34 תשובות
תלכי לפסיכולוג הוא יעזור לך
זאת הפרעה נפשית שאת לא רוצה שתהיה לך.
לא מצחיק
שואל השאלה:
אני יודעת מה ההשלכות, בכל זאת אני רוצה
אני יודעת מה ההשלכות, בכל זאת אני רוצה
אנונימית
את רוצה שתהיה לך הפרעה נפשית?
את באמת שואלת?
תחזרי בך.. את לא באמת רוצה את זה תאמיני לי שלא
תחזרי בך.. את לא באמת רוצה את זה תאמיני לי שלא
אנונימית
לא להיות
זה ספאם או מה?
למה שמישהי תרצה להיות אנורקסית? זאת מחלה קשה
ואני לא מאחלת לאף אחד לחלות בה, השאלות האלה לא מצחיקות אף אחד.
למה שמישהי תרצה להיות אנורקסית? זאת מחלה קשה
ואני לא מאחלת לאף אחד לחלות בה, השאלות האלה לא מצחיקות אף אחד.
אין לך שום סיבה לרצות להיות אנורקסית, זה לא יפה, זה מסוכן ולא בריא.
אם את לא מרוצה מהמראה החיצוני שלך תתאמני, כמו כל בן אדם שלא מרוצה מהמראה החיצוני שלו.
אם את לא מרוצה מהמראה החיצוני שלך תתאמני, כמו כל בן אדם שלא מרוצה מהמראה החיצוני שלו.
שואל השאלה:
אוקיי סליחה, יכול להיות שקצת הגזמתי
אבל אני כן רוצה להתרגל ללא לאכול או אםילו מנה קטנה ביום. הבעיה שהקיבה שלי גדולה ואני רוצה להקטין אותה (אל תגידו דיאטנית כי הילעלא עוזרת להקטין קיבה היא רק עוזרת קצת לרדת במשקל)
אוקיי סליחה, יכול להיות שקצת הגזמתי
אבל אני כן רוצה להתרגל ללא לאכול או אםילו מנה קטנה ביום. הבעיה שהקיבה שלי גדולה ואני רוצה להקטין אותה (אל תגידו דיאטנית כי הילעלא עוזרת להקטין קיבה היא רק עוזרת קצת לרדת במשקל)
אנונימית
את צריכה לאכול נכון ודיאטנית יכולה לעזור לך באמת בזה, מאיפה לך שהיא לא עוזרת בזה?
תפתחי לעצמך אורח חיים בריא, תאכלי נכון ובכמות מתאימה ותתאמני, בסופו של דבר זה יהפוך אצלך להרגל.
הייתי כבר פעמיים אצל דיאטנית
שומרי משקל
חלי ממן
אני יכולה לפלוט ככ הרבה מידע שאני יודעת אבל שום דבר לא עוזר לי
שומרי משקל
חלי ממן
אני יכולה לפלוט ככ הרבה מידע שאני יודעת אבל שום דבר לא עוזר לי
אין לי כל כך הרבה מה לומר, פשוט אל תוותרי ואל תגידי שאת רוצה להיות אנורקסית כי זו אף פעם לא הדרך הנכונה.
תישארי נחושה ותחשבי תמיד על המטרה והתוצאות שבשבילן את עובדת.
אין כאן כל כך הרבה חוכמות.
עבודה קשה מובילה לתוצאות.
תישארי נחושה ותחשבי תמיד על המטרה והתוצאות שבשבילן את עובדת.
אין כאן כל כך הרבה חוכמות.
עבודה קשה מובילה לתוצאות.
השאלה הזאת עיצבנה אותי
בתור מישהי שסובלת מזה וסובלת מזה קשה
זה לא משהו שאת רוצה לעצמך תאמיני לי שלא
אני הייתי מתה להתחלף איתך ולהעיף את ההפרעה הזאת מהחיים שלי שהרסה אותי מבפנים ומבחוץ
בתור מישהי שסובלת מזה וסובלת מזה קשה
זה לא משהו שאת רוצה לעצמך תאמיני לי שלא
אני הייתי מתה להתחלף איתך ולהעיף את ההפרעה הזאת מהחיים שלי שהרסה אותי מבפנים ומבחוץ
אנונימית
את ממש לא רוצה! את יכולה למות!
אנונימית
אל תגידי את זה אפילו בצחוק
זאת הייתה התקופה הכי שחורה בחיים שלי
למה שמישהו ירצה דבר כזה נורא על עצמו?
