מה הייתם עושים אם הייתם שומעים שהבן/בת שלכם רוצה לעבור לדת שהיא לא הדת שלכם?

מקשיבה לסיבות שלו/ה, מנסה להדריך אותו/ה ותומכת בהחלטה.
אם יהיו לי ילדים בעתיד, אני בטוחה שאצליח לחנך אותם בדרך שתגרום להם להיות שקולים, ולקבל החלטה כזו עם סיבות נכונות מאחוריה.

אם הוא בן 18+
בהתחלה הייתי עצובה שהבן שלי לא מרוצה מהיהדות.
אבל אז אני הייתי מבינה שזה הבחירה שלו ואני חייבת לקבל אותו ואני אוהבת אותו

סליחה אבל מגרש אותו מהמשפחה והוא לא הילד שלי יותר. אולי זה רק אני אבל אני לא מוכן לקבל אותו ככה. מינוסים יתקבלו בברכה

מבין אותו.

אני מניחה שאבדוק איתו מה הדת החדשה נותנת לו כאלטרנטיבה ובודקת איתו שהוא נשאר בן אדם ועדיין זוכר לאהוב ולהעריך את מה שהוא קיבל. כל מי שנהיה כפוי טובה ומפנה עורף בגלל דת. אינו אדם טוב. אני מתפללת ששני הילדים שלי ילמדו לאהוב ולהעריך בני אדם, ולא יצטרכו איזה כוהן דת שיגיד להם מה לעשות ומתי. שיהיה להם חוט שדרה משלהם. דת אחרת היא לא אחת מוצא של מי שגדל ללא דרך. אני מתפללת שאני אצליח לתת לילדים שלי דרך

מכבדת את הרצון שלו ולא מחייבת אותו לעשות דברים דתיים.
אבל אני כן לא הייתי מרשה לו להמיר את הדת עד גיל מסוים ועד שהוא בטוח שזה מה שהוא רוצה ומאמין בו.