יחס פוגע של הורים - הם רואים בי ילדה קטנה, מתייחסים אליי כאל תינוקת, לא מבינים אותי וכועסים על כל דבר קטן. מה עושים?

השאלה שלך קשה, לדעתי את צריכה לפנות לגוף כגון ערן להם ניסיון עם נוער במצוקה, אני מקווה שיעזרו לך על הצד היותר טוב. בהצלחה. רפאל.

עצוב לקרוא על יחס כזה של הורים לבת שלהם ואני מבינה את כאבך.

את כבר בת 18, בקרוב ודאי תצאי מהבית. את מכירה כבר היטב את הורייך ואת יודעת שלא תוכלי לשנות אותם. לכן - את צריכה פחות לקחת ללב את מה שהם אומרים. את יודעת את האמת מה את שווה ומהן התכונות והיכולות הטובות שלך. אז תזכרי זאת וכל פעם שיגידו לך משהו רע - תזכירי לעצמך מי את באמת.

שולחת לך חיבוק.

את ההורים אי אפשר לשנות אבל מניסיון אם יש לך חברה קרובה תנסי לשתף אותה בדברים שאת רוצה לספר אסור לישמור דברים בלב זה ביכלל לא בריא. בעז"ה מקוה שעזרתי ותיתפללי שהשם יעזור

זה מאמר שקראתי ומצא חן בעיני, הוא נתן לי הרבה מאוד תובנות.
אני מקווה שגם לך הוא יעזור.

השאלה שלך נערכה וקוצרה.
ככלל, אסורה הכתיבה בתשובות פה בסטיפס.
עיזרי לנו למגר, את התופעה הילדותית והמיותרת הזו, טוב?

דברי עם הורייך, הסבירי להם מה את חשה, על מה את חושבת, איזה מטרות וחלומות יש בראשך, ובקשי מהם שישחררו קצת את האהבה והחום שהם מרעיפים עליך.
זיכרי, הורייך אוהבים אותך ודואגים לך ולעתידך, ולכן הם כל כך מגוננים.
שיהיה לך שבוע נפלא.

שואל השאלה:
לפיץ העכבר...
בכלל קראת את השאלה שלי?
מתי ציינתי בדיוק שהם מרעיפים עלי חום ואהבה?
פה בדיוק נעוצה הבעיה. שהם לא תומכים בי מספיק !

הסיבה לכך שהם עושים מה שהם עושים, היא בגלל החום והאהבה שלהם.
לא את כתבת את זה, אני כתבתי את זה.
הורים לא רעים כי הם רעים וזהו, יש לכך סיבה.
מה שכן וזה אני מסכים איתך, לעיתים הורים טועים.
אם את מרגישה, שהם לוחצים או לא מבינים, אם נראה לך שהם לרעתך ולא רואים את מה שאת רואה, את החלומות והרצונות שלך, דאגי להסביר להם את זה ולהראות להם את זה.
כשתתנהגי בבגרות, הם יפסיקו לנג'ס ולעצבן.