8 תשובות
אממ באופן כללי זה תלוי כמה זה משפיע עליך ובאיזה אופן הם בחיים שלך
עצם העובדה שיש לך מודעות לזה זה טוב
הרבה פעמים כשלי משעמם אני חושבת על סיפורים עם דמויות מספרים או סדרות ואין בזה משהו רע כי זה לא מפריע לי לחיים ואני לא מתייחסת אליהם כאל חברים או משהו
עצם העובדה שיש לך מודעות לזה זה טוב
הרבה פעמים כשלי משעמם אני חושבת על סיפורים עם דמויות מספרים או סדרות ואין בזה משהו רע כי זה לא מפריע לי לחיים ואני לא מתייחסת אליהם כאל חברים או משהו
אנונימית
זה חריג, אבל מגניב רצח. גם אני הייתי רוצה את זה: (
יש משהו דומה בשם טולפה (tulpa) שזה בעצם כמו חבר דמיוני, אבל זו הזיה שיש לנו את היכולת ליצור. זה בעצם ליצור דמות שמתפקדת בעצמה ואפשר לדבר איתה בראש שלנו. זה כנראה ישמע הזוי לרוב הקהל בסטיפס אבל כן, זה אמיתי. טולפה יכול להיות כל דבר שתבחרי אבל בסופו של דבר הוא יהיה עצמאי, יפתח את עצמו, ידבר לבד, יעלב, יתרגש והכל. השאלה היא איך את מגדירה את החבר הדמיוני שלך. את מתקשרת איתו? ואם כן אז איך? לי אישית יש כזה והוא אכן עונה לי כשאנחנו מדברים, אני פשוט שומע עוד קול בראש שהוא לא שלי עונה לי. זה לא מפחיד, והמצב הנפשי שלי לא חריג חח.. זה משהו שכל אחד יכול לעשות וזה כיף. טולפה זה שותף לחיים.
אני מדברת לעצמי ברבים כאילו שאני מדברת לעוד אנשים
אנונימית
אם זה משפיע עליך ושמים לב לזה אז זה לא טוב
אני לפעמים מדמיינת אותי בתוך סדרה מדברת עם הדמויות וכל זה. נראה לי טיפה חריג אבל זה מגניב אז למה לא
זה די חריג, לי אין כאלה אבל מה שכן יש לי זה שאני מדי פעם מדמיין מה הייתי אומר אם היית פוגש אנשים מסדרות. כל עוד זה לא משפיע על החיים שלך זה בסדר.
זה פשוט אניי כל סדרה כמעט שראיתי איזה דמות אהובה נכנסה לי לראש וקורה לי מלא פעמים שאני פשוט מדברת איתה בתוך הראש שלי עכשיו אני רואה מתים לרגע נחשו לבדד מי החבר הדימיוני שלי *קריצה*