איזה שיינויים עברתם בחיים?

מראה
אופי
משקל
התנהגות

הוספתי ציניות לחיי ומאז אני מלא אושר

עברתי 30 בערך בתים שתי אבות חורגים גובה והתחטבתי מאוד

השקפת העולם שלי השתנתה, הבנתי שהחיים לא ורודים אלא הפוך, העולם שלנו רע ואכזר והשלמתי עם העובדה הזו. אני נזהרת ולא סומכת על אף אחד מלבדי, בעיקר כדי לא להתאכזב.
בנוסף, הטעם שלי השתנה.

משקל
התנהגות
מעבר דירה

לא ממש שינוי מורגש אבל אם אני רואה תמונות/ סרטונים וסתם חושבת על איך שהייתי בח' לדוגמא עברתי הרבה שינויים!
בסגנון שלי
במראה (לא מבחינת משקל וכאלה..)
התבגרתי
אופי

גופני (ממשיך לעבוד עליו)

התחלתי יותר לטפח את עצמי
ירדתי במשקל ואפשר להגיד שאני 90% שלמה עם הגוף שלי עכשיו
צבעתי את השיער
התחלתי לפתח יותר את סגנון הלבוש שלי
עברתי דירה לראשונה בחיי מגיל שנתיים
והתגברתי קצת על הביישנות שלי

השינוי שלי היה ש הייתי נער מלא חצ'קונים וחסר בטחון בבית ספר אם מלא חראות שלעגו לי והיה לי חרא והייתי בדיכאון, התחלתי לקחת כדורים לאט לאט ירדו החצ'קונים שינתי תיספורת (היה לי שיער מזעזע) ועברתי לפנימייה, זה היה הצעד הכי טוב לעשות.. שם היה לי כיף הכרתי חברים היה לי ידידות התחלתי לצאת עם בנות וככה השתנו חיי...

אממ עברתי הרבה שינויים ב12 שנה
תצחקו אבל כן
שיניתי את השיער שלי
את האופי שלי
הייתי טיפה ביישנית היום אני קצת יותר
נהייתי סגורה קצת אני מספרת מה קורה איתי רק לאנשים ספציפיים..
הרבה מהתמונות נעלמה לי והיא כמעט איננה
הפסקתי להיות מושפעת מהתנהגות מגעילה של אחרים והרחקתי את כל הצבעים ממני
הפסקתי לקחת ואני לפעמים אומרת מטומטמת וזהו (וכמובן בצחוק לאחותי)
שיניתי את הגוף שלי (ירדתי 4 קילו)
עברתי טראומה קשה (לפחות בשבילי)
יש לי עוד מלא שינויים יותר נכון סיפרתי מה עברתי אבל כן שיניתי את כל מה שכתבתי כאן והרוב לטובה

שינויים בסביבה, מקום מגורים, מדינה, חברה אחרת, שפה... עברתי מדינה בקיצור זה הרבה לשנות וגם שינוי מעט במראה

הייתי שותפה לחרם של ילדה ביסודי, וכיום היא החברה הכי טובה שלי!

הייתה תקופה שהייתי לא מאוזנת (מאניה דיפרסיה), עוד לפני שאיבחנו אותי, ואז כל העולם שלי היה מחולק לשחור לבן והרבה פגיעה עצמית והרבה שנאה עצמית ומהצד השני גם הרבה אושר, ומאז למדתי לחיות עם עצמי בשלום, נהייתי מאוזנת, למדתי לבקש עזרה ולקבל אותה, התפתחתי בהיכרות שלי עם עצמי ובאמת מהפאן הפנימי השתנתי המון

קצת ביטחון עצמי

הייתה לי הפרעת אכילה די רצינית. שנאתי כל כך את הגוף שלי (אני עדיין לא מרוצה מעצמי). אני רואה את השאלות פה של אנשים וזה פשוט כמו דקירות בלב. בנים ובנות שבוחרים להרעיב את עצמם. זה פשוט לוקח אותי לתקופה האפלה שלי. ברוב המקרים כשמדברים על הפרעת אכילה מדברים על בנות. המשפחה והסביבה פשוט חשבו שאני סתם יורד במשקל.
הייתה לי גם תקופה של התעללות חברתית וקשיים חברתיים. האנשים הכי קרובים אלי פגעו בי בצורה הכי קשה וזה כמעט הוביל לפגיעה עצמית. גם המצב המשפחתי לא היה טוב.
באותה תקופה גם גיליתי שאני הומו ויצאתי מהארון (חלקית).

