איזה דברים אף אחד לא יודע עליכם ואתם לא יודעים איך לספר?

שואל השאלה:
אצלי זה שאני חווה הטרדה מינית כבר שנה שלמה ואני מתה לספר למישהו.. ואני פשוט לא מסוגלת

שלפני כמעט 3 חודשים 2 ילדים נגעו בי בתחת בלי רצוני וההתמודדות שלי עם זה קשה ואף אחד לא יודע
בקשר אלייך, ממליצה לך לדבר עם היועצת או משהו את חייבת לדבר, אין שום סיבה שתסבלי: (
אם את רוצה לדבר אני פה:)

האמת שאין לי משהו כזה...
אבל תקשיבו- תפנו למישהו! אתן חייבות זה רק יעזור לכן... תספרו את זה
מצטערת בשבילכן 3>

שהיה לי פעם קראש שהייתי ממש קטנה על בת דודה שלי..
מזל שזה עבר וזה היה ממש קצת לזמן

שאני לא חזקה כמו שאני טוענת שאני ואני רוצה חיבוק <,:

שיש לי קראש על זה שמנסים לשדך לי ואומרים לי שהוא אוהב אותי אבל הוא לא *-*

big hershko
אתה בן 14
איך עמדת להתחתן...?

שאני בטוחה ב95% שאמא שלי בוגדת באבא שלי ואני בטוחה לגבי זה כבר שנה שלמה וכל פעם יש דברים חדשים חשודים שרק אני שמה לב לזה. ואחים שלי, אבא שלי אף אחד לא שם לב.. נמאס לי לשמור אתזה: אבל אני גם לא הוציא אתזה כי אני מפחדת מאמא שלי כי היא תכעס שאני עוקבת אחריה וזה לא באמת עוקבת כי כבר פעם קרה מקרה כזב והיא התעצבנה עלי תפסיקי לעקוב אחריי וכאלה...
מה אםשר לעשות?

גם אני לי הבנתי._.^
ולשאלתך: שלמרות שאני מציגה את עצמי כחזקה אני לא

אני עברתי הרבה מאוד כאב בחיים שאני מדחיקה ולא מדברת עליו. ויש מלא דברים שאם הם כואבים לי יותר מדי אני משנה את הסיפור במוח שלי ואז זוכרת אותו ככה שלא יכאב לי. ואני איכשהו מצליחה להשכיח כאילו מה קרה באמת.

שואלת השאלה, מה קרה/עדיין קורה?
אמרת שכבר שנה את עדיין מוטרדת מינית?
אם כן תעצרי את זה איכשהו
מוזמנת בחום לדבר איתי על זה בפרטי (:

אפשר להתחתן בגיל 14?_.

שאני בסטיפס. כן כן.

שהתאסלמתי בגיל 15 וחצי ועכשיו אני בן 17, אבל אני ממש לא מגדיר את עצמי כמוסלמי ואני מתחרט על כל צעד שהביא אותי למסגד באותו יום

אנונימי, אני יכולה לשאול למה אתה התאסלמת?
ולשאלה: אני ממשפחה מאוד דתית ואני לא יודעת אם אלוהים קיים ואני מחללת שבת בסתר...

האתסלמתי כי הערצתי את זאין מאליק, הייתי דפוק אני יודע, אני עדיין מעריץ אותו אבל לא ברמה של לשנות את הדת שלי

שאני שונאת את עצמי, שאני מרגישה בודדה ושאני רוצה להתאבד.. ;)

אני לא באמת כמו שאני נראת, נמאס לי שחושבים שאני הילדה החמודה הזאת שלא מקללת ושנחמדה לכולם, כי אני לא, ועוד מעריכים אותי על זה. אני סתם פחדנית ואין לי אומץ להגיד לאנשים בפנים מה אני באמת חושבת עליהם:(

אף אחד לא יודע שיש לי נקודת השקפה שונה על העולם, כלומר יודעים שאני בוגרת אבל לא על דברים שהבנתי במהלך החיים.
אף אחד לא יודע על החלום שלי.
אף אחד לא יודע למה הפסקתי עם המשחק.
אף אחד לא יודע על השינוי העצום שעשיתי.
אף אחד לא יודע שאני מעמידה פנים
אף אחד לא יודע שאני לא "מיס מושלמת שאין לה בעיות", לפי הגדרה של חברה שלי.
אף אחד לא יודע שאני בסטיפס.

