למשוך את היהודים לצדם. ההצהרה הביעה את הכרת בריטניה בזכותם של היהודים להקמת בית לאומי בארץ ישראל ואת נכונות בריטניה לסייע לציונים בהקמתו.

הנוסח הסופי של הצהרת בלפור גובש לאחר שחברי ההסתדרות הציונית הגישו כמה נוסחים שונים לקבינט הבריטי.

ב-2 בנובמבר 1917 פורסם הנוסח הבריטי הסופי.

הנוסח הסופי של הצהרת בלפור:

"לורד רוטשילד היקר

יש לי העונג להעביר לך בשם ממשלת הוד מלכותו, את הכרזת ההצהרה שלהלן לשאיפות יהודיות ציוניות, שהוגשה לקבינט ואושרה על ידו.

ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה את ייסודו של בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל ותעשה מיטב מאמציה להקלת הגשמת מטרה זו בתנאי ברור שלא יעשה דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות או הדתיות של עדות לא יהודיות הקיימות בארץ ישראל, או בזכויותיהם ובמעמדם המדיני של היהודים בכל ארץ אחרת.

אכיר לך תודה אם תמסור הצהרה זו לידיעת ההסתדרות הציונית.

שלך בכנות ארתור בלפור"

הצהרת בלפור בניסוחה הפושר והמתון הציבה דילמות באשר למשמעות הכוונות האמיתיות של בריטניה. הבריטים ניסחו את ההצהרה באופן שאינו חד משמעי, ניתן לייחס לנאמר בהצהרה פרשנויות סותרות כמו למשל מה יהיו גבולות הבית הלאומי.

הבעיות בניסוח:

1. הניסוח "רואה בעין יפה", אינו מחייב, מביע אהדה בלבד.

2. המושג "בית לאומי" – מושג עם מגוון פירושים. כוונתו המקורית היא מדינה, אך המושג קיבל משמעויות רבות, במטרה לערפל ולנטרל ציפיות.

3. "בארץ ישראל"- לא ברור האם הבית הלאומי יקום על כל ארץ ישראל או רק על חלק מארץ ישראל.

4. הביטוי "תעשה מיטב מאמציה": לא ברור מה המאמץ המרבי. בריטניה לא רצתה להתחייב, ויש באמירה זו מעין התחמקות.

5. סעיף ההתניה (תנאי): יש בסעיף זה שני חלקים: אחד עוסק בהתניה של כל פעולה של בריטניה בנושא עתידה של א"י, ולוקח בחשבון את האוכלוסייה הערבית כאן בארץ. סעיף זה בא לענות ללחצם של הערבים שהיו כאן הרוב – לא ברור מה פירוש "פגיעה בזכויות הדתיות או האזרחיות". סעיף נוסף נוגע ליהודים בעולם. בריטניה באה לתת מענה לחששם של היהודים המתבוללים למעמדם האזרחי-משפטי בעקבות הקמת מדינה בא"י.

נימוקי הבריטים בעד מתן ההצהרה: (האינטרסים של בריטניה למתן ההצהרה)

1. הרצון לצרף את ארצות הברית לצד בריטניה במלחמה ולמנוע את יציאת רוסיה מהמלחמה:

רוסיה רצתה לפרוש מהמלחמה ולחתום על הסכם נפרד עם גרמניה. בריטניה הכירה בהשפעת היהודים על הממשל המהפכני ברוסיה, וחשבה שבעזרת הצהרה אוהדת לציונות היהודים ברוסיה ישפיעו על הממשל להישאר במלחמה לצד בריטניה. בנוסף, בריטניה חששה להישאר ללא תמיכה ורצתה להבטיח שארה"ב תעמוד לצידה (אומנם ארה"ב הכריזה על כניסתה למלחמה כבר באפריל 1917, אך רק בקיץ 1918 הפכו חייליה לכוח לוחם בחזית, ובארה"ב הייתה התנגדות מצד הציבור לכניסה למלה"ע, וקולות מחאה נשמעו נגד השתתפות פעילה של ארצם במלחמה. בריטניה חששה שקולות אלה יתגברו ויביאו לביטול הכרזת וילסון על כניסת ארה"ב למלחמה). בריטניה הכירה בכוח השפעתם של יהודי ארצות הברית על השלטון האמריקני וציפתה כי תמיכתה בציונות תזכה אותה בתמיכת היהודים האמריקנים, ואלה ישפיעו על השלטון האמריקני להצטרף למלחמה בפועל ולתמוך בבריטים.

