אני התאהבתי במישהו מהכיתה.

ממש אהבתי אותו, הוא היה מקובל וחברותי והכל... אחרי כמה זמן גיליתי שהוא לא מקובל בכלל ונחשב אפילו בלי הרבה חברים ואני עדין חושבת שהוא בן אדם מדהים ואני עדין אוהבת אותו (למרות שהוא לא אותי.. זה סיפור ארוך) זה אומר שאני באמת באמת אוהבת אותו? כל פעם שאני חושבת עליו ישלי פרפרים בבטן ואני רוצה כל הזמן להיות לידו... הייתה לנו תקופה שהיינו צוחקים ביחד והיינו סוג של ידידים... (אחר כך התנהגתי כמו מטומטמת והרסתי את זה אבל זה לא קשור)