אני רוצה שיתחברו אליי אבל דווקא כשיש אנשים שכן באים ומנסים להתחבר אליי אני חוששת, מרגישה לא בנוח ובורחת, מה לא בסדר איתי?

אל תברחי..
זה נובע מחוסר ביטחון פחד

הכל בסדר איתך, את פשוט בישנית
ואת צריכה פשוט להפנים שאין לך סיבה להתנגד לאנשים שרוצים להתחבר אליך, תפנימי שזה משהו שכולם עושים ואת לא צריכה להתבייש לבטא את עצמך \ להיות מי שאת \ להיפתח. תראי את זה כמשהו שכולם עושים וגם את מסוגלת. בהצלחה

שואל השאלה:
בנוסף אני מרגישה שבסופו של דבר כולם גם ככה יעזבו אותי ואם הם יכירו את אני האמיתית הם לא ירצו להיות חברים שלי בכל מקרה, אז אני כבר מוותרת מההתחלה

אני כמוך..:/

תבדקי את זה ותוכיחי לעצמך שזה לא נכון, וכך תרגישי יותר בטחון

אין לי אפילו איך להסביר לך כמה אני מזדהה איתך! לצערי אין לי איך לעזור לך אבל שתדעי שאני בדיוק כמוך! אני כל כך ביישנית ודווקא כשאני מתחילה להתחבר לאנשים אני מתחילה לפחד אפילו יותר.. אני נתקפת חרדה מלאכזב או אולי שלא יאהבו אותי או שאני אעשה טעויות ואביך את עצמי... אני כל כך מנסה להתגבר על זה אבל זה קשה.. הדבר היחידי שאני יכולה להגיד לך וזה משהו שאמא שלי תמיד אומרת לי, זה שתמיד תחשבי מה המקרה הכי גרוע שיכול להיות? במקרה הכי גרוע מישהו שאפילו לא הכרת לפני כמה דקות לא יאהב אותך.. כשמסתכלים על זה מנקודת המבט הזאת אין לך באמת משהו להפסיד..
מאחלת לשתינו בהצלחה (:

זה חשש הגיוני, אני בטוחה שזה משהו שכולם חווים כי בתיאוריה רוצים הרבה דברים וכשזה מגיע זה מתחיל להלחיץ. את צריכה להתגבר על זה, להיפתח, לנסות, אני יודעת שקל לי לכתוב את זה וקשה ליישם אבל, הפחד הזה זה לא משהו שיכול להישאר איתך לנצח.

את האמת אני אגיד לך משהו, אני בול כמוך. באמת, והאמת הבנתי שיש עוד מלא אנשים שמרגישים ככה

עכשיו יש קטע מאוד פשוט בכל הנושא, אנחנו צריכות להבין שתמיד יהיו אנשים שכל
דבר שנעשה לא יתאים להם כי ככה זה ויש כאלה.

צריך להיות עצמך רוב הזמן ופשוט להרגיש חופשי ולא לתת יותר מידי למחשבות של אחרים להדאיג אותך

אני לא אומרת להיןת אנוכית וחסרת חשיבות, נימוס זה נחמד אבל כן לעמוד על שלך כשצריך - איך להבדיל מתי צריך כל אחד? זה גישה והרגשה עצמית כבר, אה וגם ניסיון אבל לא חובה על ההתחלה.

היה לי קטע חזק של חוסר ביטחון עצמי והיה איזה משהו שהפריע לי, אבל היה בן אדם שעודד אותי ואמר בהתחלה שזה לא משהו ששמים לב אליו יותר מידי, אבל אחרי כמה זמן היא שינתה גישה למשהו אחר לגמרי:
היא אמרה שזה לא משנה אם יש או אין

זה משהו שמפריע **לך** או משהו שאת חושבת שיפריע **להם**?

אם זה לך, טפלי בזה - זה עניין שלך, אם זה משהו שבעקבות אחרים, עזבי את זה תעשי מה שנוח לך
מה שכן אנחנו נוטים להכנע הרבה וחשוב שיש דברים שמפריעים לנו כשזה בעצם דברים שהכניסו לנו לראש וזה לא באמת משהו שמפריע לנו (אלא משהו שלימדו אותנו כדי לגרום לזה "להפריע" לנו -כשזה בעצם לא)

בכל מקרה ביטחון זה לא דבר רע,
ואם אין, זייף את זה עד שיש את זה