מה תגידו על אימא שמסתירה מהבת שלה כל חייה שיש לה אוטיזם קל?

שהיא עשתה את הבחירה שלה אין יותר מדי מה להגיד..

לאמא או לבת יש? לא הבנתי כל כך

שואל השאלה:
שלבת יש... היא מסתירה מהבת שלה שיש לה אוטיזם קל ותמיד דרשה שתלמד בכיתה רגילה והכל
כשרצו לשים אותה בכיתה מיוחדת והיא שאלה למה, האימא אמרה סתם מטומטמים את לא צריכה

היא הייתה צריכה לספר במהלך החיים כי זה בכל זאת חיים של מישהו שהיא מנהלת.. אבל לא מאשימה אותה שהיא רוצה לראות את הבת דלה גדלה כמו כולם, כל הורה רוצה את זה. מבינה אותה אבל חושבת שהייתה צריכה לספר בהמשך.

אולי היה לה קשה לקבל את זה והיא מנסה להדחיק את זה ולהתייחס לזה כאילו שזה לא קיים

אני גאה בכל מה שרשמתי פה:

האמת שלאחותי הקטנה יש אוטיזם קל, קשה להרגיש את זה בכללי, ואנחנו לא מספרים לה בכלל, אז מה שאני יכול להגיד על אמא שמסתירה מהבת שלה שיש לה אוטיזם קל זה שהיא עושה בשכל, אבל אם היא כופה עליה ללמוד בכיתה רגילה ולא כיתה קטנה / מיוחדת זה כבר מקרה אחר.

אחותי הקטנה תישאר בכיתה מיוחדת עד שתסיים בית ספר, אין סיבה להתבייש באדם שאתם מכירים בעל אוטיזם קל או לא קל, או בכללי מגבלה פיזית / תקשורתית כלשהי..

למדו לקבל את האדם לפי מי שהוא!
מקווה שזו תשובה טובה מספיק :)

ואם מישהו שואל:

כל בני משפחתי יודעים על אחותי הקטנה כולל המורחבת, פרט לאחי הקטן, אבל הוא אינטיליגנט קצת יותר מהרגיל והוא מבין שיש בעיה כלשהי בילדה בת 13 שבקושי יודעת כפל.

אחותי יודעת שיש לה בעיה אבל לא יודעת מה הבעיה במדויק, ואם הייתי האמא הייתי מספר לה בגיל 16 או 15.

שואל השאלה:
דווקא זה עזר לה מאוד שהאימא התעקשה שתלמד כמו כולם בכיתה רגילה
כך היא גדלה כילדה רגילה לכל דבר ולכן האם עשתה בשכל

אם זה לא פוגע בה דווקא חכם..

שהיא עשתה את זה בשביל להגן עליה.
אוטיזם קל זה כלום, זה עדין אדם רגיל שמתפקד כרגיל, והוא יכול ללמוד בכיתה רגילה וקבל ציונים גבוהים
ברגע שאת מודעת לזה שיש לך מגבלה כלשהי, את שמה לב אליה יותר ונכשלת ביותר דברים.

שזה ממש טמטום להסתיר את זה מהילד בן אדם אמור להיות מודע באופן רשמי לבעיות שלו לי גם יש אוטיזם נורא קל ויש כאלה שרואים שהם בתפקוד יותר נמוך ממני ואפילו לא טרחו לאבחן אותם, וואלה שאם שמו אותה בכיתה רגילה זה אומר שכנראה היא מספיק מתפקדת כדי לדעת, (יש כאלה עם אוטיזם שהם בתפקוד נמוך יותר שהם בכלל לא יודעים מה זה אוטיזם וגם לא נצליח להסביר להם)

דאב בשקיעה ( בן ) - זה שאחותך לא יודעת כפל והיא בת 13, לא אומר שיש לה אוטיזם. יש דבר שנקרא דיסקלקוליה, שזה כמו דיסלקציה (שלא יודעים לקרוא), אבל במתמטיקה, שמאוד מתקשים/לא יודעים בכלל מתמטיקה.

אנונימית- איזה שטויות, בן אדם אמור להיות מודע לבעיות שלו ולנסות להשתפר, את חושבת שאוטיזם קל זה כלום, אבל זה ממש לא משהו שיביא תועלת אם לא תהיה מודע אליו, זה קשיים חברתיים, זה קושי בלתקשר עם אחרים, ותאמיני לי שזה שאני מודע לעצמי זה לא גורם לי להגביל את עצמי בכלום לפעמים אפילו להפך

שואל השאלה:
כן זאת אני
למדתי כל החיים רגיל והכל ואז הסתכלתי באבחון שלי וראיתי אוטיזם קל...
היה לי קשיים כמו לאחרים וקשה לי לשבת על התחת וללמוד, וקשה לי להתרכז אבל מצאתי דרכים טבעיות להתמודד עם הבעיה והכל בזכות אימא שלי שהתעקשה שאלמד רגיל ושאני בסדר גמור ולמדתי להתמודד עם הבעיות לבד ובלי תרופות וחינוך מיוחד
ושמו אותי בשירות לאומי עם החינוך מיוחד והרגשתי כל כך לא שייכת וגם תהו לעצמם מה אני עושה שם

