אני לא מאמינה שהוא אמר לי את זה.

חזרתי הביתה לפני איזה יותר מ40 דק עם חברים. לא שהם הלכו הביתה, אני חזרתי בגלל ההורים שלי. אמרתי לאבא שלי שהוא ואמא מעדיפים את הנוחיות שלהם מאשר שיהיו לי חברים, והוא אמר שזה מאוחר, אז אמרתי לו "מה מאוחר?! אתה בעצמך היית יוצא בשעות כאלה" ואז הוא אמר לי "אני בן, את בת."
וואט - דה - פאק?!
המשכתי ושאלתי "מה אתה שובניסט?!" והוא אמר שכן בלי לחשוב, בלי היסוס.
אני ממש לא רוצה את ה"חינוך" שלו! !
הוא ממש פרימיטיב והוא חושב שבגלל שהוא אבא שלי מגיע לו לעשות הכל, ליטרלי.
הוא אומר "אני אבא שלך ומותר לי לעשות את זה, את הבת שלי ואת צריכה להקשיב לי"
אם אני עושה משהו ולא מוצא חן בעיניו הוא קורא לי חוצפנית, מנוולת, ואם אני אומרת לו תאמת בפנים הוא מאיים עליי בכאפות או לדפוק לי את הראש בקיר "כי רק ככה אני אבין".
אני מרגישה שאני חיה עם דיקטטור!
מה אני עושה איתו?! אמא שלי מודעת לזה שהוא מאוד אלים, פרמיטיב ולא עושה בבית כלום, ורק פה ושם זורקת לו הערה שהוא בכלל לא לוקח לתשומת ליבו.
אני כבר מותשת ממנו