בקיצור, ספגתי הרבה רוע בחיים שלי. אני לא מרחם על עצמי וזה רק גרם לי להעריך יותר טוב את החיים שלי. זה כן השפיע על התמימות שלי ועל האופי שלי. הפכתי להיות בן אדם קר, סגור ומופנם. חברים שלי קוראים לי רובוט.
וואו חפרתי...

שואל השאלה:
אני עברתי שינוי גדול בלהפסיק להיות תמימה, ובמראה החיצוני בתכלס? כל שנה עושה לי יותר טוב ברוך ה'

השתנתי מבחינת לבוש ואופי

גדל לי הזין, בכל זאת גיל ההתבגרות

-פעם הייתי רגילה שאמא שלי מחליטה לי הכל, כבר לא.
-פעם הייתי יותר מאושרת ועכשיו אני די מבינה שהחיים גם עצובים.
-למדתי שאין לסמוך על אנשים, כולם בסוף מאכזבים אותך.
-עברתי מלא דירות (בערך 5 בחמש שנים).

הרבה, צורת המחשבה שלי בנוגע לנושאים מסוימים השתנתה דרסטית, אני בטוחה שהיא תמשיך להשתנות בעתיד גם כן.

השתנתי ממצב שלפחד להגיד מילה, שחסרת ביטחון באופן לא נורמלי. ולא מסוגלת להגיד לא לאף אחד, למצב שיש לי הרבה ביטחון, ואני כן יודעת להגיד לא, אבל אז נהייתי פרחה צעצוע, דיברתי כמו פרחה, התנהגתי כמו פרחה. פשוט פרחה. והתחננתי לתשומת לב. פשוט ילדת צומי.
עכשיו השתנתי שוב, אין לי ככ ביטחון, אבל יש לי יותר מפעם. אני לא מדברת כמו פרחה, ודי החכמתי, ונהייתי צינית ויותר ריקה ועצובהd:
(שינוי נפשי)
השינוי הפיזי זה ממצב של ממש רזה, אבל ממש, הצלחתי להעלות מסה, אבל עדיין בתת משקל. אבל אני לא נראת בתת (אני חושבת).

ואוו ביופי כל כך
שנה שעברה הייתי מכוערת מי שלא ישמע והשנה התחלתי להיות יותר יפה ולהשקיע היופי שלי ומתחילים איתי ואומרים לי שאני יפה וכו, פעם הייתי ביישנית רצח והיום אני פחות והשתנתי רצח שבכל מה שקשור להתנהגות, במשקל, בצורת חשיבה שלי.
קיצר השתנתי בהכל
ועכשיו יש לי יותר אופי ואני לא נגררת

שואל השאלה:
גאה בך ובכם ובכולם <3

התחלתי להשתמש באותיות אית"ן. בנות אני יודע שעכשיו אתן חושקות בי.

ירדתי במשקל
מצאתי חברים (נשמע מצחיק אבל לא היה לי חברים פעם וניסו לעשות עלי חרם)
שיניתי קצת את הסגנון לבוש והתחלתי ללכת עם חולצות בטן ושמלות וטוניקות ופעם בחיים לא העזתי ללכת ככה
נהייתי יותר אדישה וזה פועל לטובה חח
נהיה לי הרבה יותר מצב רוח מפעם ואני כבר לא מדוכאת
נהיה לי יותר ביטחון
והתבגרתי והשתנתי פשוט חח

במשקל, ובגלל התזונה ירדו לי החצקונים שהיו xd

פיתחתי שנאה לאנשים

גשר בשיניים נחשב?