את לא שם אז את לא באמת יודעת כמה זה כואב וכמה השלכות שאי אפשר לתקן יש לדבר הזה
זאת הייתה התקופה הכי שחורה בחיים שלי
למה שמישהו ירצה דבר כזה נורא על עצמו?
את לא שם אז את לא באמת יודעת כמה זה כואב וכמה השלכות שאי אפשר לתקן יש לדבר הזה
האתר הזה מתדרדר מיום ליום רבותיי
את באמת רוצה להיות אנורקסית?
לא לעשות.
תקראו את התגובה האחרונה שלי במקום לקפוץ עלי
את לא יכולה לעשות את זה... זה פשוט קורה, חוסר ביטחון או דיכאון גורמים לזה...
זה כמו תופעת לוואי של מצב נפשי
זה כמו תופעת לוואי של מצב נפשי
מה שדיאטנית תגיד לך יכול לעזור לך אם תתמידי בזה.
אי אפשר פשוט לרצות להיות אנורקסית
זאת מחלה נפשית ואי אפשר "להזמין אותה"
זאת מחלה נפשית ואי אפשר "להזמין אותה"
אני לא יודעת אם זה לא חוקי לעזור לה אבל אקח את הסיכון...
הדרך שאני מכירה היא וירוס.
אם את ממש לחוצה על זה אוכל לתת לך את שאר הפרטים בפרטי.
תכלס, היא אינדיבידואל.
הדרך שאני מכירה היא וירוס.
אם את ממש לחוצה על זה אוכל לתת לך את שאר הפרטים בפרטי.
תכלס, היא אינדיבידואל.
תקשיבי אולי את מבינה מה ההשלכות אבל את לא מבינה איך זה לעבור אותן, ככה מהצד זה באמת נשמעה (אולי בשביל חלק) שכשאין לך מחזור אז חיים בסבבה ובכיף והעובדה שיש מצב שלא יהיו לך ילדים בעתיד גם לא נשמעה כזה נורא.
אבל זה רק ההתחלה אחר כך את תתחילי להתעלף מרעב.
את תהיהי דכאונית וכבר לא תדעי מה זה להנות מדברים קטנים את תהיהי עצבנית ותחשבי שכולם רוצים לעשות לך רע (בזמן שהם מנסים לעזור לך).
*אם כל זה נשמעה לך בסדר ואולי באיזה שהו שלב אפילו כיפי אז יאללה! חיים שלך בחירות שלך! בעיות שלך!
אבל כמישהי עם ניסיון שעברה את כל זה את ממש לא צריכה את זה בחיים שלך.
תעשי ספורט, תחטבי את הגוף שלך, תבני שרירים וואו פתאום הבטן תעלם וגם התחת יקטן.
(אני ידעתי מתי להפסיק וברגע ששמעתי שיש מצב שלא יהיהו לי ילדים קיבלתי קצת שכל והפסקתי הכל, התחלתי לאכול בריא ונכון, אבל את יכולה אפילו לא להתחיל את זה בכלל אז בבקשה תחשבי עוד פעם לפני שאת מתחילה בהרעבות וכו')
אבל זה רק ההתחלה אחר כך את תתחילי להתעלף מרעב.
את תהיהי דכאונית וכבר לא תדעי מה זה להנות מדברים קטנים את תהיהי עצבנית ותחשבי שכולם רוצים לעשות לך רע (בזמן שהם מנסים לעזור לך).
*אם כל זה נשמעה לך בסדר ואולי באיזה שהו שלב אפילו כיפי אז יאללה! חיים שלך בחירות שלך! בעיות שלך!
אבל כמישהי עם ניסיון שעברה את כל זה את ממש לא צריכה את זה בחיים שלך.
תעשי ספורט, תחטבי את הגוף שלך, תבני שרירים וואו פתאום הבטן תעלם וגם התחת יקטן.