2. ארץ ישראל היא בעלת חשיבות אסטרטגית- מנהיגי בריטניה ביקשו להשיג שליטה בא"י, שהייתה חשובה לבריטים מפני שיכלה לסייע להם לשלוט על דרכים עיקריות כגון תעלת סואץ, שעברו בין א"י להודו, שהייתה מושבת כתר של בריטניה. שליטה בא"י -משמעה -בסיס לצי ולצבא הבריטי באגן המזרחי של המזרח התיכון, אשר מבחינה אסטרטגית חשוב עבור הבריטים. בעזרת הצהרת בלפור רצו הבריטים להגביר את השפעתם באזור לצד מעצמות שכבר הייתה להן השפעה בא"י כגון- צרפת, רוסיה וגרמניה.

3. הרצון למנוע מגרמניה לתת הצהרה דומה ליהודים-כדי לקבל את חסותה לבית לאומי- היה חשש בריטי כי גם גרמניה עומדת להעניק הצהרה ליהודים, ולכן הבריטים בקשו להקדים אותם.

4. התנערות בריטניה מהתחייבויות קודמות במזרח התיכון-בהסכמים קודמים שחתמה עם צרפת (הסכם סייקס-פיקו) התחיבה בריטניה לוותר על חלקים מארץ ישראל. בהצהרת בלפור הצליחה בריטניה להתחמק מההסכם ונשארה שליטה בפועל על ארץ ישראל בחסות ההבטחה לעזור ליהודים להקים בית לאומי. בריטניה ניסתה לחמוק מהסכם נוסף הוא מק-מהון -חוסיין, אשר בו הבטיחה את א"י או שטחים ממנה לחוסיין, השריף ממכה.

5. בלימת הגירת היהודים לבריטניה – בלפור חשב שהקמת בית לאומי ליהודים בא"י יעצור את הגירת היהודים לבריטניה, וכך יימנע שיתופם של יהודים מהגרים בתנועות מהפכניות המשבשות את הסדר במדינה, ואף יירגע גל האנטישמיות שהתעורר בבריטניה בעקבות זאת. לכן תמך בלפור בפרסום הצהרה אוהדת לציונות על בסיס כינון בית לאומי בארץ ישראל, שימשוך את המהגרים היהודים אליו במקום לבריטניה.

.

ההשלכות והמשמעויות של הצהרת בלפור:

1. חיים ויצמן הוכיח כי מאמציו נשאו פרי והוא הופך בעקבות ההצהרה למנהיגה של התנועה הציונית.

2. ההצהרה הפיחה תקווה בלב העם היהודי וחידשה את רעיון השיבה לציון.

3. ערביי ארץ ישראל ראו בהצהרה מסמך המסכן את מעמדם. מאורעות תר"פ 1920 הדגישו את השנאה של הערבים.

4. ההצהרה תרמה להידוק היחסים בין היישוב בארץ לבין ההסתדרות הציונית שבראשה עמד ויצמן.

5. הידוק היחסים בין התנועה הציונית לבין ממשלת בריטניה. בשנת 1918 נאותה בריטניה לשגר לארץ משלחת ציונית שנקראה "ועד הצירים" שחיים ויצמן עמד בראשה. המשלחת סייעה ליישוב מבחינה כלכלית, הגישה סיוע רפואי והחלה בבניית האוניברסיטה העברית בירושלים.

משמעות ההצהרה מנקודות מבט שונות

יהודים ציונים- למרות המגבלות של ההצהרה הציונות ראתה בה מסמך היסטורי חשוב כיוון ש:

1. מטרות הציונות זכו להכרה בינלאומית והציונות הוצגה כמייצגת העם היהודי, בעקיפין הוכרה זכותו של עם ישראל על א"י וא"י כארצו של העם היהודי.

2. היה זה ניצחון פוליטי לציונות המדינית של הרצל, הושג הצ'רטר המיוחל והציונות קיבלה הכרה של אומות העולם. ההצהרה ליכדה את העולם היהודי- ציוני ושימשה זרז לעלייה השלישית. ההסתדרות הציונית הוצגה כמוסד המייצג של התנועה הציונית.

יהודים מתבוללים (המשתלבים) - התנאי השני שנוסף בהצהרת בלפור "לא ייפגעו זכויותיהם ומעמדם המדיני של היהודים בכל ארץ אחרת" הוכנס כהיענות ללחץ של היהודים המשתלבים בבריטניה. הם ראו את עצמם כאזרחים בריטים וכך רצו לשמר את מעמדם. הם חששו כי הקמת מדינה יהודית תיפגע במעמדם המשפטי- אזרחי (באמנציפציה) של היהודים בעולם ובבריטניה בפרט. לכן סביר להניח, כי לא שמחו לקבל את הצהרת בלפור וראו בה מסמך מאיים על מעמדם.

