11 תשובות
אין לך ברירה אחרת את חייבת לסמוך על אנשים.. תשלחי לי הודעה אני ינסה לעזור לך אולי
אם לא זה גם בסדר
היי, אני יכול להזדהות איתך לא ברמה הזאת אבל ברמה קצת שונה ולתת לך טיפ, לפעמים יש תחושות של בדידות ושיעמום וחושבים יש לנו חברים או לא, אז במקום לחשוב אם יש לך חברים תנסי לחשוב מי חבר או חברה שלך ותנסי להיות איתם בקשר הכי הרבה! בנוסף המשפחה שלך היא מי שאת צריכה לסמוך עליהם במיוחד ההורים, תנסי לחבור אליהם מחדש, חטיבת הביניים יצרה לי גם אופי מברזל ופחד להתקרב לאנשים אבל תמיד חייבים לנסות, שמחתי לעזור!
את יכולה לחיות חיים מלאים בלי לסמוך על אנשים יש לך את עצמך תתרחקי מאנשים שעושים לך רע תתרכזי בדברים החיוביום בחיים שלך וזה הכל
אני דווקא לא מסכים עם התגובה הזאת בגלל שזה מאוד קשה לעשות צעדים משמעותיים ללא עזרה של הורה או מישהו משמעותי בחיים
יופי לך אבל יש אנשים שאין להם בכלל הורים או כאלה שיכולים לתרום משהו במקרה בטוב או שהם בכלל עושים ההפך במקרה הרע לא לכולם יש חיים דבש מה תעשה
הקטע זה לפי דעתי לנסות ליצור קשרים עם אנשים ולסמוך עליהם כדי שאם ייקרה משהו יהיה לך תמיד לאן לפנות, גם אם זה בן אדם אחד
שואל השאלה:
ניסיתי, ואז מצאתי חברה והיא אכזבה אותי גם
אני לא ממש מתחברת בקלות
אנונימית
לא נורא, גם אם זה סבתא או דוד שלך לפחות יש לך תמיכה, גם אם התמיכה הזאת נראית חסרת משמעות זה לאו דווקא נכון, תנסי למצוא עוד חברה איכשהו אני בטוח שיש מישהי אחת לפחות
קודם כל זכותך המלאה לחשוד באנשים. רוב האנשים שאני מכירה, 99% מהם, הם קנאים, שליליים, צבועים, אגואיסטים, נצלנים ודוחים.

לדעתי הצורה הנכונה היא להיכנס לכל קשר עם רמת חשדנות גבוהה מאוד (לא לספר דברים משפחתיים, מטרות לעתיד, סודות, קראש, רכילות, או כל משהו שישמש נגדך) ואז להוריד אותה קצת קצת בהתאם למעשים של הצד השני. עשיתי את זה בשנים האחרונות ולא הייתה לי אפילו אכזבה אחת (!) מאנשים כי ישר גיליתי את הפרצוף המכוער שלהם.

את צריכה פשוט לבחון אנשים ממש טוב לפחות חצי שנה ומעלה לפני שאת מגדירה אותם חברים שלך (וגם אז להיות עם עיניים על המשמר- אנשים היום מתהפכים ממש מהר).

לא ישר לספר דברים, לא ישר להכניס אותם לבית שלך, לא לחשוף את הקראש, לא לעוף עליהם בשום צורה שתגרום להם לנצל אותך, לא להתאמץ בשבילם מעבר לרגיל כך שיזלזלו בטוב לך שלך. ממש לא. יש לי תחושה שאת עושה זאת, האם אני צודקת?

צריך להתחיל כל קשר עם חשדנות ותשומת לב ולא לפספס סימנים קטנים. באמת, כל מבט קטן לא במקום, כל מעשה הכי קטן, כל משפט הכי אגבי, כל משהו שלא נאמר לך וגילית ממישהו אחר אפילו אם הוא לא משמעותי, הכל מצביע על האופי האמיתי.

למשל יש לי חברה שעברה בית ואפילו לא סיפרה לי! מוזר נכון? כבר אז הבנתי שהיא דפוקה. מה שגרם לי לחשוד בה עוד לפני היה זה שרק אני יזמתי והיא שכחה להגיד לי אם היא רוצה לבוא אליי או לא כמה פעמים (חשוד), רק אני דיברתי איתה וגם כשדיברתי היא בקושי דיברה (חשוד).

ככל שאת מכירה אותם, אפשר לגבש דעה על האופי שלהם ואז להחליט אם לסמוך יותר. וגם אז לא לסמוך במאה אחוז ולא לספר דברים סופר אישיים/משפחתיים כי גם אם את סומכת עליהם הם יכולים לשנות את האופי שלהם. טינאג'ריות זה עם מוזר ולא נאמן לרוב.

את חייבת לא לתת לרגשות לערפל את שיקול הדעת שלך ולא להצדיק מעשים לא מוסריים- אם הקראש נותן לידידה שלו להימרח עליו למשל, תתעלמי מהרגש כלפיו ותיזכרי שמגיע לך גבר נאמן עם אופי. תהיי חזקה ואל תתפשרי עם האנשים סביבך, גם אם זה אומר להיות לבד בינתיים.

לי יש חיים משל עצמי כך שלא מזיז לי שאין לי חברים. עם כאלה חברים עדיף כבר לבד. אני כותבת, לומדת, מציירת, ונהנית מאוד עם עצמי בלי אף אחד! אני באמת לא צריכה אף אחד ותחושת העצמאות מדהימה. ממליצה לך לאמץ גם תחביב שמרגיע אותך ומשמח אותך לבדך.

בהצלחה!
שואל השאלה:
שוקולד לנצח,
את העלית לי חיוך. קראתי את כל מה שכתבת והכל היה פשוט מדויק עלי וכל כך נכון.
ידידה של הקראש באמת נמרחת עליו, אני סמכתי על אנשים הרבה וסיפרתי להם הכל. ועכשיו הבנתי שטעיתי
תודה. תודה שנתת לי קצת זמן וגרמת לי להבין.
אנונימית
בכיף! אני שמחה שאת שמחה. למה? כי אני לא מתחזקת מהחולשות של אחרים ולא מעלה את עצמי דרך הורדת אנשים למטה. ואני יודעת שגם את כזאת. תהיי גאה בעצמך שהלכת בדרך הטובה ולא נתת להם להרוס אותך! אל תשכחי שאת חזקה, מדהימה, בחורה עם עוצמות, עקרונות, ולב ענק! שולחת לך מלא חיזוקים, את תמצאי חברות בזמן המתאים. אל תשכחי בינתיים לשים חיוך על הפנים ולהתנהג כאילו זה לא מזיז לך, זה מעצבן את האויבים ממש! בהצלחה!