ממש נפגעתי מחברה שלי אז כתבתי לה, מה אתם חושבים על מה שכתבתי?

ציפיתי שאני אצא שמחה מהפגישה איתך. הרי לא ראיתי אותך כמעט שלושה שבועות וממש התגעגעתי. אבל את לא יכלת להיפגש איתי כמו שרציתי, יכלת להיפגש רק לשעתיים וזה הרס לי. אבל לא רק זה הרס, עוד מישהי באה ונפגשה איתנו, זה הכי הרס לי. זה לא שאני שונאת אותה, אני פשוט רציתי להיפגש *איתך* רק איתך. רציתי לספר לך מיליון ואחד דברים. רציתי שאת תספרי לי על דברים שעברו עליך. רציתי להיות איתך ולדבר איתך, יום שלם. נכון שזה נשמע מוגזם, אבל כבר עשית את זה עם עוד אנשים הקיץ, והקיץ עוד לא נגמר אז חשבתי למה שאיתי את לא תעשי את זה. ציפיתי ודמיינתי את הפגישה שלנו. אין לך מושג כמה. אבל הכל נהרס לי מול העיינים ולא יכלתי לעשות כלום. זה שבר אותי, רציתי לבכות באותו הרגע. אבל לא יכלתי, כי היא הייתה מבינה. היא הייתה מבינה שאני לא רוצה שהיא תבוא. אבל אם הייתי אומרת לה משהו, אני יודעת שזה היה פוגע (באיזו שהיא מידה) בך ובה. אז לא עשיתי את זה, וזה פגע בי. כזו אני, מוכנה להיפגע בשביל אחרים. אני לא יכולה לומר שלא היה לי כיף לראות אותך, אבל אני עצובה מידי שזה נגמר כל כך מהר. אני הרבה יותר כועסת ועצובה כרגע מאשר שמחה על המפגש.
מקווה שתביני אותי.
כי אני רק רציתי להיות איתך,
רק איתך, רק שתינו.