תשובה אחת
את לא יכולה להכריח את הצבא לשבץ אותך בתפקיד כלשהו, אבל יש דרכים להגדיל מאוד את הסבירות לזה.
קודם כל את יכולה לבקש ורצוי לפני הגיוס, כנראה שזה יהיה לרוב במסגרת ראיון אישי בצו ראשון או שני. אני צריך לציין שהרבה פעמים בנות לא עוברות ראיון אישי בכלל (אם את כן מקבלת זימון לראיון אישי זה אומר שהצבא כנראה כבר מייעד אותך לתפקיד כלשהו ולא פקידה). בכל מקרה יש לך גם אפשרות לבקש זימון לראיון ולרוב אם ביקשת אז תקבלי. את יכולה לנצל את זה כדי להביע עניין בחיל הרפואה. כמובן שזה ממש לא מבטיח שום דבר אבל זה בטוח לא יכול להזיק.
דבר שני שאת יכולה לעשות, וזה הרבה יותר ישפיע - זה לעשות משהו שקשור ברפואה עוד לפני הגיוס, לדוגמה להתנדב במד"א. בטוח גם שיהיה שם מישהו שיידע איך לכוון אותך גם בנושא של הצבא כי את בטוח לא הראשונה שנמצאת בסיטואציה הזאת.
דבר שלישי - את יכולה לנסות להתקבל לעתודה רפואית (בין אם ממש ברפואה או במקצועות קרובים כמו רפואת חירום וכו'). לרוב הצבא לא יעמיד יותר מידי קשיים על מי שמעוניין להיכנס לעתודה רפואית, הבעיה הקשה שלך תהיה להתקבל ללימודים כי לפחות לגבי רפואה צריך ציוני בגרות ופסיכומטרי די בשמיים (כדאי להשקיע כבר עכשיו!). בכל מקרה אם התקבלת לתואר ברפואה או קשור לרפואה במסגרת עתודה וכמובן הצלחת גם לסיים אותו די מובטח לך שתהיי בחיל הרפואה. החסרון הוא שאת פחות או יותר חותמת את החיים שלך (כדאי לך לברר מראש כמה).
לגבי קצונה - הדבר היחיד שמבטיח לך קצונה בחיל הרפואה זה עתודה רפואית; רופא צבאי חייב להיות קצין. גם אם זה לא רפואה אלא מקצוע קשור, לכל עתודאי אמורה להיות הזדמנות לצאת לקצונה וגם אם לא אז דרגת "קמ"א" היא פורמלית קצין (למרות שלרוב לא מתייחסים לזה ככה). אם את מתגייסת בלי תואר אז תרצי לקבל קב"א של 54 ומעלה - זה מסמן אותך כמיועדת לקצונה וצריך להציע לך את זה. העניין הוא שזה משהו שמכונה "קצונה כללית" וזה אומר שאת ממש לא יודעת לאן תחזרי אחרי קק"צ (אם כי בהנחה שאת כבר מקצועית בעניינים רפואיים סביר שזה יהיה לחיל הרפואה אם כי לא בהכרח לאותו מקום שהיית בו). בכל מקרה אם את רוצה לצאת לקצונה ייעודית (שזה אומר שאת יודעת לאיזה תפקיד את חוזרת) זה כבר תלוי לחלוטין בשיקול היחידה שתגיעי אליה.
קודם כל את יכולה לבקש ורצוי לפני הגיוס, כנראה שזה יהיה לרוב במסגרת ראיון אישי בצו ראשון או שני. אני צריך לציין שהרבה פעמים בנות לא עוברות ראיון אישי בכלל (אם את כן מקבלת זימון לראיון אישי זה אומר שהצבא כנראה כבר מייעד אותך לתפקיד כלשהו ולא פקידה). בכל מקרה יש לך גם אפשרות לבקש זימון לראיון ולרוב אם ביקשת אז תקבלי. את יכולה לנצל את זה כדי להביע עניין בחיל הרפואה. כמובן שזה ממש לא מבטיח שום דבר אבל זה בטוח לא יכול להזיק.
דבר שני שאת יכולה לעשות, וזה הרבה יותר ישפיע - זה לעשות משהו שקשור ברפואה עוד לפני הגיוס, לדוגמה להתנדב במד"א. בטוח גם שיהיה שם מישהו שיידע איך לכוון אותך גם בנושא של הצבא כי את בטוח לא הראשונה שנמצאת בסיטואציה הזאת.
דבר שלישי - את יכולה לנסות להתקבל לעתודה רפואית (בין אם ממש ברפואה או במקצועות קרובים כמו רפואת חירום וכו'). לרוב הצבא לא יעמיד יותר מידי קשיים על מי שמעוניין להיכנס לעתודה רפואית, הבעיה הקשה שלך תהיה להתקבל ללימודים כי לפחות לגבי רפואה צריך ציוני בגרות ופסיכומטרי די בשמיים (כדאי להשקיע כבר עכשיו!). בכל מקרה אם התקבלת לתואר ברפואה או קשור לרפואה במסגרת עתודה וכמובן הצלחת גם לסיים אותו די מובטח לך שתהיי בחיל הרפואה. החסרון הוא שאת פחות או יותר חותמת את החיים שלך (כדאי לך לברר מראש כמה).
לגבי קצונה - הדבר היחיד שמבטיח לך קצונה בחיל הרפואה זה עתודה רפואית; רופא צבאי חייב להיות קצין. גם אם זה לא רפואה אלא מקצוע קשור, לכל עתודאי אמורה להיות הזדמנות לצאת לקצונה וגם אם לא אז דרגת "קמ"א" היא פורמלית קצין (למרות שלרוב לא מתייחסים לזה ככה). אם את מתגייסת בלי תואר אז תרצי לקבל קב"א של 54 ומעלה - זה מסמן אותך כמיועדת לקצונה וצריך להציע לך את זה. העניין הוא שזה משהו שמכונה "קצונה כללית" וזה אומר שאת ממש לא יודעת לאן תחזרי אחרי קק"צ (אם כי בהנחה שאת כבר מקצועית בעניינים רפואיים סביר שזה יהיה לחיל הרפואה אם כי לא בהכרח לאותו מקום שהיית בו). בכל מקרה אם את רוצה לצאת לקצונה ייעודית (שזה אומר שאת יודעת לאיזה תפקיד את חוזרת) זה כבר תלוי לחלוטין בשיקול היחידה שתגיעי אליה.
באותו הנושא: