כמה ילדים תרצו ולמה?

2-3 ככה

לא רוצה ילדים

לא רוצה ילדים.

לא רוצה ילדים, אם בעלי לעתיד ירצה נאמץ איזה ילד סיני חמוד אבל לא יותר מאחד וזה בטוח

2/3

3, כי ככה אין לי הסבר ממש

כמה שיותר חח בא לי צבא של ילדים ככה 100 ככה שיהיה לנו משפחה מפחידה

למה אתם עושים מינוס למי שאמר שהוא לא רוצה ילדים?

12 ילדים, תמיד חלמתי לפתוח קבוצת כדורסל

2/3

2-3

0.

באלי רביעייה- דאבל טווינס.
אבל אם זה לא ייקרה אז אני רוצה רק תאומים ואחרי 10 שנים הפרש עוד ילד

קיצר 2-4

לא החלטתי אם יהיה לי, אם כן אז 1-2.

4
2 שלי ו2 אני אאמץ..

4-5 לפי דעתי משפחה עם מספר ילדים כזה זה הכי כיף.

אני לא רוצה ילדים

אני לא רוצה.

2, אולי 3 אם אני ארצה יותר

3 כי זה מספיק לאוטו ממוצע בעל 5 כיסאות.. וגם זה הוצאות נורמליות וגם אני אעשה אותך בהפרשים דיי ארוכים..

האלו שכתבו שהם רוצים 12 /100 ילדים-אתם מודעים לתהליך של זה חחח? אם הייתם נשים לא הייתם רוצים כ"כ הרבה ילדים...

לא רוצה

1-2

2-3

אני לא מבינה למה אתם רוצים ילדים._. זה דבר מגעיל ולא מושך בכלל

לכל הבנים שענו פה
תמשיכו לחיות בסרט זה כל כך לא החלטה שלכם
אתם מה זה הריון ולידה בכלל?
(ואני בן)

5-4 כזה כי אני אוהבת שמח והרבה אנשים בבית

ילדים זה דבר שאתה יצרת בעצמך, שאתה הקמת אותו ויזמת אותו, זה דבר שהופך אותך לשמח ומעודד אותך ברגעים קשים, דבר שהופך מ2 ל3, משהו שיהפוך אותך ואת הבן/ת זוג שלך למשפחה ^^^^
לפחות כמו שאני חושבת
תמשיכו לעשות מינוסים

כמה שיבואו

2-3
לזה שמעליי. זה לא שאנחנו מחליטים. אנחנו אומרים את המספר שנראה לנו מתאים יותר/אידיאלי עבור המצב.
אחרי שנפגוש בבת הזוג שלנו ובמציאות שתהיה אנחנו לא נמשיך עם הדעה הזו, או שאולי הדעה הזו תיפסל ע"י בת הזוג, אבל עדיין מותר לנו לדבר.

ושכחת את ההוצאות הכספיות? ולמה שאני ירצה שבעלי יכניס לי תזין? יש לי שכל

כמה שיותר, ילדים זה אהבה.

3 עד 4 כי לתחזק משפחה של 5 ילדים זה נורא קשה

אולי לא ארצה בכלל ואם כן, אז 2, כי 1 משמע הוא לא ידע מה התחושה כשיש אחים ומבחינתי זה דבר חשוב.

2-3 תלוי מה יהיה המצב הכלכלי בעתיד עם כל המיסים...

5 או יותר כי אני רוצה לאמץ כמה ועוד שיהיו שלי..

באלי בן אחד ובת אחת
הסיבה זהכי בא לי לראות איך אני אסתדר עם בן איך עם בת

2.
בן ובת

אני רוצה תאומים, ואולי עוד אחד/אחת.

2 נגיד

בא לי רביעייה כי הם יכולים לשחק מחבואים ביחד חחח...
שני בנים ושתי בנות- כי הבנות יישחקו בבובות וייתאפרו והכל וייספרו סודות אחת לשניה והבנים יישחקו כדורגל ואקס בוקס והשאר...
ועדיף 2 משני המינים כי גם הבן והבת יידעו ייתייעצו איך להרשים בנים אחרים/בנות אחרות

על מה המינוס?

^אחת התשובות הכי ממוגדרות שראיתי בזמן האחרון חח

לא רוצה ילדים מהסיבות שלי (אם מעניין אותך אפרט), אבל אם אי-פעם יהיו לי, אני בטוחה שהם יהיו מאומצים (גם לזה יש סיבה), וגג 2.

3

אממ אז מה זה אומר חח? שזה טוב שפירטתי יותר מדיי או לא? ^_^

2

valerie למה את לא רוצה ילדים? אם אפשר לשאול

באלי 2
אני רוצה לאמץ אחד ולהביא אחד שלי

2, ואולי פלוס אחד לאמץ.

