9 תשובות
עכשיו שאלתי שאלה דומה.
אני גם ככה. אני כבר מפחדת שיפגעו בי כל הזמן, נפגעתי מכל הכיוונים
אני בטוחה שתצאי מזה, כי יש לך משפחה והיא תמיד תעודד אותך.
הלוואי והיינו חברות :) חח
אני גם ככה. אני כבר מפחדת שיפגעו בי כל הזמן, נפגעתי מכל הכיוונים
אני בטוחה שתצאי מזה, כי יש לך משפחה והיא תמיד תעודד אותך.
הלוואי והיינו חברות :) חח
אנונימית
קודם כל היי את לא לבד אני פה ;)
דבר שני את צריכה להבין שאת יכולה לשמוח לבד אבל הקטע זה לשתף את התחושות של השמחה או של העצב הכעס הבלבול וכו... עם עוד מישהו, גם אם זה רק אחד, או עם כמה אנשים :)
דבר שני את צריכה להבין שאת יכולה לשמוח לבד אבל הקטע זה לשתף את התחושות של השמחה או של העצב הכעס הבלבול וכו... עם עוד מישהו, גם אם זה רק אחד, או עם כמה אנשים :)
שואל השאלה:
אין לי מה לשתף.. זה לא יעזור ולא רואה בזה שום פואנטה
אין לי מה לשתף.. זה לא יעזור ולא רואה בזה שום פואנטה
אנונימית
גם אם תלכי לבן אדם רנדומלי ותגידי לו שלום מה השעה את תביני שלהתחבר זה לא כל כך נורא
שואל השאלה:
זה לא עניין של להתחבר... רואים שאתה לא מבין בכלל על מה אני מדברת
מעריכה את הניסיון לעזור אבל אתה לא מבין בכלל מה הבעיה...
זה לא עניין של להתחבר... רואים שאתה לא מבין בכלל על מה אני מדברת
מעריכה את הניסיון לעזור אבל אתה לא מבין בכלל מה הבעיה...
אנונימית
יש אנשים בסדר להם לבד זה לא חייב להיות דבר רק אם את באמת באמת פשוט לא מאמינה בזה מה לעשות
את חשדנית? קשה לך לסמוך על אחרים?
שואל השאלה:
כן וכן לתגובה מעלי..
כן וכן לתגובה מעלי..
אנונימית
תראי מה כתבתי למישהי ששאלה שאלה דומה:
קודם כל זכותך המלאה לחשוד באנשים. רוב האנשים שאני מכירה, 99% מהם, הם קנאים, שליליים, צבועים, אגואיסטים, נצלנים ודוחים.
לדעתי הצורה הנכונה היא להיכנס לכל קשר עם רמת חשדנות גבוהה מאוד (לא לספר דברים משפחתיים, מטרות לעתיד, סודות, קראש, רכילות, או כל משהו שישמש נגדך) ואז להוריד אותה קצת קצת בהתאם למעשים של הצד השני. עשיתי את זה בשנים האחרונות ולא הייתה לי אפילו אכזבה אחת (!) מאנשים כי ישר גיליתי את הפרצוף המכוער שלהם.
את צריכה פשוט לבחון אנשים ממש טוב לפחות חצי שנה ומעלה לפני שאת מגדירה אותם חברים שלך (וגם אז להיות עם עיניים על המשמר- אנשים היום מתהפכים ממש מהר).
לא ישר לספר דברים, לא ישר להכניס אותם לבית שלך, לא לחשוף את הקראש, לא לעוף עליהם בשום צורה שתגרום להם לנצל אותך, לא להתאמץ בשבילם מעבר לרגיל כך שיזלזלו בטוב לך שלך. ממש לא. יש לי תחושה שאת עושה זאת, האם אני צודקת?
צריך להתחיל כל קשר עם חשדנות ותשומת לב ולא לפספס סימנים קטנים. באמת, כל מבט קטן לא במקום, כל מעשה הכי קטן, כל משפט הכי אגבי, כל משהו שלא נאמר לך וגילית ממישהו אחר אפילו אם הוא לא משמעותי, הכל מצביע על האופי האמיתי.
למשל יש לי חברה שעברה בית ואפילו לא סיפרה לי! מוזר נכון? כבר אז הבנתי שהיא דפוקה. מה שגרם לי לחשוד בה עוד לפני היה זה שרק אני יזמתי והיא שכחה להגיד לי אם היא רוצה לבוא אליי או לא כמה פעמים (חשוד), רק אני דיברתי איתה וגם כשדיברתי היא בקושי דיברה (חשוד).