הייתי פעם בדיכאון, וחתכתי.. ביריונות ופייק סמייל, שאני ביסקסואלית..

*אני אוהבת מוזיקת רוק ומטאל.
*אני לא הילדה הביישנית השקטה והתמימה שאתם חושבים שאני.
*אני מאוד חכמה, אנטלגנטית ויודעת להתבטא, פשוט שאני בחברת הרבה אנשים זה לא יוצא החוצה ויוצא שאני סתם טיפשה.

וזה לא שאני לא יודעת איך לספר... זה פשוט, שיש עלי תדמית של הילדה השקטה והטובה והעדינה

כל אלה שבדיכאון/חותכים אשמח אם תפנו אליי בפרטי.

שעברתי פגיעה מינית ואף אחד לא יודע

שאני אוהבת בנות

שאני רואה פורנו כל כמה זמן..
חברות שלי חושבות שאני הכי תמימה מבינהן אבל אני הכי פחות תמימה..
עשיתי דברים מיניים עם חברה הכי טובה שלי לשעבר כשהיינו ממש ילדות קטנות.
//אני עדיין לא בטוחה אם ידעתי מה אני עושה. זה היה נעים ונחמד אז עשינו את זה. הפסקנו בשלב מסוים. אבל היא הייתה מנסה לחזור לזה גם בגילאים מאוחרים יותר (ה'.. ו') וכבר פחות זרמתי איתה. ואז בשלב הזה נותק הקשר כשעלינו לתיכונים שונים.
קצת מוזר וקצת דפק אותי ואני עד היום לא ככ בטוחה אם אני אוהבת בנות או רק בנים או שניהם.

כל החיים שלי אני רוצה לדבר על זה עם מישהו אבל אין לי את האומץ להגיד. אני יודעת שישפטו אותי..

אין לי מה לספר

לסבית

שאני עשיתי סייבר עם בנים מאומגל וקיק ואני כל כך מתביישת בזה

תומך בכן ^

שאני מאוהבת בדמות בספר ומאמינה שביקום מקביל כל הדברים שקורים בספר קורים לי ולו באמת

אני נמשכת לנשים. (וגברים)
אני מאוד מבולבלת ולא בטוחה אם אני יכולה להגדיר את עצמי כביסקסואלית.

והמינוסים על?

כולם חושבים שאני תמימה שלא יודעת קללות
אבל אני ממש לא תמימה.
אני פשוט סותמת את הפה שלי כי.. לא יודעת.. חוסר ביטחון?

כל ההטרדות המיניות שעברתי
ההורים שלי לא יודעים מזה וזה היה יכול להיות עדיף אם היו יודעים
אולי הם היו מבינים שזה לא אשמת הקורבן -,- כי כרגע מצבם אבוד.

יש הרבה, אבל לא משהו שאני מוכנה לשתף גם פה. אבל- שאני אשכרה אוהבת חברה טובה שלי (על גבול האובססיה אפילו), ואני מחכה שיעבור לי.

שאני לא רוצה יותר לחיות ואני צריכה שמשהו ייראה לי שהכל בסדר ויחבק אותי יראה לי אהבה שאף אחד לא מראה ושיעודד אותי ושאני ירגיש מוגנת כי גם הבית שלי מרגיש לי כמו אויב ואני לא כמו שאני מראה את עצמי שלא צריכה אהבה ולא צריכה כלום והכל טוב איתה צריכה שיראו לי שהכל בסדר ולא אפל מישהו שיעזור לי לקום מהמיטה ויחזיר אותי לאיך שהייתי

רק אל תשכחי^ הכל בסדר טודו בום

וואו, ככ הרבה דברים.. אני מפחדת להגיד שאני בי שאני לא מאמינה בדת שאני שונאת את החיים שלי שאני מפחדת שההורים שלי יחשבו שאני לא בסדר בגלל שאני בי..

אל תשפטו, שכבתי עם מישהו תמורת כסף ועד עכשיו אני ניגעלת מעצמי.
ושאני שונאת את עצמי איך שניראית, למרות שאומרים לי שאני יפה וניראית טוב, וגם שונאת את איך שאני חיה, שונאת כל מה שקשור אלי, ומתביישת בחיי האיישים

שיש לי מחלה נפשית.
כמעט אף אחד לא יודע על זה

הא וגם אני עברתי אונס פעמיים, בפעם השנייה הוא ניסה ממש בכוח והוציא את איבר שלו הכניס טיפה ועפתי אותו

שלפעמים אני לא אוכלת למרות שאני מתה מרעב. כן אני יודעת שאני סתומה

שאני הומו.. שיש לי איבר קטן ואני חסר ביטחון בגוף שלי.. שאני שונא את החיים שלי.. פעם מישהו איים עלי שישלח תמונות עירום שלי לאנשים ויוציא אותי מהארון בכוח.. קיצר חיים עמוסים נפשית

זה שאני בי כולם כמעט יודעים (חוץ מהמשפחה)

משהו שלא יודעים זה שהחיוך שיש לי על הפנים הוא מזוייף רוב הזמן

שאני מזה מרגישה חרא. שהם לא יודעים עד כמה. ועוד הרבה דברים...

שיש לי בעיות עם המשקל, הוא לא תקין ואני מרגישה לא טוב לפעמים בגלל זה.
הרבה לא יודעים מה הלך אצלי במשפחה.
רק שני אנשים יודעים שאני בי.

-יש לי אחות מתה (קבורה בקבר אחים ואף אחד לא יודע עליה חוץ מחברה הכי טובה שלי).
-אבא שלי בוגד באמא שלי ועכשיו הם בתהליכי גירושין.
-התאהבתי בבחור שחברה הכי טובה שלי מאוהבת בו מלא זמן (כמה שנים טובות) והיא לא יודעת מזה וממש קשה לי עם זה..
-אני רואה פורנו (מתה לפרוק את זה כי חושבים שאני תמימה).
-אני גולשת בסטיפס.
-אני אתיאסטית.
-עברתי הטרדות מיניות.

יש איזה סוד עלי אבל אני לא יכולה להגיד, אני אובססיבית וחושבת שמישהו עוקב אחרי במחשב.

חתכתי בשבת. ירדתי עוד קילו.
ואני לא באמת משתדלת ולא באמת רוצה לצאת מהדיכאון.
מפחדת משינויים.

אחי הגדול נהרג בצוק איתן ואבא שלי מת מסרטן ריאות לפני חודשיים. בנוסף לכך אני מרגישה כישלון. הציונים שלי ירדו כל כך ואמא שלי ממש כועסת עלי, אני ואח שלי הגדול השני כל הזמן רבים וזה ממש מעצבן שאני רבה איתו כי אני יודעת איך זה לאבד אח.
החברות שלי לא מתחשבות בי בכלום והיה לי חבר עד לפני חודש שהיה מדהים והיינו יחד במשך שמונה חודשים ואז רבנו ונפרדנו בגלל קנאה ועוד כמה דברים ואני בכיתי עליו המון זמן - כשהוא היה עם מישהי חדשה כבר למחרת.
אני מרגישה כל כך בדיכאון וכל כך עצובה וכאילו לחיים שלי אין משמעות.
סליחה שחפרתי.