(אני ידעתי מתי להפסיק וברגע ששמעתי שיש מצב שלא יהיהו לי ילדים קיבלתי קצת שכל והפסקתי הכל, התחלתי לאכול בריא ונכון, אבל את יכולה אפילו לא להתחיל את זה בכלל אז בבקשה תחשבי עוד פעם לפני שאת מתחילה בהרעבות וכו')
שואל השאלה:
אני כברדדכאונית ובטוחה שכולם נגדי, הדבר היחידי שחי איתי ומחזיק אותי זה הגוף שלי וגם איתו אני לא מסתדרת. שונאת כל סנטימטר בו וזה דופק לי את החיים, אני לא יוצאת מהבית, לא לחברות לא למסיבות לא לפעילויות כיתה לא לקניון ולא לשום מקום מפחד שירימו עלי מבטים. זה פחד. פחד שישפטו, שיסתכלו, שיחשבו, שיצחקו שירכלו שיצביעו שיבהו וזה רודף אותי
אני כברדדכאונית ובטוחה שכולם נגדי, הדבר היחידי שחי איתי ומחזיק אותי זה הגוף שלי וגם איתו אני לא מסתדרת. שונאת כל סנטימטר בו וזה דופק לי את החיים, אני לא יוצאת מהבית, לא לחברות לא למסיבות לא לפעילויות כיתה לא לקניון ולא לשום מקום מפחד שירימו עלי מבטים. זה פחד. פחד שישפטו, שיסתכלו, שיחשבו, שיצחקו שירכלו שיצביעו שיבהו וזה רודף אותי
אנונימית
אני יכולה להבין אותך, ואני באמת מבינה אותך אבל אני מבקשת שתמצאי דרך אחרת כי זאת לא הדרך, זאת לא הייתה הדרך ואף פעם לא תהיה
לא כולם נגדך, יקרה, תאהבי את עצמך ואת הגוף שלך, את לא צריכה לשנוא את עצמך, תצאי החוצה, תנסי להתגבר על זה, את לא צריכה לחיות תחת שנאה עצמית כל החיים שלך, יקרה. לא חבל להרוס את עצמך ככה? לכי לחברות, לפעיליות, ולקניון, שיסתכלו, את לא צריכה לתת לזה להרוס אותך, שימי פס, החיים שלך חשובים, תאהבי את מי שאת
חשוב לישתיקראי את זה כי אני יכולה קצת להבין אותך... אני יודעת שזה ארוך אבל מאוד חשוב לי שתיקראי שאולי לפחות משהו מה- "ניסיון" שלי יעזור לך (מקווה מאוד)
להגיד לך תאמת... גם לי הייתה תמחשבה הזאת... הייתי כל כך נואשת ומדוכאת שחשבתי
... וואלה.. איזה כיף להן... בזמן שאני קורעת את הגוף שלי כדי להרזות וכל יום רואה רק שומן בכל מקום... הן חייבות לאכול... בזמן שהייתי ביציאות עם חברות שלי הייתי כמו מטומטמת בודקת (ואני עדייו עושה את זה) בלי ששמים לב כמה קלוריות יש בכל דבר בתפריט וכולן חשבו בכלל שאני מתכתבת עם מישהו בפלאפון... אבל הן לא צריכות לבדוק... כי הן חייבות לאכול... בזמן שאני בוכה כמעט כל לילה על כמה שאני נגעלת מהגוף שלי וכמה שכנראה תמיד יחיה בדיאטות... הן חייבות לאכול...
אני לא רציתי באמת (ואני לא רוצה) שיהיה לי גוף של אנורקסית... לא רציתי שתילקח ממני האפשרות לקבל מחזור וללדת, לא רציתי להיראות כעצמות וקצת בשר... רק רציתי פעם אחת לאכול מה שבא לי בלי רגשות אשמה ולאהוב את הגוף שלי ולדעת שאחרי הארוחה המפוצצת קלוריות שאכלתי... עדיין יהיה לי ביום למחרת גוף יפה... והבנתי בדרך הקשה שגם אנורקסיות למרות שזה נראה ל כך רק לאכול גם להן קשה כנראה וגם הן בטוח לא רוצות להישאר במצב שלהן עמוק עמוק בפנים... ככה שתביני שאנורקסית את לא רוצה להיות... את כנראה פשוט במצב שלי... "רוצה להיות רזה עם גוף שתאהבי ותוכלי לאכול ללא רגשות אשמה"
את צריכה להבין שאנורקסיה זה מחלה ואנורקסיה זה לא הפיתרון למצב שלנו ולא של עוד הרבה אחרות/אחרים.