3 (:

כעיקרון הכל מלמעלה, מי שיבוא יתקבל בברכה!
אבל אני בנויה ל-4, לא יותר.
2 בנים ו-2 בנות.

אני רוצה אחד ולאמץ, אני יודעת שלחלק מכם זה ישמע לא נכון אבל זאת דעתי, אני רוצה אחד בגלל שאני רוצה להשקיע ולתת לו את כל החום והאהבה שאני מסוגלת ומעל ומעבר. ואם יהיה יותר מאחד סביר להניח ששינהם לא יקבלו יחס מלא.
אולי הדעה שלי תשתנה בעתיד.

marshall mathers - לשאלתך:

ההנחה הבסיסית שלי היא שהאדם הוא יצור אנוכי ודוחה, שעושה הכל בשביל לרצות את עצמו. בין היתר, ללדת ילדים זה דבר שאנחנו עושים נטו בשביל עצמנו, כי אנחנו מאמינים שזה מה שיכיל וימלא אותנו. זה בעיקרון מבוסס על אמונה עיוורת במוסכמות חברתיות, אבל לא אכנס לנושא עכשיו (אלא אם תרצי).

בכל אופן, אני לא רוצה ללדת. אני לא מעריצה גדולה של האנושות, או לפחות של מה שהיא הפכה עם השנים. יש יותר מדי רוע ודברים דפוקים/דוחים, ואני רואה הולדת ילדים כדבר מאוד אכזרי, אנוכי ומיותר.
אני לא רוצה להפליץ גוש בשר שיתחיל את דרכו כבכיין וחסר אינטליגנציה, ימשיך כילד מנוזל וגחמן ויגדל להיות בן נוער שהדרכים שלו יכולות להתפצל לאין-ספור כיוונים שונים עד המוות שלו. אני לא אוכל להתמודד עם הרעיון שהילד שלי תמיד חשוף לרוע שבחוץ, כי ככל הנראה אוהב אותו. אני לא יכולה להתמודד גם עם הרעיון שהילד שלי לא בהכרח יהיה מרוצה מהחיים שלו. יש הרבה אנשים ששקועים בדיכאון ושונאים לחיות, אבל מוצאים את הסיבה שלהם לחיות בכל זאת. אני לא רוצה לדעת שהילד שלי מסתובב עם התחושה הזו. למרות זאת, אני מאוד רוצה לאמץ.
כבר יש ילדים שנטשו אותם או שהם נותרו יתומים מאיזושהי סיבה, והם כבר נמצאים בעולם הדוחה הזה ואין המון דרכי חזרה, אז למה שלא אתן לאחד או שניים מהם הזדמנות? אם אי-פעם אוכל לאמץ, אפילו מישהו אחד, הייתי מעדיפה נער/ה. ממילא הסיכויים שמישהו יקח אותם הם קלושים, ובגיל הזה הכי קשה להתמודד עם החיים, אז למה שלא אתן צ'אנס?

עוד דבר שראוי לציון לטעמי - צריך להיות אמיד כלכלית כדי שלילד לא יחסר כלום, בין אם הוא מאומץ או דם מדמך, ולכן אימוץ הוא רק בגדר אופציה - אם יתאפשר לי כלכלית.

החלום שלי
זה שני תאומים ושתי תאומות אז 4

valerie, באמת לא תרצי להביא ילדים משלך?
בגלל שהעולם אכזר?
בשביל זה נועדנו, להתנסות, זאת המטרה.
אז יהיה בדיכאון (לא מאחלת לאף לא אחד!) הוא לא ימות מדיכאון.
מה שלא הורג מחשל.
דווקא האנשים שעברו דברים בחיים מאד ממולחים.

אני לא רוצה ילדים, אני חושב שזה נוראי להביא אותם בלי שום זכות בחירה אם הם רוצים להיות בעולם הנוראי הזה.

7 אולי יותר. ואני רוצה גם ליהיות משפחת אומנה.

2-3 ככה זה מישפחה גדולה ומאושרת..
אבל אני ממש פוחדת ללדת.. לא יודעת..
ניראה חח.. יש לי עוד טיפה זמן..

אני יודעת שארגיש אשמה מדי ועשויה גם לא לתפקד טוב, לא הייתי נותנת לעצמי אחריות כזו כבדה.
בלי שום קשר, אני לא מייחסת חשיבות גדולה כל כך לקשר דם. לא אכפת לי אם יהיה לי ילד עם דנ"א מקושר לשלי או ילד שננטש על ידי אמו הביולוגית ברכבת בהודו.

מי יודע, אולי דעתי תשתנה עם השנים, בינתיים היא כזו.

רוב בנות הנוער חושבות שהן לא רוצות אבל כשיהיה להן קשר רציני כבר אחרי הצבא הדעה שלהן תשתנה

אבל למה שיהיה להם רע אם תהיי אם חמה ודואגת?