הפכתי מילדה דוסית לאטאיסטית
מילדה מופנמת למוחצנת טו מאץ
אבל מפנים הכל נרקב

התחלתי לשים זין על אנשים שחושבים שיכולים להגיד לי ולעשות לי מה שבא להם
אני הולכת לעבור ניתוח פלסטי בקרוב
נרשמתי לחדכ

הפכתי להיות בן אדם חיובי יותר
אני לא נכנע לקשיים וכאשר שאני מפסיד אני ממשיך להתקדם.
והתחלתי להתמודד עם השדים הנפשיים שלי שהזנחתי במשך שנים...

עברתי דירה לרחוב סמוך

מילד שמח עם הרבה דמיון נהייתי דומה לריק מריק ומורטי רק יותר גיי.

פנים
גובה
שיער
לבוש

מבפנים
האישיות שלי השתנתה
התחביבים שלי
האופי
התכונות
ההתנהגות

אני יותר סרקאסטיט כשאני כועסת וכשאני צוחקת

ואופי, נהייתי פחות ביישנית

הבנתי שאני לא סטרייטית. זה העיקר

השקפת החיים שלי השתנתה, אני רואה את רוב הדברים בצורה אחרת...
הייתי ילדת כאפות כזאת שמנה עם שיניים עקומות מאוד עם שיער מכוער נמוכה ומכוערת והתחטבתי מאוד, למדתי לסדר את השיער ושמתי גשר התבגרתי והכרתי חברים לכל החיים שזה ממש לא מובן מאליו.
הסטייל שלי השתנה והטעם במוזיקה.

אבל בעיקרר כמו בראשון. במקום להתאהב בילד עם שיער פיטריה בן 10 בכיתה ד אני מתאהבת בבחורה מהממת עם אופי מדהים ואני לא יכולה להפסיק לחלום על זה, אני רואה אישה ברחוב ואני נמסה, אני כל כך אוהבת את זה ולמרות שזה הכי קשה לי בעולם לראות את עצמי ככזאת ולמרות שבאמת מאוד קשה לי לקבל את עצמי ככה. אני אוהבת את זה, אני אוהבת את ההרגשה הזאת ואני יודעת שזה לא ישתנה. אז לא משנה כמה שאני לא מקבלת את זה אני אצטרך ללמוד להסתדר עם זה (:

הייתי ילדה חנונית וכל מבחן הייתי מוציאה 100 כל הזמן הציקו לי בגלל זה וקראו לי חנונית גם חברות שלי שנאתי את זה והרגשתי מאוד לא בנוח, אז התחלתי לכתוב תשובות לא נכונות במבחנים בכוונה כדי להפסיק להיות החנונית של הכיתה ולקבל ציונים של 40 50, בדיעבד למרות שזה דרדר אותי בלימודים ואכזב מאוד את ההורים שלי אני לא מתחרטת שעשיתי את זה, למרות שעכשיו אני מנסה לקבל שוב ציונים גבוהים ולשים פחות על אנשים שמנסים להוריד אותי.

בכיתה ז החלטתי שאני רוצה להיות פרחה ואני רצינית קראתי מדריכים על איך להיות פרחה מה שעשיתי זה: לשמוע שירים על פרחות, לשמוע מזרחית, צבעתי את השיער, עשיתי עגיל באף, להתאפר מוגזם, ללבוש חולצות בטן, שורטים קצרים, להצטלם בפוזות זנותיות, דאק פייס בכל תמונה, סטטוסים חשים של פקאצות, ודיברתי בקול צפצפני מעצבן.
תאמינו או לא, רוב האנשים לא החשיבו אותי בתור פרחה, כי למרות שבאמת עשיתי את כל הדברים האלה והתאמצתי מאוד להיות פרחה, זה לא הסתדר עם האופי האמיתי שלי, בגלל זה, זה לא היה אמין מספיק.
אחרי שנה זה התחיל להגעיל אותי וירדתי מזה לגמרי, הבנתי שכל הפרחות גרות בבועה, הן חושבות שהן חיות בעולם ורוד וכולם אוהבים ומעריצים אותן אבל האמת שאף אחד לא סובל אותן, ואני מעדיפה להיות אני.

אני לא חושבת שעברתי באמת "שינוי", זה סתם דברים קטנים, אני נראת בוגרת יותר, חושבת בצורה בוגרת יותר וכמובן שיש את השינויים משנה לשנה, אבל אני חושבת שעוד לא עברתי את ה-שינוי גם במראה וגם באופי, אני עוד מרגישה קטנה ואני בטוחה שבעתיד אני אהיה שונה ממה שאני כיום.