אני תמיד הייתי מאלו שלא רצו להיות מאלה שהן עם גוף שונה ואהבו אותו... אני לא יכולתי גם... לא משנה כמה ניסיתי... אני לא יכולתי להכריח את עצמי לאהוב משהו שאני בכל כוחי לא מסוגלת אפילו לחבב.. גם למען האמת קינאתי... חשבתי לי... למה בזמן שבנות אחרות יכולות להנות עם הגוף ועם הגנים המיקצוינים שלהן, אני צריכה להכריח את עצמי "להסתדר" עם מה שיש לי כי אין לי את אותם גנים כמוהן... הקנאה שלי מנעה ממני לעשות את זה וכנראה גם ממך ומהשאר... (אני משערת)
בואי אני אגיד לך ככה.. אני לא רופאה... אבל אני יודעת שגם אם אני אהיה אנורקסית זה לא יעזור... תמיד תיהיה לי את המחשבה בראש שאני עדיין עם שומן... כך שתביני שזה עוד דבר קטן ממה שתחווי בתור אנוקסית שח''ו אני לא רוצה שתיהי.
דבר שני... את רוצה לאהוב את הגוף שלך, נכון? לא נראלי שמישהו שהיה אנורקס איי- פעם אהב את הגוף שלו (אני מקווה) כי תביני שזאת מחלה. ומי שכן אהב הוא חולה אם הוא חושב שלהיות במצב כזה זה יפה... כנראה כולנו חולים...
דבר שלישי... לגביי הדיאטנית גם אני הייתי אצל שתיים... ולמרות שאני חושבת שזה לא עוזר בשיט, אני עדיין סותמת תפה ואוכלת לפי מה שאומרים לי... לא בגלל שאני "רוצה"... בגלל שאין לי ברירה וזה הדבר היחיד שאני יכולה לעשות ובוא זמנית לא לפגוע בגוף שלי...
דבר רביעי... לגביי זה שלא אהבת את הגוף שלך... אני יתן עצה שעזרה לי... תמצאי דבר אחד שאת לפחות מחבבת בגוף.. אפילו אוזניים... ואז תחשבי לעצמך..." נכון.. כרגע אני לא הכי מרוצה... אבל לפחות יש לי את הדבר הזה... עוד כמה זמן הדיאטה תשפיע ואני יעשה ספורט... ואז אני יראה עוד יותר טוב יחד עם הדבר הזה"
תביני שגם שאת בוכה ונוטשת ורוצה כבר ללכת לקיצוני... תמיד תישעני ותאחזי ותאבקי על הטיפת תקווה שיש... כי תכלס... זה הדבר האחרון שלפחות לי זה מרגיש שנשאר... וברגע שאת תמשיכי להישען עליו... הזמן יעבור והגוף שלך ישתנה לצורה יפה יותר בשבילך ואת תיראי את הכוח של התקווה...
אני יהיה איתך כנה גם אני עדיין לא הגעתי למצב שאני 100% שלמה עם הגוף שלי... אבל למדתי שאת צריכה גם לעשות ככה:
- במקום לחשוב שכל הגוף צריך להשתנות... תבחרי את הדבר שהכי מפריע לך ועל השאר תוותרי/תקפיאי לעת עתה.
- ברגע שבחרת לך מקום (אצלי זה הבטן) תחשבי טוב טוב ותבדקי מה את עושה כדי לשנות אותו
- תדבקי לדבר הזה ב -99% ותעשי כל מה שאמרה לך הדיאטנית, מאמנת וכו'... באחוז הנותר תבדקי איל את יכולה גם לאכול דברים שאת אוהבת בלי רגשות אשמה (מתכונים בריאים יותר וכו')
- תיהיי ס-ב-ל-נ-י-ת! אם להרזות/להשמין היה לוקח שתיי שניות כולנו היינו מאושרים... אבל מה לעשות וזאת המציאות וצריך להבין שוואלה צריך לחכות כדי שיהיה שיפור...- כל פען שאת מסתכלת על ההתקדמות/חוסר התקדמות של הדבכ הספציפי ואת מרגישה חוסר סיפוק... תיזכרי באותו דבר קטן שאת אוהבת ותנצלי אותו... (למשל אצלי: כן... אולי הבטן שלי נראת זוועה עם הביקיני אבל לפחות הוא יושב לי טו-אוב על התחת עוד כמה זמן זה גם ישב לי טוב על הבטן)
- את צריכה להבין שלא תמיד הגוף שאת רוצה את יכולה לקבל (הבנתי בדרך הלא הכי נעימה)
אני לא אגיד לך תסדגרי עם מה שיש לך... אני אגיד לך שבמקום לנסות להגיע לגוף לא מציאותי... תנסי לחשוב על ציפיות יותר ריאליות ועם רגליים על הקרקע... ולפנח שאת מוותרת תנסי קודם... ברגע שזה לא עובד את תצתרכי להשלים אם המצב ולחשוב על איך לפחות אשפר לשפר אותו! (אני למשל כבר לא אכפת לי אם יהיה לי רווח בין הרגליים או לא... לי יותר חשוב קודם להגיע לבטן רזה וחטובה - לא רזה מקל שאני צריכה לשבור עצמות- ואז אם יפריע לי הרווח בהמשך אני יתמקד בו- צעד צעד!)
