4 תשובות
לא היה לי אף פעם חבר ואני אגיד את דעתי.
זוגיות בגיל הנעורים זה לא רציני, כל אחד מפוצץ בהורמונים, וחושב רק על דברים מיניים.
בנים בעיקר מקבלים יותר שכל כשהם מגיעים לגיל 20, והם מבינים שהם חייבים להשתנות בשביל למצוא קשר רציני.
בנוסף יש לימודים, אז אין זמן לכל האהבה הזאת.
לסיכום, קשר רציני תמצאו רק מעל גיל 20.
אנונימית
אני מבין את המחשבה שלך, אבל אני לא רואה טעם באהבה שיודעים מלכתחילה שהיא מועדת לכשלון. אני מאמין שאתחתן עם הבת זוג שלי, כי אני אוהב אותה אהבה טהורה ואמיתית, רוצה שהיא תגדל ותחנך את הילדים שלי. אין טעם לזוגיות שיודעים שלא תחזיק מעמד, סתם סיפוק יצרים
אני בת 22 ויש סיכוי לחתונה למה לא.
ואין שום קשר פרידה תמיד תיגמר בבכי. בין אם חשבנו על ילדים חתונה, וחיים ורודים ובין אם לא.
אבל באופן כללי מסכימה איתך. עדיף לא לצפות יותר מידי מקשר. ככול שמצפים לגדולות ככה מתאכזבים יותר.
אני אישית רוצה. אני חושבת שיש משהו יפה בלהתחתן עם הבן אדם היחיד שהיית איתו כל החיים. (כנראה זה ישמע טיפשי להרבה אנשים..) אני לא אהיה עם חבר שלי סתם כל כך הרבה זמן אם אני לא ארצה את הקשר הזה, וזה יהיה קשר סתמי. אבל מה כן, מרגיש לי שיש סיכויים גדולים שנפרד, אני פשוט לא יודעת איך ומתי. יש המון דברים שמפריעים לנו אחד בשניה, ואלה הדברים שגורמים לי להתלבט, אבל אני כן מקווה שהכל יסתדר ונמשיך את החיים ביחד. אני יודעת שזה בטח נשמע כאילו אני מגזימה רצח, אבל כנראה בקטע הזה אני בראש של פעם. אני גם לא מבינה איך אפשר להיות בזוגיות אם לא רוצים להמשיך אותה לעתיד, זה לא מרגיש סתמי וחסר טעם? איך אפשר?