בשיא הכנות, איך הקטע שכתבתי? גם אם זה לא טוב, תגידו. שאני אדע גם מה לשפר

תמיד אמרו לי שהעולם שלנו הוא לא ורוד.
יש בו המון פאקים.
"אנשים הם לא תמיד מה שאת מצפה מהם להיות,הם לא כמוך".
וזה תמיד היה נשמע לי מתנשא.
אבל אף פעם לא האמנתי,לא חשבתי שתהיה סיבה לאנשים להיות רעים כלכך.
ואז עוד הייתי תמימה,חשבתי שאם אני לא אעשה משהו רע למישהו,אף אחד לא יעשה רע לי.ובאמת לא עשיתי רע לאף אחד.
מסתבר שטעיתי.
אנשים רעים גיליתי בעולם,
גיליתי אנסים.
רוצחים.
גנבים.
והאנשים הכי רעים שגיליתי,הן הבנות.
לפחות חלקן.
רוע טהור שמתעטף באיזה ג'ינס וטי שרט.או שלפעמים,גם בקושי מתעטף.
הן יקחו לך את כל מה שיקר לך.
הן ישפטו אותך לפני שאפילו דיברת.
ירמסו אותך בשביל הטוב שלהן.
יקחו לך את החבר,כאילו זה הדבר הכי ברור בעולם.
הן יהיו כלבות.
ונפגעתי מזה.וואו כמה שאני נפגעתי מזה.
ואני לא מבינה למה הבנתי את זה רק באמצע החיים?למה לא הבנתי את זה מההתחלה?יכולתי לחסוך כל כך הרבה כאב.
ואני כועסת על עצמי ברמות מטורפות על זה שלא הבנתי את זה מוקדם יותר.
אבל,"העולם לא תמיד ורוד את יודעת?!"