פינוי מגוש קטיף.
קרחת
משיכה מינית

הורדתי 20 קילו ואני ממשיכה להוריד

עברתי מרוסיה לכאן בגיל 5
עברתי עיר ובית ספר בגלל שמועות
אבא שלי נגרר מהבית ע"י משטרה על ניסיון לרצוח את אמא שלי והיא המשיכה
אבא שלי "התחלף" בגבר זר שהטריד אותי בהמשך החיים
עברתי לאבא שלי כשהוא יצא מהכלא
אחרי שנה שנתתי לו צ'אנס והוא התעלל בי עברתי חזרה לאמא שלי
התחלתי לפגוע בעצמי
מצאתי את עצמי-
שיניתי את כל הלבוש שלא ממש הבנתי בסגנון אימו, סצין, פאנק, גות', פאסטל גות' והראג'וקו והרגשתי סוף סוף כמו עצמי
מצאתי סגנון מוזיקה שסוף סוף התחברתי אליו, רוק, מטאל, מטאלקור, סקרימו, פאנק, דת'קור...
כן הפכתי לפריקית,
גיליתי את הנטייה המינית האמיתית שלי אחרי שהתאהבתי בבנות- חשבתי שאני בי ואז גיליתי שאני א-מינית ואז הבנתי שאני יכולה לאהוב לא רק נשים וגברים כי בגלל שאני א-מינית גוף לא משחק אצלי תפקיד אז אני א-מינית\דמיסקסואל ופאנ-רומנטית
אחרי בגידה של בת הזוג המחשבה השתנתה לגמרי ומאז אני אף פעם לא משתחררת ואומרת "אוקיי עכשיו אני שמחה", אין אצלי "שמחה" או "מרוצה"
אחרי כל השנים של הבריונות האלימה והאכזרית מאוד התחלתי לקבע דעה על עצמי ולא טובה, שמתי לב שאני מכוערת, שמנה, טיפשה ולא נאהבת
אני רק נהיית יותר מכוערת ודוחה ושמנה מרגע לרגע ומאבדת סיכוי ותקווה שיאהבו אותי, כי לא
עברתי לפנימייה טיפולית פוסט אישפוזית
התחלתי להרעיב את עצמי כי אהבתי את זה ורציתי רק להיות רזה
התחלתי לקבל כדורים
התחלתי מדי פעם להיות סציופטית
הייתי כביכול כזאת שלא אכפת לה מישות עליונה ואז הבנתי שאני אתאיסטית ואז הבנתי שיותר הגיוני לי שהשטן קיים ונהייתי שטניסטית
סוף סוף קיבלתי ציונים במספרים ולא משבצת ריקה ולידה "הלוואי היית משתדלת"
התחלתי לעזור בבית אחרי שנים שלא הייתי מסוגלת לסדר את עצמי אפילו פשוט הבנתי שלסדר את הבית קל יותר

שינוי המשקפיים - עברתי לעדשות
שינוי מעמדי - הפכתי מנטולת חברים לאחת שיש לה חברים
מביישנית - לאחת עם ביטחון עצמי (שמה פס על כולם)
וכמובן אני עכשיו מקבלת את עצמי כמו שאני

איבדתי את הבן אדם שאני הכי אוהבת בעולם, את אבא שלי ואני עדיין מנסה להתרגל לחיים בלעדיו ועדיין מתקשה אחרי שנה ו3 חודשים..
השתנתי באופי, נהייתי יותר סגורה ולא סומכת על כל אחד.
הבנתי שרוב החברות שלי לא חברות אמיתיות ובתקופה שהכי הייתי צריכה אותן הן לא היו שם בשבילי, אני מנסה להתרחק מהחברות האלה ואני עדיין בתהליך להבין מי חברה אמיתית ומי לא.

עברתי למשפחת אומנה ומשם לדירת שותפים.
השלמתי עם עצמי ויצאתי מהארון.
התמודדתי עם אובדנות של אנשים קרובים.
כל אלה עזרו לי לעצב אופי מצד אחד יותר פגיע וסגור אבל מצד שאני מאוד קשוח מבחוץ.

