ניתקתי קשר עם אבא.. עשיתי בשכל?

לדעתי לא כי תראי איך אנשים אפילו אחרי הרבה שנים הולכים לחפש ולהיות בקשר עם ההורים שלהם ואת לא צריכה להתערב במריבות של ההורים שלך.

כן, עשית נכון.

אני חושבת שעשית את הדבר הנכון לך ולו

לא ממליץ על מה שעשית,
לכל אחד מאיתנו יש "תיקון" עם ההורים שלנו בחיים
ההורים שלנו לא סתם בתוך החיים שלנו כמו שרוב האנשים נוטים לחשוב,
הם בחיים שלנו כדי ללמד אותנו משהו/להעביר איזהשהו מסר
מי כמוני מכיר את זה טוב עם אבא שלי ששנים היה לנו ריב
אני יודע שזה סופר קשה, אבל את כן צריכה לדבר איתו בדרכי נועם ולפתור איתו את זה בכל דרך אפשרית
כי משפחה יש רק אחת, ואבא יש רק אחד
ואבא שלך הוא אבא שלך לטוב ולרע
הרבה פעמים ההורים מתנהגים ככה בגלל מה שהם עצמם עברו בחיים, איך שההורים שלהם התייחסו אליהם, גיבוש השקפת עולם שנוצרה אצלו עקב מה שעבר ועוד
מציע שאמא תנסה שוב לדבר איתו (למרות שהם גרושים), דוד/דודה שידברו איתו וכל מי שיכול להשפיע עליו
חשוב שאת גם תדברי עם יועצת/פסיכולוגית בית ספר על זה
עוד דבר שמאוד משחרר זה לכתוב איזה מכתב בו את פורקת כל מה שאת מרגישה לפניו (=המכתב לא חייב להגיע אליו) זה תהליך שעוזר לך להשתחרר מכעסים שמציפים אותך
גם תפילות בקול ולהודות כל יוםעל הקושי הספציפי שבו את שרויה ---זו סגולה אדירה שעובדת
********
לנתק קשר מאבא שלך, צריך להיות רק כמוצא אחרון אחרי שניסית הכל
סה"כ אם לא תטפלי בקושי מול אבא, אז תקבלי קושי דומה ממקום קצת אחר --ממש כשיעור שעלייך ללמוד בחיים
ומניסיון שהיה לי עם אבא שלי אני אומר לך ש "גם הבלתי אפשרי הוא אפשרי" ושיש סיכוי לפתור את הפלונטר הזה ביניכם
ממש תשמחי אותי שיישרת קו עם אבא שלך

על כל שאלה אני כאן וממש רוצה לעזור
בהצלחה יקרה

שואל השאלה:
זה לא קשור למריבה, למה הוא אף פעם לא דאג על הקשר שלנו ואמר לאמא שלי שמבחינתו אני לא הבת שלו? ואז אני צריכה לרוץ אחריו?