אני מקווה שזאת פעם אחרונה שאת תגידי דבר כזה!
להגיד לך תאמת... גם לי הייתה תמחשבה הזאת... הייתי כל כך נואשת ומדוכאת שחשבתי
... וואלה.. איזה כיף להן... בזמן שאני קורעת את הגוף שלי כדי להרזות וכל יום רואה רק שומן בכל מקום... הן חייבות לאכול... בזמן שהייתי ביציאות עם חברות שלי הייתי כמו מטומטמת בודקת (ואני עדייו עושה את זה) בלי ששמים לב כמה קלוריות יש בכל דבר בתפריט וכולן חשבו בכלל שאני מתכתבת עם מישהו בפלאפון... אבל הן לא צריכות לבדוק... כי הן חייבות לאכול... בזמן שאני בוכה כמעט כל לילה על כמה שאני נגעלת מהגוף שלי וכמה שכנראה תמיד יחיה בדיאטות... הן חייבות לאכול...
אני לא רציתי באמת (ואני לא רוצה) שיהיה לי גוף של אנורקסית... לא רציתי שתילקח ממני האפשרות לקבל מחזור וללדת, לא רציתי להיראות כעצמות וקצת בשר... רק רציתי פעם אחת לאכול מה שבא לי בלי רגשות אשמה ולאהוב את הגוף שלי ולדעת שאחרי הארוחה המפוצצת קלוריות שאכלתי... עדיין יהיה לי ביום למחרת גוף יפה... והבנתי בדרך הקשה שגם אנורקסיות למרות שזה נראה ל כך רק לאכול גם להן קשה כנראה וגם הן בטוח לא רוצות להישאר במצב שלהן עמוק עמוק בפנים... ככה שתביני שאנורקסית את לא רוצה להיות... את כנראה פשוט במצב שלי... "רוצה להיות רזה עם גוף שתאהבי ותוכלי לאכול ללא רגשות אשמה"
את צריכה להבין שאנורקסיה זה מחלה ואנורקסיה זה לא הפיתרון למצב שלנו ולא של עוד הרבה אחרות/אחרים.
אני תמיד הייתי מאלו שלא רצו להיות מאלה שהן עם גוף שונה ואהבו אותו... אני לא יכולתי גם... לא משנה כמה ניסיתי... אני לא יכולתי להכריח את עצמי לאהוב משהו שאני בכל כוחי לא מסוגלת אפילו לחבב.. גם למען האמת קינאתי... חשבתי לי... למה בזמן שבנות אחרות יכולות להנות עם הגוף ועם הגנים המיקצוינים שלהן, אני צריכה להכריח את עצמי "להסתדר" עם מה שיש לי כי אין לי את אותם גנים כמוהן... הקנאה שלי מנעה ממני לעשות את זה וכנראה גם ממך ומהשאר... (אני משערת)
בואי אני אגיד לך ככה.. אני לא רופאה... אבל אני יודעת שגם אם אני אהיה אנורקסית זה לא יעזור... תמיד תיהיה לי את המחשבה בראש שאני עדיין עם שומן... כך שתביני שזה עוד דבר קטן ממה שתחווי בתור אנוקסית שח''ו אני לא רוצה שתיהי.
דבר שני... את רוצה לאהוב את הגוף שלך, נכון? לא נראלי שמישהו שהיה אנורקס איי- פעם אהב את הגוף שלו (אני מקווה) כי תביני שזאת מחלה. ומי שכן אהב הוא חולה אם הוא חושב שלהיות במצב כזה זה יפה... כנראה כולנו חולים...
דבר שלישי... לגביי הדיאטנית גם אני הייתי אצל שתיים... ולמרות שאני חושבת שזה לא עוזר בשיט, אני עדיין סותמת תפה ואוכלת לפי מה שאומרים לי... לא בגלל שאני "רוצה"... בגלל שאין לי ברירה וזה הדבר היחיד שאני יכולה לעשות ובוא זמנית לא לפגוע בגוף שלי...