3 ילדים, אבל בתכלס אני אביא ילדים לפי הכסף שיש בשביל להעניק להם חיים טובים ולתת להם כל מה שיצטרכו

להיות חמה ודואגת זה לא מספיק.
יש הרבה ילדים שנולדו להורים מדהימים ובסוף הם הידרדרו בגלל ההשפעות החיצוניות. החיים שלנו לא מושפעים רק מחינוך של הבית, יש עוד גורמים נוספים.
אני יודעת שהדעה שלי קצת קשה לעיכול ומחוץ לטווח הנורמה, אבל נסי להבין מאיפה היא נובעת.

רציתי להתייחס גם לזה שאמרת ש"אף אחד לא מת בגלל דיכאון".
סליחה? את יודעת כמה אנשים מתאבדים בגלל דיכאון? או שנהרסים להם החיים לתמיד בגלל דיכאון?

למה שיהיו בדיכאון?
וכן, להיות הורה טוב עם חינוך טוב מהבית מאד משפיע על אופיו של הילד.

משפיע, אבל כמו שאמרתי, יש גורמים חיצוניים.
אני יכולה להעיד על עצמי ששמרתי בערך 30% מהחינוך שקיבלתי בבית, ואני שונה לחלוטין מהמשפחה שלי.
לכל אדם יש לפחות שרידי חינוך בסיסיים, אבל רובנו מושפעים המון גם מהחברה החיצונית. יש כאלו שיותר, יש כאלו שפחות.

זה תלוי כבר בך, איזה ערכים תעניקי להם, איך תשרישי בהם את החינוך ובאיזו דרך.. מאד תלוי בהורה.

את חושבת שעיצוב האישיות שלנו תלוי אך ורק בהורים?

5-10
אני רוצה גם להיות משפחת אומנה או לאמץ..

1

וואי מלא אני אוהבת ילדים
לפחות איזה 7
הלוואי
לא מבינה את אלה פה שאומרות שהן לא רוצות ילדים
ילדים זה הדבר היחיד בעולם הזה שאין בו חיסרון
זה דבר כל כך מדהים
איך אםשר לא לרצות את זה?

אכן, בעיצוב אישיות הנער יש הרבה קשר בין אופיו וחינוכו של ההורה.

כשחושבים על זה לעומק - להביא ילדים זה באמת יכול להיות אנוכי, כי אף אחד מאיתנו לא בחר אם להיוולד או לא, אבל באותה מידה לא להביא ילדים יכול להיות גם אנוכי.
ועם כמה שהעולם אכזר ורע, יש בעולם גם טוב, קצת אבל יש.
ועם כמה שהחיים יכולים להיות קשים ורעים, צריך לדעת להעריך אותם, למרות שלפעמים זה קשה.
נכון שיש הרבה אנשים שלא רוצים לחיות אבל באותה מידה יש גם המון אנשים שכן רוצים לחיות וזה נגזל מהם.

2
כי בא לי את החוויה הזאת של להיות אמא ולגדל ילד
אבל לא בא לי שהוא יהיה בודד

לאן הגענו? אנוכי להעניק חיים?
דעתכן עוד תשתנה, ימים יגידו

לא נראה לי שמישהו הבין בכלל למה התכוונתי.
אני אסכם את המגילה שכתבתי באופן קצר יותר - לדעתי יותר אנוכי לא להביא ילדים מכיוון שכל אחד בוחר מה לעשות עם החיים שלו ואיך להסתכל עליהם.
ואני אומרת את זה כמישהי שיודעת כמה רוע יש בעולם הזה.

1.
יותר מאחד זה כבר כאב ראש...

למה שיהיה להם רע? כי יש לי גנטיקה של אובדנות ודיכאון. ואני עברתי את זה, ואתם לא. אני יודע כמה נורא זה ואני לא אוכל לחיות בידיעה שאני עלול לגרום למישהו סבל כזה.

אתם לא עברתם, ואתם לא יכולים להגיד ש ו ם. פ א ק י נ ג. ד ב ר. ע ל. ז ה.

ושאת אומרת "אם לא טוב להם שיתאבדו"
כאילו
באמת?
באמת?!

תתביישי. פשוט תתביישי.

למה לי להוליד ילד שאני אצטרך לשלם עליו? אני רוצה שהכסף שאני ירוויח מההייטק יבוזבז רק עלי, גם ככה אני לא ככ רואה שיהיה לי בעל.

דיכאון ואובדנות זו לא גנטיקה ^

יש בזה חלק מאסיבי מאוד של גנטיקה^^

את לא יודעת כמה שיחות עם פסיכיאטרים שאמרו לי את זה היו לי.

אוקיי.. מכל מלמדי השכלתי...