שואלת השאלה בת כמה את? ושלחי הודעה

אמא שלך בחרה בדרך הנכונה.
כל הכבוד לה ולך!
אה ותודה על המינוס (למי שעשה)

פה אתם טועים במשהו אחד: אדם עם אוטיזם קל או דוגמא אישית תסמונת אספרגר עושה מצויים בבית ספר רגיל מבחינת ציונים וכדומה... *לא* מבחינה חברותית.
מניסיון שלי (מאוד קשה) היה לי תמיד ציונים גבוהים אבל תמיד כולם לא רצו להתחבר איתי וכדומה כי הייתי מוזרה כזאת בגלל התסמונת.. הציקו לי והשפילו אותי כי הייתי שונה והייתי לא טובה בלהתחבר לאחרים..
אם היו שמים אותי בכיתה מיוחדת לפחות הייתי רואה שיש עוד כמוני, לפחות לא היו משפילים אותי כל יום...
עכשיו אני עולה לי' עדיין בלי אף חברים לא יוצאת אף פעם מהבית הדבר היחיד שעושה בבית ספר זה ללמוד ולבכות בהפסקות בשירותים... אולי אני מעמידה פנים שאני בסדר אבל אני לא... ואם מישהו היה מכיר אותי מספיק טוב הוא היה יכול לדעת את זה שאני שונאת את עצמי כבר וזה שאני מתחננת כל לילה לאלוקים שיהפוך אותי לילדה רגילה

אמא שלך בחרה בדרך מאוד מתנשאת תאמינו לי שזה לא הגיוני להסתיר מבן אדם דבר כזה ואני אומר את זה בתור אחד שחזק בתחום, אני מכיר מישהו שאלה שעוסקים בחינוך רואים שיש לו אוטיזם קל אבל הוא בכלל לא אובחן, וחברים שלו מלא קוראים לו אוטיסט בגלל שהם שמים לב, ופשוט אין לו מה לענות להם

אגב גם לי יש קושי לתקשר עם אחרים (בכללי אני מנסה להימנע כמה שיותר מבני אדם בפגישות פנים מול פנים) בגלל פוסט טראומה, כך שאם היא לא יודעת לתקשר עם אחרים, זה לא מחייב ישר שיש לה אוטיזם. אולי היא מסתירה משהו. או שהיא לא זוכרת עכשיו, כי היא מדחיקה את זה.

שואל השאלה:
לא עשיתי מינוס
וכן קשה לי לתקשר עם אחרים זו בעיה שבאמת לא הצלחתי לפטור

יצא לי לעבוד ולחנוך ילדים עם אוטיזם קל ובאמת שזה לא מורגש כל כך. הרבה פעמים הם מצליחים להשתלב במערכת החינוך וחלקם אפילו לומדים בכיתות רגילות.
אני חושב שאם זה עזר לילדה ואפשר לה לחיות חיים רגילים, זה המעשה הנכון אבל היא צריכה לספר לבת שלה על זה.

שואל השאלה:
ואני חושבת שלמרות שהיה לי קשה ופעם כעסתי עליה למה הסתירה ממני הבנתי שזה לטובתי שבזכותה אני רגילה כמו כולם, למרות שקשה לי יותר מאחרים ואני עושה דברים בדרך שלי ובקצב שלי, אני נגד זה שמפרידים את החינוך מיוחד מהאחרים במקום לשלב אותם בכיתות רגילול ולעזור להם להשתלב
בשירות לאומי הם עדיין עם קשיים של ילדים בני 15 ורובם ילדותיים ולא מודעים לעצמם, זה שזרקו אותי למים עזר לי להשתלב בחברה ולהיות "כמו כולם"

לפי דעתי זה מראה על חכמה, האמא ידעה מה הבת שלה מסוגלת ועשתה את הבחירה הזאת, אוטיזם, בעיקר אם הוא קל, יכול להתבטא בעיקר בבעיות חברתיות, ולחשוף אדם כזה לחברה לדעתי יכול לעזור לו ולהרגיל אותו לחיים חברתיים יותר.

מסכים איתכם שהאמא יצאה חכמה אבל לפי דעתי אלו מקרים נדירים שילד עם בעיה שכלית / תקשורתית / פיזית כלשהי יצליח להשתלב בכיתה רגילה, שאפו על המחשבה של האמא אבל זה לא יעבוד עם כולם

בעיניי זה די תלוי, אם היא רואה שהבת שלה מתקשה בכיתה רגילה ובכללי, אני חושבת שראוי לספר לה. אם להפך, היא לא מבחינה בזה ומצליחה להתרגל אז יש בזה משהו טוב, אבל עדיין העובדה שלא כנים לגבי זה מציקה, לא הייתי רוצה לא לדעת בתור הבת ולחיות כאילו כלום.

ואו את לא יודעת מה אמא שלי הסתירה ממני, היא בטעות שלחה אלי את האיבחון שלי וישר אמרה לי למחוק, אבל קראתי את זה ואמא שלי נעצה בי להפסיק לקרוא