פדיחות של ביישנים! (תרשמו פדיחות)

שלחתי הודעה פעם אחת בקבוצה של הכיתה ומישהו שאל מי זו מיכל

אחרי שנתיים איתי בכיתה וארבע שנים באותו בצפר
סיפור אמיתי
ואז מישהו פשוט שלח תמונה נוראית שלי שאין לי מושג מאיפה הוא השיג

מאז לא דיברתי שם יותר

פעם הייתי בדבר הזה עם הדגים באילת.
והייתי בחנות מזכרות ואז המוכרת התחילה לדבר איתי באנגלית כי הייתי שקטה היא די חפרה עד שהיא שאלה אותי כזה: רגע את מדברת עברית?

ללכת לדבר עם חברה, להתחיל לומר את המשפט ואז להתחרט ולברוח/לקפוא (קרה לי מלא xd)

כשאת עושה לבד עבודה ואת צריכה להציג אותה לכיתה ואת מתחילה לקרוא מהר ולהתבלבל

חחח מיכל אני שעה צוחקת^

שואל השאלה:
חחח upside down זה קורה לי יותר מדי

הוא לא ביקש דברים של ביישנים אלא פדיחות שקרו^^

יצאנו אני חברה טובה שלי ועוד שני ילדים ומרוב שהתביישתי הייתי בטלפון כל הפגישה (שעתיים) וכל הזמן דפדפתי באינסטגרם על אותן תמונות (יעני כל תמונה ראיתי חמש פעמים שוב ושוב) והבנים די שמו לב הם היו לידי..

שואל השאלה:
^ חח אני מת מצחוק

אנונימית, תאמיני לי שאם תהיי במצב הזה תביני שזו פדיחה רצינית^^^

שואל השאלה:
טוב עכשיו תורי:

הלכתי לפני שבועיים למסעדה וחיכיתי שהמלצרית תגיע (כי לפנות אל אנשים זרים זה מלחיץ מדי). חיכיתי כמעט *שעה שלמה* עד שאדם נחמד שם לב אליי וביקש שהמלצרית תבוא ותשאל אותי מה אני רוצה.

עזבו את הכלל מה שכתבתם
גמגום זה כבר פדיחה ברמה אחרת xd

הא כן?
אנחנו היינו צריכים להציג עבודה על סדרת פיבונאצ'י, ולא היה לי האומץ לומר לקבוצה שאני לא מבינה בשיט על מה אנחנו מסתכלים, ואז לפני שהגיע הזמן שהו היינו צריכים להציג שאלו אותי אם אני מוכנה ופשוט בהיתי ברצפה ואמרתי שאני לא רוצה בשקט. משהו כזה. ובסוף גיבו עלי כי הם נחמדים. אם זה היה הופך לקצת יותר מביך הייתי מסמיקה. אולי באמת הסמקתי, לא יודעת. אבל דיי זה היה כזה מביך.