לכל מי שענה בשאלה של החרדה חברתית

אני עניתי שם, רשמתי סיטואציות שיראו לאנשים אחרים כמו משהו קלי קלות ושגרתי אבל עבורי זה סיוט. לפעמים חברות שלי לא מבינות מה ככ קשה לעשות שיחות טלפון למשל אבל אין.. אנשים אחרים לא יבינו עד שלא יגלו בעצמם.
אבל לאט לאט מתגברים, כל פעם עוד צעד קטן ומשתחררים מזה (:

שואל השאלה:
אני עד עכשיו לא עונה לשיחות בפלאפון חוץ מלאמא שלי ולאחותי ואני מנסה להלחם בזה! כל מה שקראתי שם הכל עברתי את הכל. אם השאלה ההיא נועדה לכך שכל אחד יגיד דברים שהוא עבר וזה יכניס אותנו לדיכאון עוד יותר. אז לפחות שכאן יהיו קצת משפטי מוטיבציה ותקווה לשנות ולהיות טוב יותר

אחי רגשת 3>
אין לי משפטים עכשיו אבל אם אני אזכור אני מבטיחה לערוך...

לא ממש משפטים אבל... אני ממליצה לכם לשמוע כמה קטעים של רון כהן:
"קטע למחשבה"
"אם אתה בודד"
"טיטאניק"

גם אני סובלת מחרדה חברתית.
אין לי משפטי מוטיבציה, אבל הדרך לצאת מזה זה להלחם, לעשות משהו שהחרדה מנעה מכם לעשות עד עכשיו.

יש הרבה עמודי משפטים/מוטיבציה/משפטים מחזקים באינסטגרם, שזה ממש עוזר וטוב לפעמים.

אני גם עניתי באותה שאלה- אני יודעת כשמתי שמרגישים חוסר ביטחון, אפיסודת דכאון, חרדה וכו, אתם מרגישים כאילו אתם היחידים שמרגישים ככה ושאף אחד לא מבין אתכם. אתם לא לבד! יש ככ הרבה אנשים מסביבכם שעוברים אותו הדבר ואתם מלאים באנשים שהיו שמחים מאוד להקשיב על מה שעובר עליכם! גם אם אתם מרגישים בתחתית- תמיד יש מה לעשות. תמיד יש אנשים שישמחו לעזור גם עם אתם לא יודעים עכשיו. תאמינו לי.

~"מה שאנשים אומרים עליך זאת המציאות שלהם לא שלך."

~"לעזאזל עם הנסיבות, אני יוצר הזדמנויות."
~"מה שאתה חושב, אתה תהיה."

~"אני נכשלתי שוב ושוב ושוב ושוב בחיים שלי, ובגלל זה הצלחתי."

~"מצליחים משתמשים במילים שאומרות "אני חייב" ו"אני אהיה"."

~"שום דבר לא יעבוד אם אתה לא תעבוד."

~"יש רק דרך אחת להימנע מביקורות: אל תעשה כלום, אל תגיד כלום ואל תהיה כלום."

~"שינוי לא יבוא אם אנחנו נחכה לאדם אחר או זמן אחר. אנחנו האדם שחיכינו לו. אנחנו השינוי שאנחנו מחפשים."

~"אתגרים הם מה שהופכים את החיים למעוניינים, ולהתגבר עליהם זה מה שהופך את החיים לבעלי משמעות"

~"אריה לא מפסיד שינה בגלל הדעה של הכבשה."

~"אם אתם חושבים שאתם יכולים ואם אתם חושבים שאינכם יכולים, בשני המקרים אתם צודקים."

~"פול שבע, קום שמונה "

אני אנסה לכתוב כמה, אבל כנראה שיתקע לי הטלפון לפני שאצליח לסיים, כרגיל. טוב, אנסה.

גם אני עברתי משהו כזה פעם, בגלל המורים שלי. הם ניסו להוריד אותי כל היסודי, וגם אם לא במודע כל כך, זה היה מה שריסק לי את הביטחון העצמי וגרם לי לבעיות חברתיות.
אני מחוננת, ומחוננים זקוקים למסגרות שונות, לתנאים שונים. יש כאלה שלא מסוגלים ללמוד בקצב מהיר, אני לא מסוגלת ללמוד בקצב איטי.
כתוצאה ממה שעברתי ביסודי, אני קצת מפוצלת ל2. לא פיצול אישיות או משהו, אבל יש בי צד מאוד בוגר, ואנשים לא האמינו לי שאני רק בת 13 (היום בת 14), ונשמעתי כל כך בוגרת. גם המורה, גם ההורים שלי, גם חברות וגם אנשים באתר. מצד שני, יש לי גם צד מאוד ילדותי, צד שבפיגור מאחור בהתפתחות. אני יכולה לבכות ולצרוח בגלל סדרת טלויזיה שלא נותנים לי לראות (וזה קרה), ואני יכול ממש להתרגש בגלל דברים מטופשים, להתרגש מהסוג הרע, לא מהכוונה של לשמוח וזה.