ככל שאת מכירה אותם, אפשר לגבש דעה על האופי שלהם ואז להחליט אם לסמוך יותר. וגם אז לא לסמוך במאה אחוז ולא לספר דברים סופר אישיים/משפחתיים כי גם אם את סומכת עליהם הם יכולים לשנות את האופי שלהם. טינאג'ריות זה עם מוזר ולא נאמן לרוב.
את חייבת לא לתת לרגשות לערפל את שיקול הדעת שלך ולא להצדיק מעשים לא מוסריים- אם הקראש נותן לידידה שלו להימרח עליו למשל, תתעלמי מהרגש כלפיו ותיזכרי שמגיע לך גבר נאמן עם אופי. תהיי חזקה ואל תתפשרי עם האנשים סביבך, גם אם זה אומר להיות לבד בינתיים.
לי יש חיים משל עצמי כך שלא מזיז לי שאין לי חברים. עם כאלה חברים עדיף כבר לבד. אני כותבת, לומדת, מציירת, ונהנית מאוד עם עצמי בלי אף אחד! אני באמת לא צריכה אף אחד ותחושת העצמאות מדהימה. ממליצה לך לאמץ גם תחביב שמרגיע אותך ומשמח אותך לבדך.
בהצלחה!
קודם כל זכותך המלאה לחשוד באנשים. רוב האנשים שאני מכירה, 99% מהם, הם קנאים, שליליים, צבועים, אגואיסטים, נצלנים ודוחים.
לדעתי הצורה הנכונה היא להיכנס לכל קשר עם רמת חשדנות גבוהה מאוד (לא לספר דברים משפחתיים, מטרות לעתיד, סודות, קראש, רכילות, או כל משהו שישמש נגדך) ואז להוריד אותה קצת קצת בהתאם למעשים של הצד השני. עשיתי את זה בשנים האחרונות ולא הייתה לי אפילו אכזבה אחת (!) מאנשים כי ישר גיליתי את הפרצוף המכוער שלהם.
את צריכה פשוט לבחון אנשים ממש טוב לפחות חצי שנה ומעלה לפני שאת מגדירה אותם חברים שלך (וגם אז להיות עם עיניים על המשמר- אנשים היום מתהפכים ממש מהר).
לא ישר לספר דברים, לא ישר להכניס אותם לבית שלך, לא לחשוף את הקראש, לא לעוף עליהם בשום צורה שתגרום להם לנצל אותך, לא להתאמץ בשבילם מעבר לרגיל כך שיזלזלו בטוב לך שלך. ממש לא. יש לי תחושה שאת עושה זאת, האם אני צודקת?
צריך להתחיל כל קשר עם חשדנות ותשומת לב ולא לפספס סימנים קטנים. באמת, כל מבט קטן לא במקום, כל מעשה הכי קטן, כל משפט הכי אגבי, כל משהו שלא נאמר לך וגילית ממישהו אחר אפילו אם הוא לא משמעותי, הכל מצביע על האופי האמיתי.
למשל יש לי חברה שעברה בית ואפילו לא סיפרה לי! מוזר נכון? כבר אז הבנתי שהיא דפוקה. מה שגרם לי לחשוד בה עוד לפני היה זה שרק אני יזמתי והיא שכחה להגיד לי אם היא רוצה לבוא אליי או לא כמה פעמים (חשוד), רק אני דיברתי איתה וגם כשדיברתי היא בקושי דיברה (חשוד).
ככל שאת מכירה אותם, אפשר לגבש דעה על האופי שלהם ואז להחליט אם לסמוך יותר. וגם אז לא לסמוך במאה אחוז ולא לספר דברים סופר אישיים/משפחתיים כי גם אם את סומכת עליהם הם יכולים לשנות את האופי שלהם. טינאג'ריות זה עם מוזר ולא נאמן לרוב.
את חייבת לא לתת לרגשות לערפל את שיקול הדעת שלך ולא להצדיק מעשים לא מוסריים- אם הקראש נותן לידידה שלו להימרח עליו למשל, תתעלמי מהרגש כלפיו ותיזכרי שמגיע לך גבר נאמן עם אופי. תהיי חזקה ואל תתפשרי עם האנשים סביבך, גם אם זה אומר להיות לבד בינתיים.
לי יש חיים משל עצמי כך שלא מזיז לי שאין לי חברים. עם כאלה חברים עדיף כבר לבד. אני כותבת, לומדת, מציירת, ונהנית מאוד עם עצמי בלי אף אחד! אני באמת לא צריכה אף אחד ותחושת העצמאות מדהימה. ממליצה לך לאמץ גם תחביב שמרגיע אותך ומשמח אותך לבדך.
בהצלחה!