אני לא מבין למה זה מגיע לי...

אני בן אדם טוב, תלמיד טוב, חבר טוב, חכם, לא מעשן, שותה ממש טיפה רק כשיוצא עם חברים למסיבה או משהו, נראה סבבה, אני רק עם ביטחון עצמי ברצפה, אבל לא בגללי, בגלל המקום שבאתי ממנו. איך אפשר להיות עם ביטחון עצמי כשכל החברים שלך עם בית פרטי משלהם כל הדברים הכי חדשים, ורק אתה תקוע בבית שכור מסריח ופיצי, ושלא תבינו לא נכון, אני מאוד, אבל מאוד אוהב ומעריך את המשפחה שלי, ואני לא שואל רק למה זה מגיע לי, אלא גם להם, למה כל האנשים שאין להם הערכה לכסף בשיט יש להם אותו בכמויות ורק אני מבין החברים שלי אשכרה צריך לחשוב פעמיים לפני שאני בכלל מבקש משהו בחמישים שקל? ואלה שאומרים שביטחון עצמי לא קשור בכלל לכסף, מה תגידו אם אני אגיד לכם שלא נעים לי בכלל להזמין מישהי לצאת כי יש את המוסכמה החברתית הזאת שגבר משלם על האישה בדייטים הראשונים, בלי שאכפת לה בכלל מהמצב הכלכלי של אותו בן אדם כי אם לא אז הוא יצא קמצן ויירד לה ממנו, יודעים מה? לי נשבר מזה כבר, אם יש דבר כזה גורל או אלוהים או וואטאבר, ניצחת, אני לא מנסה יותר, לעבוד קשה, לתת את כל כולי ובשביל מה? בשביל שאני שוב יחזור הביתה ואדבר עם חברים לשמוע על משחקים חדשים שקנו להם או מחשב חדש, בשביל מה להתאמץ הרי גם ככה אם לא תזכה בפתאומיות בלוטו הסיכוי שלך לשנות את המעמד הכלכלי שלך הוא אפסי, אז חלאס, לי נשבר כבר. (בעיקרון זה פריקה אבל החוקים של האתר האידיוטי הזה מכריחים שתיהיה שאלה אז הנה) מה אתם חושבים?