דבר רביעי... לגביי זה שלא אהבת את הגוף שלך... אני יתן עצה שעזרה לי... תמצאי דבר אחד שאת לפחות מחבבת בגוף.. אפילו אוזניים... ואז תחשבי לעצמך..." נכון.. כרגע אני לא הכי מרוצה... אבל לפחות יש לי את הדבר הזה... עוד כמה זמן הדיאטה תשפיע ואני יעשה ספורט... ואז אני יראה עוד יותר טוב יחד עם הדבר הזה"
תביני שגם שאת בוכה ונוטשת ורוצה כבר ללכת לקיצוני... תמיד תישעני ותאחזי ותאבקי על הטיפת תקווה שיש... כי תכלס... זה הדבר האחרון שלפחות לי זה מרגיש שנשאר... וברגע שאת תמשיכי להישען עליו... הזמן יעבור והגוף שלך ישתנה לצורה יפה יותר בשבילך ואת תיראי את הכוח של התקווה...
אני יהיה איתך כנה גם אני עדיין לא הגעתי למצב שאני 100% שלמה עם הגוף שלי... אבל למדתי שאת צריכה גם לעשות ככה:
- במקום לחשוב שכל הגוף צריך להשתנות... תבחרי את הדבר שהכי מפריע לך ועל השאר תוותרי/תקפיאי לעת עתה.
- ברגע שבחרת לך מקום (אצלי זה הבטן) תחשבי טוב טוב ותבדקי מה את עושה כדי לשנות אותו
- תדבקי לדבר הזה ב -99% ותעשי כל מה שאמרה לך הדיאטנית, מאמנת וכו'... באחוז הנותר תבדקי איל את יכולה גם לאכול דברים שאת אוהבת בלי רגשות אשמה (מתכונים בריאים יותר וכו')
- תיהיי ס-ב-ל-נ-י-ת! אם להרזות/להשמין היה לוקח שתיי שניות כולנו היינו מאושרים... אבל מה לעשות וזאת המציאות וצריך להבין שוואלה צריך לחכות כדי שיהיה שיפור...- כל פען שאת מסתכלת על ההתקדמות/חוסר התקדמות של הדבכ הספציפי ואת מרגישה חוסר סיפוק... תיזכרי באותו דבר קטן שאת אוהבת ותנצלי אותו... (למשל אצלי: כן... אולי הבטן שלי נראת זוועה עם הביקיני אבל לפחות הוא יושב לי טו-אוב על התחת עוד כמה זמן זה גם ישב לי טוב על הבטן)
- את צריכה להבין שלא תמיד הגוף שאת רוצה את יכולה לקבל (הבנתי בדרך הלא הכי נעימה)
אני לא אגיד לך תסדגרי עם מה שיש לך... אני אגיד לך שבמקום לנסות להגיע לגוף לא מציאותי... תנסי לחשוב על ציפיות יותר ריאליות ועם רגליים על הקרקע... ולפנח שאת מוותרת תנסי קודם... ברגע שזה לא עובד את תצתרכי להשלים אם המצב ולחשוב על איך לפחות אשפר לשפר אותו! (אני למשל כבר לא אכפת לי אם יהיה לי רווח בין הרגליים או לא... לי יותר חשוב קודם להגיע לבטן רזה וחטובה - לא רזה מקל שאני צריכה לשבור עצמות- ואז אם יפריע לי הרווח בהמשך אני יתמקד בו- צעד צעד!)
אני מקווה שזאת פעם אחרונה שאת תגידי דבר כזה!
אנונימית
שואל השאלה:
אנונימית תודה רבה על ההשקעה והיחס! תודה גם לכל מי שהגיב לטוב ולרע.
