למה יש אנשים, העונים תשובות מדהימות ולפעמים מסננים?

את יכולה לפרט יותר למה את מתכוונת?

נראה רק בגלל מה שמתמצאים, הכוונה במה שהם יודעים אז עונים מכל הלב, ומה שלא יודעים לא עונים.

הכוונה בפרטי?

במידה וכן - אם שאלת אותם שאלה שהם יודעים לענות עליה - אין סיבה שסתם יסננו.

או ששאלת אותם סתם משהו (אפילו משהו אישי שלא נעים להם לענות) או שבדיוק לא היה להם זמן ויענו לך אחרי זה. אין שום סיבה שלא יענו לך!

במידה ולא - אנשים לא יענו סתם על שאלה, אלא רק על מה שהם יודעים. נראה לי שזה מובן מאליו...

ככל שיש בשאלה יותר פרטים שיוכלו לסייע לעונים כך התשובה יכולה להיות מדוייקת יותר וככל שהשאלה כללית, כל התשובה עשויה להיות כוללנית.
לגבי סינון, יכול להיות טיימינג גרוע של שאילת השאלה או חוסר התמצאות בנושא השאלה.

נראה לי שזה יותר עמוק ממה שחושבים.
אני יודעת על משיבים מסוימים, שיש להם את התשובות המדהימות והמושקעות, כמעט לכל שאלה, אבל הם לא עונים לשואלים מסוימים, משום ששואלים אלה לא שמעו על המילה תודה. זה לא נעים לומר, אבל זו מציאות.
אני גם עושה כך.
אני לא מחפשת פרחים, אבל אני לא רובוט. אני מצפה לפחות למילה קטנה כמו - "תודה", או לפחות לאחד מאלה שענו על אותה שאלה איתי, כך שאדע שהשואל קיבל את מבוקשו.
בניגוד לתשובתו התמימה למדיי של ראשית חכמה שחושב שזה תלוי רק בהתמצאות או באי התמצאות. השואלת דיברה על "סינון" (זה יפה ללמד זכות, אבל צריך להסתכל לאמת בעיניים)

כי לפעמים יש להם תשובות, ולפעמים לא. ויכול להיות שלפעמים הם נמצאים כאן, ולפעמים יש להם אנרגיות טובות, ולפעמים הם בעצמם שבורים ועייפים וזקוקים למנוחה.

אני גם מסנן לפעמים במקרה שבו בן אדם חופר עם מיליון שאלות בלי פרופורציה, או כשבן אדם מתנהג כאילו אני חייב לו משהו.
בעיקר במקרה השני.

אני מאמין בנימוס, וכמו שבחיים האמיתיים אם בן אדם זר היה פשוט בא ומנחית עלי שאלה בלי שום הקדמה יש סיכוי גדול שהייתי מתעלם ממנו, ככה גם כאן.

גינוני נימוס קטנים כמו היי, שלום, תודה, בבקשה, סליחה, מראים לי שיש לי עסק עם בן אדם שיודע להעריך כשעושים בשבילו משהו (למרות שלא חייבים לו כלום), ושמבין את זה שאף אחד לא חייב לו כלום.

אבל כמו שאמרתי, גם במצבים כאלה אני לא תמיד מסנן, אבל לפעמים כן.