לא בא לי לצאת ככה מהבית, אני בוכה.

לאף אחג לא אכפת אם יש לך חצקונים או לא כי זה עובר בסוף, ניסיצי להוציא לי שחטר באף ואז נהייה לי פצע ואם העירו לי על זה משהו אז צחקתי איתם על זה. תלכי אין סיבה שתפספסי רק בגלל פצעים

תקשיבי אני הייתי באותו מצב כמוך.
אבל לי בניגוד אלייך היה אקנה כבד במשך שלוש שנים (עד לפני שנה לא הצלחתי לרפא הכל).
אני חושבת שהדרך הכי טובה להתמודד עם בטחון עצמי היא לצאת ככה בלי איפור. הכל בראש, את לא צריכה לחשוש מה אחרים אומרים או חושבים עליך אלא לעשות את זה בשביל עצמך.
תאמיני לי שלאורך הדרך, היו הרבה אנשים שביקרו את האופן שבו טיפלתי בפנים שלי ופשוט לא שמתי עליהם.
ככל שאתה עושה את זה יותר, כך אתה יותר נעשה בטוח בעצמך.
האקנה זה רק עוד מכשול בדרך לגדולה. אם תצליחי להתמודד איתו ואם התגובות של כולם את תצליחי להתמודד עם הכל ולכבוש פסגות.
אם זה עדיין מפריע לך יש דרך לטפל בו. אפשר להתייעץ עם רופא עור שיתאים תכשירים לסוג עורך.
במקרים מסוימים הוא אף עשוי להמליץ על טיפול תרופתי.
אל תשכחי גם לשמור על הגיינה של הפנים, לשטוף אותם פעמיים ביום ולהסיר את כל האיפור.
תזכרי, זה רק שלב חולף בחיים שלך ואת תצליחי להתגבר אליו.

תלכי לרופאת עור/ קוסמטיקאית

תביני, את לא היחידה. אני מאמין שלרוב בית הספר שלך היה מקרה כזה, כי ככה זה גיל ההתבגרות. אין מה להתבייש.

שואל השאלה:
עברתי את גיל ההתבגרות, אני בת 19 וסובלת מזה שנים ולא מצליחה להיפטר מזה

זה סתם תירוץ בואי נהיה אמיתים...
אבל אם את רוצה אל תלכי זה. מזיק רק לך לי לי