לא מבינה מה הקטע שנערים פה רושמים כמה ילדים הם רוצים.. מאיפה אתם יודעים אם יהיה לכם בעל בכלל? ואם אחרי החתונה פתאום הוא יתגרש ממכם? מה הקטע שלכם? מה אתם חושבים על ילדים בגיל הזה?

אתם נותנים פה סיבות כל כך מטומטמות אמאלה
הדור תמיד מתפתח והחברה משתנה ולא תמיד לטובה ויש תקופות רעות
זה סיבות כאלה מפגרות
מי אמר לכם שדווקא הילד שלכם יחווה את מה שעברתם?
אולי אפילו הוא יהיה ההפך ממכם ויהיה לו טוב והוא יחיה בצורה טובה
וגם-תזכרו שאתם אלה שמחנכים אותו.
אז תביאו ילד בשביל לחנך אותו לא להיות בריון מסריח ולא להיות מה שאתם בדיוק לא רוצים שהוא יהיה או יעבור.
רק אל תבחרו באופציה של לא להביא ילדים.
זה המתנה הכי מדהימה שקיבלתם. להביא ילדים שיהיו דומים לכם. הילדים הקטנים שלכם.
אל תוותרו על זה

לא רוצה

2-3
אני אגיד תודה על מה שיהיה.
אני לא בנוי לגדל כל כך הרבה ילדים ואני מתכנן שתיהיה לי קריירה עמוסה ותובענית. זה לא יהיה פייר לילדים ולבעלי העתידי.
נקווה שחוקים במדינה הזאת ישתנו ואוכל לאמץ או להשתמש בשירות פונדקאות בלי להתרושש או להתקע עם הילד בחו"ל.

6 בנים מהגבר שלי.

כמה שיותר יותר טוב.
אני אוהבת שיש הרבה ילדים בבית
כי זה כיף, זה יפה, זה מהמם,
זה שמחה בבית. אין שקט יש רעש.
הכי כיף...

2-3


valerie היקרה,
את לא יכולה לתאר לעצמך איזה פרצוף עלה לי כשקראתי את ההסבר שלך. אני אפילו לא יודעת איך להמיר את המחשבות שלי למילים מההלם שקיבלתי. למה להכניס לדיכאון? למה לחשוב על חצי הכוס הריקה? למטבע יש שני צדדים. ילד זה עוד חלק ממך שאת ממשיכה לדורות הבאים. אם יהיו עוד אנשים כמוך סופה של האנושות תגיע הרבה יותר מהר ממה שחושבים. להמשיך את האנושות זה התפקיד שלנו, כדי שנוכל לגלות דברים שעוד לא התגלו, או סתם להיות פה ולחיות את החיים- עם כל הקשיים שבדרך. אולי אני בת 13, ואולי יהיו אנשים שיגידו שאני לא מבינה, אבל ילדים זה שמחה (קיטש, אבל נכון), וזה פשוט עצוב לדעת שהתיאור שלך לילדים הוא כזה, ואני מצטטת: "יתחיל את דרכו כבכיין וחסר אינטליגנציה, ימשיך כילד מנוזל וגחמן ויגדל להיות בן נוער שהדרכים שלו יכולות להתפצל לאין-ספור כיוונים שונים עד המוות שלו." כואב לי לדעת שזה מה שאת חושבת, ולא על כל הדברים הנפלאים שבדרך. אז נכון, העולם שלנו לא מושלם, אבל מגיע להם זכות לחיות את החיים פה ואפילו- תאמיני או לא- לאהוב אותם. אבל זה כבר תלוי רק בך, כי אם במקרה את תהפכי לאמא יום אחד אני מאחלת לילדים שלך שלא תישארי תקועה עם הגישה הזאת, אחרת הם בעצמם יכנסו לדיכאון שכזה.



וסליחה אם נפגעת או משהו, אני לא באה עם כוונות של רוע. רק להבהיר לך שלא הכל חסרוני בחיים.

אני חושבת בצורה ריאלית, לא פסימית.
זו נקודת המבט שלי על החיים, וכיצור האנוכי שאני, לא אהיה מסוגלת לחיות עם רגשות אשם כאלו.
את יכולה להיות מזועזעת כמה שתרצי וגם לחשוב שונה ממני, וזה בסדר, אבל אל תשפטי אותי לפי נקודת המבט הזו.
יש לי תכנון אחר (די משמעותי) שקשור דווקא בילדים יתומים, והייתי רוצה להקדיש את עצמי לחיים שכבר קיימים על כדור הארץ מאשר להביא חיים חדשים. יש אנשים אחרים בשביל זה, והכל בסדר גמור. אני פשוט בוחרת איך לעצב את העתיד *שלי*. אל תמתחי על זה ביקורת או תיתני לי עצות,
תודה (:

2-4 ילדים. נראה איך ייתקדם