עוד פריקה... (קצר מדיי)

מושלם

עשית לי צמרמורת כי זה כל כך נכון.

בטח שתוכלי להשיג את החיים שאת רוצה.
אבל את צריכה להתאמץ.
רוצה דוגמא?
אני בת 14. החלטתי שאני רוצה ללמוד סייבר, אז אני הולכת לאוניברסיטה הפתוחה ולומדת. אני מתחילה בתחילת השנה, ברגע שאחליט עם איזה קורס אני מתחילה.
והשקעתי הרבה מאמצים בשביל זה, זה לא בה בקלות.
אל תוותרי, חלומות מתגשמים. אבל רק אם תגרמי להם להתגשם.

אל תבקשי להיות במקום מישהו אחר. זה רק נראה מושלם, אבל בנוסף לחיים הזוהרים והמושלמים, יש גם חסרונות.
לאבא שלי יש חבר. החבר הזה הוא עורך דין (נראלי שזה מה שהוא אמר, לא זוכרת בדיוק את המקצוע). הוא אדם מצליח, יש לו הרבה כסף, בית גדול, עבודה טובה. הוא יוצא להרבה טיולי גיפים, טס לחול וכאלה. אבל נכנס לו איזשהו חיידק/וירוס (לא זוכרת איזה מהם) ברגל, והוא נאלץ ללכת עם קביים. אני לא בטוחה מה מצבו כרגע.
לאף אחד אין חיים מושלמים. לכולם יש צרות.
את רוצה חיים מושלמים? תתאמצי להגיע למקסימום שאת יכולה. וכשהגעת, תעברי לגבעה הבאה, לפסגה הבאה, תעקפי אנשים.

לא רק אצלך הכל חרא, את רק צריכה לקבל את זה שהחיים לא מושלמים, והדשא של השכן תמיד ירוק יותר. ומה בסוף מסתבר? שזה דשא סינטטי.

אתם יודעים, זו פריקה. היא כתבה את זה כדי שיתמכו בה.

תפסיקי לחיות ברחמים העצמיים האלה קראת בכלל מה שכתבת פה? כאילו איפה את חיה צאי מהבועה מה ניראלך שרק אצלך חרא. מה שלא עובר עליך קחי צעד אחורה וסתכלי מה קורה לך בחיים כי את סתם נשמעת כמו נערה שאוהבת רומנטיזציה של דיכאון וחרא תפסיקי עם זה. החיים שלך בסדר גמור תפסיקי להסתכל על חיים של אחרים, כל היום להתבכיין כמה "לא טוב לך" לא יעזור לשום דבר צאי מהגישה המגעילה הזאתי.
מינוסיים

שואל השאלה:
אני לא בדיכאון.
פשוט פרקתי דברים שאני מרגישה שהם נכונים וגם שלא רק אני מרגישה אותם לפעמים.
והנה סתכלי בתגובות...
(חוץ מזה בתכלס כולם יודעים שלא רק אצלם חרא אבל הידיעה הזאת לא עוזרת בכלום - לפחות לי, אני לא אשמח על זה שגם לאחרים חרא )
אני אוהבת לפרוק ככה לכתב מחשבות שלי כי אני מאלה שחושבים יותר מדיי על דברים ככה שגם אם אני לא בדיכאון נכנסות לי המחשבות האלה לראש וכן זאת הדרך שלי להרפות.
דווקא לא עושה לך מינוס..

אנונימית, אני מבינה את הכוונה שלך, אבל באמת שיכול לומר את זה קצת יותר בעדינות. אני מבינה את ההרגשה שלה, ולפעמים אנשים מרגישים את זה. היא החליטה לשתף את המחשבות שלה ואת הרגשות שלה, ואנחנו פה כדי לתמוך. נכון, זה טוב לומר לבנאדם לצאת מהרחמים העצמיים, אבל לא ככה.
ככה היא מרגישה, וזה בסדר גמור להרגיש ככה. את לא יכולה לשלוט על הרגשות שלה, אבל את יכולה לנסות לעזור לה להשתלט על הקול הקטן שבראש שלה, שאומר לה שהיא כלום. לכולם יש קול כזה, שאומר להם "אתה כלום. בחיים לא תגיע להישגים בחיים שלך, כולם טובים ורק אתה לא".
אבל אנחנו פה כדי לעזור, לא כדי לרדת על רגשות של אנשים, ולגרום להם לרגשות רעים נוספים. רגשות אשם על זה שהם מרגישים רע. זה מה שאת מנסה לעשות?

ונכון, היא לא בהכרח בדיכאון. לכולם יש מחשבות כאלה, לא רק לאנשים בדיכאון. זה סטנדרטי לגמרי לקנא באחרים, או להרגיש רע עם החיים שלך. אבל כדי למנוע את זה, צריך לקחת את עצמך בידיים ולעשות משהו.

וזה טוב שאת פורקת את הרגשות שלך ככה, זה דורש אומץ ^^
גם אני כמוך, רק שאני פורקת בדרכים שונות. אני כותבת לעצמי נאומים קצרים על הדעות שלי.