אז זה גרם לי לבעיות חברתיות וביישנות, ובכיתה ו החברה היחידה שלי היתה אחותי התאומה.
התחלתי להיכנס הרבה לאינטרנט, והושלכתי מאנשים דכאוניים. מפה לשם ניסיתי להרעיב את עצמי ולהטביע את עצמי בבריכה בחופש הגדול של כיתה ו, ולמזלי הייתי עדיין תמימה וצעירה מכדי לקחת את זה באמת רחוק ולפגוע בעצמי, אז לא באמת הצלחתי לעשות לעצמי משהו. פחדתי לעשות משהו, האמת.
ואז הבנתי כמה מטופשת הייתי.

אני המודל היחידי לחיקוי שצריך להיות לי, מבחינת המראה כלומר.
ולמה שאפחד ממה שחושבים עלי? אני לא חושבת הרבה דברים רעים על אנשים.
אנשים הם אנוכיים, בדרך כלל. והם יותר עסוקים בלפחד מה יחשבו עליהם, אז לא באמת אכפת להם אם הבכת את עצמך, אלא אם כן הם רואים אותך כחלש ויורדים עליך כדי שלא ירדו עליהם.

דיכאון? זאת הדרך שלנו לברוח. לשקוע עמוק בתוך הייאוש, ולא לנסות להתמודד עם דברים.
דיכאון זה להרגיש שאתה טובע בים סוער ואינסופי, כשאין אדמה באופק, וכל פעם שאתה מנסה לעלות לפני המים, מגיע גל ענק ומטביע אותך חזרה, ואתה נאבק לנשום ולא מצליח.
ולפעמים, כל מה שצריך זה מישהו שיושיט לך יד, יתן לך סטירה ויעיר אותך מהסיוט שאתה עובר, כי אתה מתחיל ללכת מתוך שינה.

עוד משהו - כשלונות.
אנשים מרגישים הרבה פעמים שהם נכשלו.
יש הבדל בין לא להצליח לבין להיכשל.
לא הצלחת? תנסה שוב! לעולם לא תדע כמה קרוב היית להצלחה. גם אם הסיכויים נגדך, כל עוד זה חשוב לך, אל תוותר!
ויתרת? נכשלת.
מ"כישלונות (הכוונה ללא להצליח)" לומדים, מהצלחות נהנים ומוויתרונות סובלים. כל כך סובלים.

~~~

אצל רוב האנשים, הביטחון העצמי הוא אשליה. חומת הגנה שהם בונים סביבם, ולמרות שהם מתים מפחד מבפנים, ממה שיחשבו עליהם, החומה לוכדת את הפחד הזה.
אצל אנשים אחרים, החומה נועדה למנוע מאנשים להיכנס. מהמילים שלהם להשפיע. אבל המילים עוברות דרך קיר האבן, הוא לא מסנן אותן מספיק. הן אומנם חלשות, אבל בעלות השפעה.

אצלי הביטחון העצמי הוא לא אשליה. הוא לא שולט בי לגמרי, וזה דבר נהדר, כדי שתדע לא להגזים, אבל הוא קיים, והוא עוזר לי. למה? כי אני מקשיבה לעצות של עצמי, שאני נותנת לאחרים.
כל פעם שאני כותבת דבר כזה, אני עולה עם עצות חדשות ומשתמשת בהן. וזה עובד.
החלטתי לא להקשיב לקול הקטן שבראש שלי, זה שמנסה לומר לי שאני כלום, ושתמיד אשאר ככה. זה שמנסה להפיל אותי, שרוצה שאוותר, שחונק את הקול השני. אבל קשרתי את הקול המרושע, והקול הטוב יכול לנשום שוב, מה שאומר שהוא יכול לדבר. והוא מחדיר בי ביטחון, ומחדיר בי מוטיבציה.
אני זו שנתנה לעצמי סטירה ואמרה לעצמי שהתחלתי ללכת מתוך הסיוט. התעוררתי, ולקחתי את עצמי בידיים.
בתחילת השנה אני אלמד באוניברסיטה. למה? כי לקחתי את עצמי בידיים, והתחלתי לעשות מה שאני אוהבת. אצלי זה ללמוד, מתמטיקה ומדעי המחשב. וזה בדיוק התואר שאני עושה.

הקול הקטן לא שולט בנו! אנחנו שולטים בו! זה למה הוא קטן, הוא מנסה להשפיע עלינו ולגרום לעצמי להראות חזק, למרות שבעצם הוא כלום. הוא כמו יטוש שנכנס לחדר שלך באמצע הלילה ומעיר אותך, לא נותן לך לישון זה עוקץ אותך. במקום להרוג אותו, אתה נותן לו. אתה עוזר לו לעקוץ אותך. להפריע לך לישון. למה שתעשה את זה? תהרוג אותו וזהו.
הוא כמו מקובלים. הם אנשים קטנים שפוגעים באחרים כדי להיראות גדולים יותר, חזקים יותר.

מקווה שעזרתי לכם, ושהחדרתי בכם מוטיבציה ^^

שואל השאלה:
וואו, וואו.
אין לי מילים.
החדרת בי מוטיבציה ללא ספק, אפילו יותר מזה!
תודה לך. תודה

אנונימית
נהנתי לקרוא, כל הכבוד על ההשקעה,
ריגשת אותי, תודה לך! 3>