עד כמה זה נורא שאני שונאת לתכנן מראש עלילה ודמויות לסיפורים שלי?

מה שעוד יותר נורא הוא לנסות להמציא תוך כדי.
גם אני ככה, זה לא טוב, בסופו של דבר אני נוטשת את הסיפורים..

גם אני ככה את פשוט צריכה יום אחד לשבת והסיפור יזרום לך ואז תוכלי לקרוא ולתקן וגם יעלו לך המשכים ותפניות לסיפור מניסיון

שואל השאלה:
זהו שאני לא מסוגלת לתכנן מראש. זה משגע אותי. אני לא החלטית בכלל. הדבר היחיד שאני יודעת על הסיפור שהוא קשור למוזיקה, זהו.

גם אני ככה ממש אבל זה פשוט יום אחד את תשבי וסתם תהיי ליד דף או משהו ותכתבי בלי למחוק ובסוף תקראי את זה ועדיף לקרוא יום אחרי ואז תתקני גם אני הבן אדם הכי לא החלטי בעולם אבל ככה דווקא הצלחתי

שואל השאלה:
אני לא מתכוונת לכתיבה עצמה, אני מתכוונת לכל הפרטים שמסביב. מה הדמויות עושות, איך הן מתנהגות, מה המטרות שלהן? אני תמיד מסתבכת עם זה.

כן זה ככה תנסי פעם אחת לכתוב ותראי איך זה יסתדר לך עם הכתיבה זה יותר מפוקס, מסודר ומובן מאשר רק בראש

לצערי זה שלב שאי אפשר להתחמק ממנו,
זה מה שגורם לעלילה להיות אחידה וזורמת ללא קטיעות וסתירות..

כן.. חייו של סופר מסובכים מאוד..xd

חח כן אבל את יכולה לנסות לכתוב ולהוציא את העלילה והדמויות והדברים הראשונים שעולים לך לראש ואז מקסימום לשנות תנסי ואולי תופתעי