רק אני פחדתי פעם כשראיתי את מרגלית הבלשית? ממש פחדתי מהתכנית הזאת

ממה יש לפחד? צומי?

מה צומי?

חחח יש בזה משהו, בתור ילדה קטנה זה באמת היה מפחיד כל הברווזים הרעים האלה שלבושים בשחור, הם קרינג'ים וקריפים כאלה.
אבל עדייו ממש אהבתי את הסדרה הזאת.
עאער סדרת ילדות אהובה שלי 3>

במיוחד השיר פתיחה הפחיד אותי, כשהם רדפו אחריו במדרגות אמאלה לא רציתי לראות אתזה בכלל

כשהייתי קטנה לא אהבתי את זה, זה שיעמם אותי אבל לא זכור לי פחד מהסדרה הזאת

חח חח חח ממש אהבתי תתוכנית ובעיקר את מרגלית היא הייתה חמודה כזאת ופותרת הכל

דווקא ההפך, כשהייתי קטנה ממש אהבתי אותה והכל, ובזמן האחרון יצא לי לראות כמה פרקים ולהבין שהשיט הזה קריפי רצח (אבל בנוסף זאת גם אחלה סדרה, אגב).

כן פאק זה היה מלחיץ חחח חחח
אבל עדיין אהבתי את זה.. אני אוהבת דברים מלחיצים

הייתי רואה אם לא היה ברירה אבל היא כן הלחיצה אותי קצת בעיקר הפתיחה אבל לא ראיתי כי היא לרוב שעממה אותי

יואו נוסטלגיה!
חח היה כמה קטעים בשיר פתיחה שפחדתי מהם (יש את הקטע הזה שהם יורדים במדרגות אין סופיות כאלה זה היה מפחיד משום מה)

הייתי חולה על התכנית הזו! חח אבל אף פעם לא פחדתי ממנה.
כשרואים את הפרצוף שלה עכשיו באמת יש משהו קריפי.-.

זו הייתה הסדרה האהובה עלי כשהייתי קטנה. הסדרה היחידה שלא הראתה עולם ורוד ותמים לילדים. כל הסדרות היו כאלו מפגרות ופתטיות ורק שם הראו שם רציחות ופשעים נוראיים ואני עד היום זוכרת את הפרק שהוא ננעל בארון קוצים בחדר עינויים זה היה גדול אני מתה על הסדרה הזאת. ותמיד הפחיד אותי הפרק עם הירושה של הדודה מסקוטלנד. זה באמת הפחיד אותי. ואני זוכרת גם נשיקולה חחח גדול
סדרה שלא חוסכת כלום ומראה את האמת, והיא הייתה ממש ממש מעניינת לדעתי מתאים לשדר אותה בערוץ הילדים *~*
מתגעגעת אלייה כל כך