שינוי שכרגע הכי משמעותי בשבילי ומראה על המשך של שינוי שיהיה- יציאה מהארון כטרנסגנדר ושינוי השם.

מראה גוף
ביטחון עצמי ולא מעט ציניות

היו לי המון בעיות במשפחה, עדיין יש לי בעיות עם אמא שלי,
הדבר היחיד שעשה אותי מאושרת זה מוזיקה ומאז שהוספתי את המוזיקה לחיים שלי אני ילדה הרבה יותר מאושרת.
הבנתי מה אני רוצה לעשות בחיים שלי כשאני אגדל ומאז אני דובקת בזה ומתחילה כבר מעכשיו.
עלה לי הביטחון העצמי קצת, ועוד שנה בדיוק אני עושה ניתוח אף כי אני מרגישה שזה הדבר היחיד שחסר לי כדי להרגיש לגמרי שלמה עם עצמי.
ופחות אכפת לי ממה שאחרים אומרים, פעם זה היה כמעט הדבר היחיד שחשבתי עליו.

עליתי במשקל עליה דרסטית ואני לא יכולה להפסיק ואני 180 ק"ג

קיבלתי יותר ביטחון עם עצמי ולמדתי להתחיל לאהוב את עצמי, לעמוד על שלי ולא לתת לאנשים לעשות לי מה שהם רוצים כאילו אני בובה, מבאס שלמדתי את זה בדרך הקשה אבל לפחות למדתי, למדתי להוציא אנשים שאני לא צריכה מהחיים שלי, להתמודד עם קשיים אם זה קשיים בבית או בכללי, השתנתי במראה לטובה אני חושבת.
ויש עוד כל מיני שינויים קטנים..

מה שכן אבל למדתי לא לסמוך על אנשים ולא לשתף אותם

התחלתי להיות מודעת לעצמי, ונראה לי שממש התקדמתי כי מילדה ערסית ומעצבנת שכל הזמן קינאה בבנות אחרות, הפכתי לילדה חכמה, יפה זה מה שכולם אומרים. עברתי שינוי ענקי מאז שיצאתי מהיסודי כי הייתה לי התחלה חדשה בלי טף אחד מהבית ספר הקודם. ושהיה מפגש כיתתי עם הקודם אמרו לי שהשתניתי ממש. נהייתי גם עם יותר ביטחון.

חחח שאני קוראת את התשובות של כולם אני מרגישה שכולם השץנו והספיקו לעבור הרבה בחיים שלהם ואני בקןשי השתנתי חחח
אבל יש לי שינויים קטנים
העפתי את הצבועים בחיי
חברים חדשים
פעם לא כל כך אהבתי תנועת נוער והתחלתי להתנדב שם (חובה של בית ספר לבחור דרך להתנדב ואני בחרתע בזה )
וזה שינה את חיי לטובה ואני כל כך שמחה שנפתחתי לזה הכרתי מזה הרבה חברים אמיתיתים ואיכותים מכל מיני מקומות ועל הדרך אני תורמת
גם פעם היה לי קשה להיפתח בפני אנשים חדשים רבל בזכות התנועה אני קצת עובדת על זה למרות שה עדיין קשה לי קצת (הייתי סגוקה לחברים שלי ) ואני שמחה שקצץ נפתחתי השנה ומזה יצר לי להכירחברים ואנשים מדהימים

הבנתי שאני הומו, עליתי במשקל וירדתי, עברתי 3 בתי ספר כי עברתי התעללות והשפלות, שיניתי תספורת, סטייל בגדים, ואפילו תדמית..

על מה המינוסים? אני לא מעודדת אף אחד להיכשל במבחנים כדי שיאהבו אותו סך הכל אני מספרת על השינוי שעברתי, רציתי להיפטר מהסטיגמה שהדביקו לי בכל מחיר ואני יודעת שזה היה חלש אופי מצידי, אבל אני באמת לא מתחרטת על זה.

להבין יותר את הרגשות שלי
ומתי באמת המצב לא טוב ומתי אני סתם מתבכיינת
אפשר לקרוא לזה גם שינוי רוחני