יש לי מטען כבד של שנים על עצמי אם זה במראה ואם זה בחכמה (אני בחורה חכמה ואני יוגעת את זה, אבל כל דבר קטן מערער אותי ומוחץ לי את הביטחון), אני לא טובה במסגרות וחוקים ככה שלהיות כפופה למשטר דיאטטי זה ממש קשה לי ואפילו מביא לי תוצאנ הפוכה ככה שבשלוש שנים האחרונות העלתי יותר מ20 קילו
אני לא שמנה, אף אחד לא מגדיר אותי כשמנה. אבל אני כן מידה 42 במכנסיים ולארג בחולצה וכן שמעתי גם לא פעם הערה או שתיים על המשקל שלי (עברתי תקרית לא נעימה שמישהי צעקה עלי ברחוב שאני חייבת ללכת ללרדת בגדול)
כן חם לי יותר מכל בן אדם וכן אני מסתתרת כשאפשר, כמה שפחות תשומת לב ורעש סביבי. אני כבר לא יודעת מה יכול לעזור לי, אני בטוחה שגם כשאני ארזה וגם אם אני אשיג את המטרה שרציתי כל החיים שלי אני אשנא עת עצמי לא משנה מה. הביטחון ישאר מרוסק
אנונימית תודה רבה על ההשקעה והיחס! תודה גם לכל מי שהגיב לטוב ולרע.
יש לי מטען כבד של שנים על עצמי אם זה במראה ואם זה בחכמה (אני בחורה חכמה ואני יוגעת את זה, אבל כל דבר קטן מערער אותי ומוחץ לי את הביטחון), אני לא טובה במסגרות וחוקים ככה שלהיות כפופה למשטר דיאטטי זה ממש קשה לי ואפילו מביא לי תוצאנ הפוכה ככה שבשלוש שנים האחרונות העלתי יותר מ20 קילו
אני לא שמנה, אף אחד לא מגדיר אותי כשמנה. אבל אני כן מידה 42 במכנסיים ולארג בחולצה וכן שמעתי גם לא פעם הערה או שתיים על המשקל שלי (עברתי תקרית לא נעימה שמישהי צעקה עלי ברחוב שאני חייבת ללכת ללרדת בגדול)
כן חם לי יותר מכל בן אדם וכן אני מסתתרת כשאפשר, כמה שפחות תשומת לב ורעש סביבי. אני כבר לא יודעת מה יכול לעזור לי, אני בטוחה שגם כשאני ארזה וגם אם אני אשיג את המטרה שרציתי כל החיים שלי אני אשנא עת עצמי לא משנה מה. הביטחון ישאר מרוסק
אנונימית
את לא צריכה לעשות את זה, את כן יודעת וזה לא יהיה משטר דיאטאטי, זו תזונה נכונה וכושר בצורה בריאה. את לא צריכה לעשות את זה בגללה, לא תשיגי שום מטרה אם תרזי בצורה קיצונית! אז אל תשנאי את עצמך, תעלי את הביטחון שלך, תאהבי את עצמך, תפסיקי בבקשה להרוס לעצמך את החיים, זה לא שווה את זה: ( אז את חייבת לא לתת לדברים כאלה לערער לך את הביטחון עצמי, לבנות אותו. את חכמה מספיק בשביל להבין את זה שאנו צודקים, את בחורה חכמה אז למה לעשות משהו לא חכם שאת עלולה להתחרט עליו? אתה חכמה, יש לך מוח ושכל, את יודעת טוב מאוד שזה לא בסדר לעשות את זה לעצמך בגלל מישהי אחת שלא שווה את זה. שאת עלולה לסבול מזה, תחשבי בחכמה, נסי להשתמש בחכמה שיש לך, זה נראה לך שווה? עמוק בתוכך את יודעת את זה ויודעת שלא, את חכמה מדי בשביל לעשות דברים לא חכמים, אדם חכם לא נותן לאנשים לפגוע בו, או עושה דברים שאינם מתאימים לו, הוא צריך לפעול בחכמה, את חכמה ואת יכולה לחשוב בהגיון. בבקשה חשבי