ערבים- התנועה הלאומית הערבית, שהתגבשה באותה עת, ראתה בחומרה רבה את מתן הצהרת בלפור ליהודים. היא טענה לעיוות היסטורי נורא ולסתירה מקפחת לאיגרת מק- מהון לחוסיין. ההצהרה שימשה זרז להתפתחות התנועה הפלסטינית שצמחה על רקע ההתנגדות לתנועה הציונית. במשך עשרות בשנים ראו ערביי א"י את יום מתן ההצהרה כיום השחור ביותר בתולדות הערבים בא"י ויצאו להפגנות שביתות ומאורעות דמים. ערביי ארץ ישראל ראו בהצהרה מסמך המסכן את מעמדם. מאורעות תר"פ 1920, הדגישו את השנאה של הערבים.

מקווה שעזרתי והמון בהצלחה!
זה המידע הרלוונטי באמת:


תוכן ההצהרה

• תמיכה וסיוע בהקמת הבית הלאומי בארץ ישראל: בריטיניה הודיעה כי היא תומכת בהקמת הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל והתחייבה לסייע להקמתו.
• הבטחת זכויותיהם של העמים הלא יהודים: בריטניה התחייבה כי פעולותיה למען הקמת בית הלאומי היהודי לא תפגענה בזכויותיהם של הלא יהודים בארץ ישראל (מדובר בעיקר בערביי הארץ).
• הבטחת מעמדם של היהודים בגולה: הבריטים הודיעו כי תמיכתם בהקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל לא תפגע במעמדם של היהודים החיים בגולה.

הקשיים שעולים מנוסח ההצהרה

למרות שבהצהרה הביעו הבריטים את אהדתם לציונות, המהסמך אינו ברור וניסוחו המעורפל מעורר קשיים רבים.

• טיבו של הבית הלאומי: המושג 'בית לאומי' הינו מושג מעורפל. הבריטים סירבו להגדיר באופן ברור מהו טיבו של הבית הלאומי לעם היהודי.
• גבולות הבית הלאומי: ההצהרה קבעה כי יוקם בית לאומי יהודי בארץ ישראל, אולם לא היה ברור האם הבית הלאומי ישתרע על כל שטחי הארץ, או רק על חלקה ומהו גודל החלק הזה.
• מחוייבות בריטניה להגשמת הציונות: בהצהרה הביעה בריטניה את אהדתה לציונות (רואה בעין יפה) והתחייבה לסייע להקמת בית לאומי יהודי בארץ, אולם הבריטים לא פירטו כיצד יסייעו להקמת הבית הלאומי.
• זכויותיהם של העמים באחרים: בהצהרה התחייבו הבריטים לא לפגוע בזכויות שאר העמים בארץ. רוב תושבי הארץ היו ערבים שהתנגדו להקמת בית לאומי יהודי בארץ וטענו כי זכותם להקים בארץ מדינה ערבית. הבריטים לא הבהירו כיצד יצליחו להקים בית לאומי יהודי בלי לפגוע בזכויות הערבים בארץ.

האינטרסים הבריטים בפירסום הצהרת בלפור

הבריטים פירסמו את הצהרת בלפור מתוך ההנחה כי פירסומה ישרת את האינטרסים של בריטניה בעת המלחמה.

רצון להשיג שליטה באיזור לאחר המלחמה: הבריטים ידעו כי אם יתחייבו לסייע להקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל, הם עשויים לקבל את השליטה בארץ ישראל ובאיזור בתום המלחמה. הבריטים ידעו כי בתום המלחמה יהיו שיחות שלום בהן יחולקו שטחי האמפריה העות'מנית. הם קיוו כי המחוייבות הבריטית להקמת בית לאומי תסייע להם לקבל את השליטה בארץ ובאיזור כדי להגשים את מחוייבותם.

התחמקות ממחוייבויות קודמות: במהלך המלחמה ניהלו הבריטים מגעים עם הצרפתים וגורמים ערביים על גורל המזרח התיכון. הבריטים העריכו כי פירסום הצהרת בלפור ישחרר אותם מהתחייבויות שנתנו לצרפתים ולערבים.

רצון לזכות בתמיכת יהדות העולם: הבריטים העריכו כי ליהודי העולם יש כוח במדינות רבות. הם קיוו כי הצהרת בלפור תסייע להם להשיג את תמיכת יהודי העולם במדינות השונות, תמיכה שעשוייה לסייע להם במלחמה ובהסדרים שאחריה.

חשש מפני הצהרה גרמנית: הבריטים ידעו כי גם בגרמניה פועלת הציונות וחששו כי גרמניה תקדים את בריטניה ותצהיר הצהרה דומה, שעשויה לשבש את התוכניות הבריטיות לשליטה במזרח התיכון.