אח שלי הגדול כל כך מעצבן...

כל דבר רע שקורה לו הוא אומר שהןא נאחס חאלס עם זה נו.. תגידו לי אם אני טועה , לכולנו יש ימים חרא, לכולנו קוראים דברים רעים אן מבאסים או שיש רק בן אדם ספציפי אחד בכל העולם הזה שהוא אחי ושרק לו זה קורה ?
נמאס לי כבר שהוא תמיד מתבכיין על זה, הוא אף פעם בחיים לא אומר תודה על מה שיש לו, חושב שמגיע לו דברים כאילו הוא מינימום איזה מלך... די איך לגרום לו להעריך טיפה את מה שיש לו בחיים ? נכון, זה לא כיף שקורים דברחם רעים אבל אי אפשר ככה... הוא אף פעם לא מעריך דברים טןבים שקרו לו... גם יש לו קטע כזה שהוא מחליט לעשות מעשה ואז מתבכיין מההשלכות של זה.. כאילו פאק יואו.. לכל החלטה יש השלכות, אי אפשר שהכל בחיים יילך כמו שאנחנו רוצים, לא ככה ? הוא חושב פשןט שמגיע לו הכל.. איך לגרום לו להפסיק להיות כזה פסימי ושיירד מהעץ ? אני תמיד מסבירה לו איך זה מהצד אבל הוא לא סופר אותי. הוא גם משמש דוגמה נוראית כאח גדול