איך להתמודד עם כל הכשלונות והעובדה שאני לוזרית?

אולי את לא לוזרית ואת רק חושבת ככה כי את מאמינה לזה או שאמרו לך?

לוזר אמיתי זה אחד שלא מתמודד עם הכשלונות שלו.
קחי את עצמך בידיים ותוכיחי לעצמך שאת לא כזו... אולי את "לוזרית" במקצועות מסוימים ו"ווינרית" באחרים.

להבין שאת לא היחידה. הכישלונות הם חלק מהחיים. הטעויות שלנו הופכות אותנו למי שאנחנו, לאנושיים. כולנו נופלים ולומדים. "מה שלא הורג - מחשל" הוא לא סתם עוד משפט קיטשי, הוא נכון. אדם מוצלח הוא לא מי שלעולם לא נפל, אלא מי שקם פעם אחת יותר ממה שהוא נפל. תאמיני בעצמך ותאזרי כוחות למשוכה הבאה.
תדעי לך שאנשים שנכשלו מספר פעמים בחייהם הם ברי מזל, מאחר שהתרגלו לכך שזה עוד שלב בחיים, וכשהם נפגשים איתו, הוא נדמה כשגרה. אך אלה שנהנו כל הזמן מתהילת הניצחון יחטפו אגרוף בבטן כשהם יכשלו בפעם הראשונה. יסודות עולמם יקרסו והם לא ימצאו מנוח.

אני לא חושב שהכישלון שונה אלפי שנות אור מההצלחה. להפך, הוא שלב חשוב בדרך אליה. הוא מלמד אותנו, הרי העולם הזה דומה למבוך ואנחנו מנווטים באפלה, מקווים למצוא יציאה. הטעויות בדרך מלמדות אותנו באיזו דרך לא לבחור, לאט לאט הן מראות לנו את הדרך. אילולא תחושת הטעות, לעולם לא היינו מגיעים לדרך הנכונה, תעריכי את התחושה הזאת.

ולסיום, הנה שיר שכתבתי, אני מקדיש לך אותו:
"איינשטיין לא היה גאון" אמרתי בפסקנות.
"על מה אתה מדבר? איזו שטות" אמרה יובל בהתפלאות.
"הייתה לו איזו טעות בתורת היחסות או האטום"
"אויש נו, בגלל זה לשכוח את שאר הדברים שהוא עשה עד היום?
הטעויות שלנו מגדירות אותנו, אך לא כמו שכולם חושבים,
לפעמים הן מעידות על מידת גדולתם של אנשים,
כי כשאני טועה, אני יכולה להיעדר מהשיעור או להגיע מאוחר,
אבל מדי פעם, כשרופא טועה - מישהו נפטר"