רק לדעתי קראש זה פשוט מטומטם?

מסכימה

וואי גם לדעתי, וכולן חושבות שהוא איזה "אליל" שמגיע לו יחס מיוחד

אבל אנחנו לא שולטות בזה, אני מסכימה שלא צריך להתייחס אליו כמו אל או משהו אבל תאמיני לי שאם יכולתי לשלוט ברגשות שלי לא היה לי קראש עכשיו

לגמרי
אני לא אתאהב במישהו שאני לא מכירה טוב
ובטח שלא יהיה נואשת ולעשות דברים הזויים כדי שהוא ישים לב אליי

זה לא רק מטומטם זה גם סבל

שואל השאלה:
וסתם שתדעו אני מדברת בתור אחת שיש לה קראש ולפניו היו לי עוד 3
בגלל זה אני כל כך מתעצבנת על הקטע הזה

אני חושבת שזאת רק אהבה חולפת.
אני מודה שבתור בת היו לי לא מעט מקרים כאלו, אבל אני לא מייחסת להם חשיבות.
בדרך כלל זה דבר חולף. לפי דעתי יש הבדל בין קראש לבין התאהבות אמיתית ובני נוער לא מבחינים בהבדל הדק הזה. אם הבת באמת אוהבת את אותו בן היא צריכה או לספר לו או לשחרר, אי אפשר לפנטז ולחיות בידיעה שכלום לא יקרה.

חח מסכימה זה באמת פתטי
איכשהוא אף פעם לא היה לי, רק בכיתה ו אבל זה עבר אחרי חודשיים.
זה סתם פוגע בביטחון וגורא דכאונות ומסיקים דברים מהר

מטומטם כמה שזה יהיה זה לא נשלט

מסכים לגמרי זה תינוקי זה מטופש וילדותי על מה המינוס בדיוק? על זה שאני אומר את הדעות שלי?

קראש זה לא בהכרח מישהו שלא מכירים.
ויש גם קראשית.
בכל מקרה אני לא מבינה למה זה ילדותי או מטופש, זה לא כאילו אנחנו שולטים ברגשות שלנו.

אני מסכימה, אבל זה לא שאנחנו שולטות בזה,
וזה לא שהייתי עושה הכל לקראש שלי, אבל אני כן מאוהבת בו והייתי שמחה עד השמיים אם זה היה מצליח

גם אני חושבת, קראש זה לאנשים פחדנים שמצפים שיקרה קסם אם הם יקראו לו "קראש" כאילו הוא אביר על סוס לבן