מה דעתכם על מה שכתבתי? (זו סתם פריקה קצרה)

את עדות חיה,
את עדות חיה שיש דבר כזה רגש בעולם.
אני לא יודע מה יש בך שאין בכולם...
ואני גם לא יודע כשאני איתך מה אני מרגיש,
או שאני כן יודע, זה פשוט שאני מכחיש.
כי אני בן אדם של עובדות, מדע ומספרים ואיתך אני מרגיש אהבה כמו שהיא מתוארת בספרים.
זה לא נראה לי הגיוני שדבר כזה בכלל קיים,
אני מרגיש שאת כל מה שאני צריך בעולם.
וזה נדוש ומפגר לחשוב קדימה כל כך מהר.
אבל אני מרגיש שאת היחידה שאני רוצה להעביר איתה את החיים האלו, לא עם מישהו אחר.
לפעמים יש בינינו שתיקות מביכות וזה לא כי אני מובך או שאת, אני מתבונן בפנייך בכל פרט ופרט.
ושם כמו ביצירת אומנות כל פרט הוא מושלם,
עיניים כחולות, שפתיים עבות, נמשים בלי גבולות.
אני לא רוצה להשמע נדוש, כי אני לא.
אני לא רוצה להשמע בן אדם רגשי מדי, כי אני לא.
אני לא רוצה להשמע מדמיין, כי אני לא.
אני בן אדם של עובדות מדע ומספרים.
ובכל זאת את,
את מכולם.
את עדות חיה שקיים רגש בעולם.