היןם מישהי אמרה לי שבדרך כלל מה שמחפשים בגבר זה מה שחסר/פגם אצלנו (המשך למטה)

ואמרתי לה שזה לא נכון כי נגיד אני אוהבת גברים עם חיוך יפה ולי יש חיוך יפה.
ואז היא התחילנ לצאת עליי שאני נרקיסיסטית שוויצרית וחשה, ובסך הכל אמרתי שאני אוהבת את החיוך שלי! וזה מעצבן כי היא יודעת שאני שונאת כל חלק קטן אצלי ועד שסוף סוף אני אומרת משהו (אומנם שולי) שאני אוהבת אצלי היא ישר מורידה אותי.
מי צדקה? אני או היא