מה אתם חושבים על זה? כתבתי בפעם הראשונה, אשמח שתקראו, זה חשוב לי :)

מכירים את התחושה הזו? התחושה הזו שכל העולם מתמוטט מול עינייך? שאין לך מה לעשות ואתה לא יודע אם אתה מעוניין בכלל? אתה כבול בשלשלאות הזמן, בצרורות של בעיות, באלפי סיבוכים, במבטים הקודרים, בציפיות מהאחרים ובשנאה העצמית הזו, שמה היא עושה? רק אוכלת אותך מבפנים. אבל מה אתה עושה? יושב. יושב בשקט. יושב, חושב, כמו תמיד. בשקט. לא עושה כלום. לא מתקן כלום. פשוט יושב. מה עושים במצב כזה? ממשיכים לשבת? ממשיכים לחשוב בשקט? בכלל יש תשובה? כנראה שלעולם לא אדע. תמיד אהייה חלק מאלה שיושבים, לא עושים כלום, מתים בתוך עצמם. אולי אקבל את זה? אולי אשנה? אבל למי באמת אכפת? ולמה שיהיה לי אכפת? כולנו מתים. גם היושבים, גם החושבים, גם השקטים, וגם העושים. מה נעשה? נמשיך לשבת. בשקט. כמו תמיד, באפלה. עד המשבר הבא.