בואן נגיד ככה... לגבי ההרזייה... להרזות את יכולה ונכון שמשטר דיאטטי זה קשה ואני בעצמי מתקשה שהכל מסודר ומנוהל ומוכתב לך אבל אני כבר פעם שנייה אצל דיאטנית אחרי שבפעם הראשונה דיי הרסתי והבנתי שכשאת רוצה משהו ממש ברמה כזאת את מקבלת כוחות ומוטיבציה יותר ממה שאת חושבת... וואלה... אני גם חכולה להגיד לך שקיבלתי לא מעט הערות למשקל ואני לא אשכח שמישהי צבטה לי עם האצהע בבטן וצווחה "ג'לי" בזמן שהיא מקל... וואלה בתור אדם שבטוח שהוא חכם כבר יש לך קצת ביטחון כי אני למשל מהאנשים שאין להם תמיד ביטחון להרעיף מחמאות על עצמם ועצה... כל פעם שמישהו צורח לך הערה... את לא חייבת להתעלם 24/7... גם אם שמעת זה בסדר... רק במקום לקחת ללב תקחי את זה למקום שיתן לך מוטיבצייה להוכיח לאותו אדם שאת יותר ממה שהוא חשב ושהוא יבין שהוא טעה ושהוא יתחרט על זה... כי ברגע שאת תצליחי... גם יעלה לך הביטחון מהשמחה לאיד... גם יעלה לך הביטחון שתצליחי להגיע לגוף שאת רוצה בדרך בריאה ובטוחה בכוחות עצמך... וגם יעלה לך הביטחון משניי הדברים יחד... אני מצטערת אבל אני לא יכולה להגיד לך סתם "תאהבי את עצמך" ואני למען האמת לא סובלת שאומרים ככה סתם כי זה תמיד הרגיש לי אישית שאנשים אומרים את זה רק אחרי שהם מרוצים מעצמם ולא אכפת להן מהאחר... אני אגיד לך "תעשי משהו בעצמל על מנת שתאהבי את עצמך יותר ותיהיי שלמה עם עצמך ב-100%" אני רוצה שבמכות להתלונן על המצב ולהגיד שזה קשה.. תמשיכי להתלונן אבל באותו זמן גם תעשי משה... את יכולה להתלונן עד מחר שמשטר דיאטטי זה קשה אבל כל עוד את עדיין עושה אותו תתלונני... את יכולה להתלונן שאת מרגישה שהביטחון שלך נמוך אבל כל עוד את דואגת לעצמך ועושה דברים, כמו הסתכלות אופטימית בעלת מוטיבציה במקום לקיחה ללב, תמשיכי להתלונן כמה שבא לך... אבל לא יותר מידי... כי ברגע שאת תגיעי לתוצאות... כבר לא יהיה לך על מה להתלונן...
אנשים תמיד ינסו להוריד אותך עם העלבות וכו', אבל לך יש שתי אפשרויות:
או להיעלב ולתת להם לחדור אלייך
או
להיות חסין ולדעת מה אתה שווה ולחשוב אופטימי ולתת להם לראות שלא משנה מה הם לא יוכלו לחדור אלייך
בגלל שאת טוענת שאת חכמה ואת מודעת לזה אני מצפה ממך פעם הבאה שמישהו זורק הערה לדכת לחשוב אופטימי..
אני דווקא הייתי לוקחת את זה למקום אחר וחושבת שוואלה... יום יבוא ואני יהיה מרוצה מעצמי ואותו אדם יצתרך ללכת לעצמו ללרדת בגדול וגם אם לא... מה זה משנה... תאמיני לי שברגע שאת תצליחי במשהו, לא משנה במה, כבר לא יהיה לך אכפת מהדעות של אחרים כי את ניצחת ואת היית שלמה עם עצמך כל הדרך בעזרת השם!
נ. ב.
עד היום מאותה הערה כל פעם אני צוחקת על הבטן ואני תמיד אומרת שעוד מעט אני יפתר מהג'לי וכל מי שפקפק בי עוד יתחרט!:-)
אנשים תמיד ינסו להוריד אותך עם העלבות וכו', אבל לך יש שתי אפשרויות:
או להיעלב ולתת להם לחדור אלייך
או
להיות חסין ולדעת מה אתה שווה ולחשוב אופטימי ולתת להם לראות שלא משנה מה הם לא יוכלו לחדור אלייך
בגלל שאת טוענת שאת חכמה ואת מודעת לזה אני מצפה ממך פעם הבאה שמישהו זורק הערה לדכת לחשוב אופטימי..
אני דווקא הייתי לוקחת את זה למקום אחר וחושבת שוואלה... יום יבוא ואני יהיה מרוצה מעצמי ואותו אדם יצתרך ללכת לעצמו ללרדת בגדול וגם אם לא... מה זה משנה... תאמיני לי שברגע שאת תצליחי במשהו, לא משנה במה, כבר לא יהיה לך אכפת מהדעות של אחרים כי את ניצחת ואת היית שלמה עם עצמך כל הדרך בעזרת השם!
נ. ב.
עד היום מאותה הערה כל פעם אני צוחקת על הבטן ואני תמיד אומרת שעוד מעט אני יפתר מהג'לי וכל מי שפקפק בי עוד יתחרט!:-)
אנונימית