אני פשוט לא מושלמת,
כן, זה ניראה מתנשא, אבל אני ירחיב על זה, ומקווה שלא תשפטו^^
כל הכיתה שלי חושבת שאני הילדה המושלמת, העשירה, מלא חברות, גוף מושלם, טובה בכל המיקצועות בלימודים, פשוט שקל לי.
אבל זה לא נכון
בית גדול לא בהכרח מעיד על מצב כלכלי (אצלי ספציפית, זה הבית של סבא וסבתא שלי, אז וואלה, לא, זה לא מעיד על שום מעמד כלכלי טוב), למען האמת אנחנו על גבול העניים, אני לא מתלוננת על כך, רק שכולם בטוחים שאני עשירה, כי אני גרה במקום של עשירים..
פעם היו לי עשר חברות טובות, כי אני כזאת, אני חייבת שתמיד תמיד יהיו לידי חברות טובות, שאני יכולה לסמוך עליהן, אני די חברותית, מחייכת לכולם, מנסה שתמיד יהיה טוב לכולם, שלא יהיו ריבים, אבל בעקבות דברים שקרו (שלא קשורים לחברות, אחת מהבנות ניכנסה לאנורקסיה), זה פירק את החברות ביננו, כי כל הזמן ניסינו לעזור לה, ולתמוך בה, בקיצור אחרי המיקרה הזה החברות ביננו התפרקה (היא ניתקה קשר עם חלק מהבנות, ועם חלק לא, וזה גרם לנתק בין ביננו), ככה שעכשיו אין לי ככ חברות, אני כן מנסה להתחבר לבנות אחרות בכיתה (קצת קשה בכיתה של 39 בנות למצואת חברות חדשות, במיוחד שעש היו חברות טובות שלי)
כי כולן גם בטוחות שיש לי כבר מלא חברות, אז אני מן הסתם לא ארצה להתחבר אליהן,
ובקט הלימודי, ממש לא קל לי, אני מקבלת ניכשלים, ואני מקבלת ציונים טובים, הממצוע שלי לא כזה טוב..
והגוף שלי, אנימלא אוהבת אותו בכלל, אני רזה אבל גבוהה ואני לא אוהבת את הגובה שלי (1.68) למקרה ותהיתם יש לי חצקונים, חזה נפול, שיער יחסית דליל שמגיע קצת אחרי הכתפיים, אני לא אוהבת את איך שאני נראית..

קראתי פה את התגובות, ואני בטוחה שהבעיות שלי זה בקטנה לעומת בעיות אחרות, אבל הייתי חיבת לפרוק

אני לא מאמינה שאני מספרת את זה.. אבל כשהייתי קטנה אמא שלי הייתה מוכרת גורים (היא הייתה מזווגת) והגורים האלה היו אצלנו תמיד בחדר היה להם ממש מקום משלהם.. ואז יום אחד בערב כבר התכוננתי ללכת לישון ורציתי לסגור את החלון (החלון היה מעל המקום של הגורים) ואז דרכתי על גור אחד בטעות.. והוא לא הפסיק לבכות ואז אחרי כמה זמן גיליתי שדרכתי על הראש שלו והוא בכה מלא ובסוף מת.. כשאמא שלי חברה מהעבודה (היא הייתה עובדת בערבים) היא לא הפסיקה לבכות וגם אני וביקשתי סליחה כי לא התכוונתי ובכיתי מלא.. כל כך קשה לי לכתוב את זה אני פה עם דמעות.. אבל כן זה כנראה משהו שאף אחד *בחיים* לא ידע..


בבקשה אל תשפטו אותי כי זה נושא כל כך כואב..

יש לי כמה שיודעים את זה וחברה אחת מעיר אחרת אבל ממש קשה לי להסתיר את זה...
אני מאוהבת ממש קשות במישהי, וחברות שלי שונאות אותה, וקשה לי להסתיר את זה שאני מאוהבת בה, ממש קשה לי עם זה, היא ממיסה אותי..
אני ממש מבולבלת לגבי הנטייה המינית שלי
ואני נמשכת בזמן האחרון רק לבנות

קנאית
אובססבית
יש לי הפרעות נפשיות
אני בדיכאון
חתכתי
שלחתי תמונות שלי
מטופלת פסיכולוגית ופסיכיאטרית
אני שוברת דברים שאני כועסת
נמשכת גם לבנות
רואה פורנו
אגנוסטית

למה נתתם לי מינוס? אתם לא מכירים אותי בכלל כן החיוך שלי רוב הזמן מזוייף בגלל דברים אישיים שאני לא יספר כי גם ככה תתנו לי בטח עוד מינוס, לא?