76 תשובות
נולדתי וזהו אני לא זוכר כלום
אנונימי
אמא שלי הרגישה צירים היא נסעה לבית חולים ביחד עם אחיותי ואבא שלי, לאחר כמה שעות נולדתי, אני בטוח שזה הסיפור לידה הכי מעניין (חחח)
כשיצאתי הייתה מקופלת ובטעות השתנתי לתוך הפה של עצמי והייתי מאושפזת הסוף
אנונימית
כשאמרו להורים שלי שיש להם בת הם לא האמינו וממש התרגשו בלידה ושמחו, במיוחד אבא שלי.
הייתי צהובה יותר מבובספוג._. נולדתי עם צהבת ברמה גבוהה אבל זה עבר וחזרתי לעצמי.
וזהו? ראיתי תמונות שלי והייתי תינוקת מתוקה קטנה.
ניתוח חירום קיסרי.
ואז אמא שלי מתה מוות קליני לכמה דקות וברוך ה' חזרה אלינו...

שמעתי על זה לראשונה בגיל 13.. חיכתה שאהיה מספיק בוגר כנראה לשמוע דבר כזה..
omg תגובה שמעליי^
לידה רגילה, בביהח
אנונימית
אחרי שיצאתי אימוש הייתה במצב קשה, מסתבר שהיא הייתה אלרגית לאפידורל. הנשימו אותה ואבוש הלך לקנות איתי גלידה. צחקתי ששמעתי את זה. ברוך ה' הכל בסדר עכשיו.
אמא אמרה לי שכשנולדתי הייתי יותר מדי קטנה ורזה אז חזרו לרופא והוא אמר שאני בסדר (עד עכשיו אני קטנטנה:/ )
שואל השאלה:
אלרגית לאפידורל?! וואי אלוהים היא הרגישה את כל הכאבים? יש לך עוד אחים?
קיסרי, חודש שמיני..
שלישיה
ולפני כמה חודשים גיליתי שזה לא היה טבעי (השלישיה.)
כן היא הרגישה את כל הכאבים.. יש לי גם אחות גדולה, אבל היא ילדה אותה ברומניה ולא היה באותה תקופה שם אפידורל
נתקעתי ולא הצליחו להוציא אותי הרבה זמן
והיו על אמא שלי למעלה מ12 רופאים עד שהם הצליחו עבר הרבה זמן.. לא קל, היד שלי הייתה מחזיקה את האוזן וחיכו שאני אוריד אותה היו אומרים שזה היה ניראה כאילו אני שמה פלאפון על האוזן וזה היה מראה מדהים בעיניהם.
הייתה ממש לידה נדירה ונכתבה בספר הגינס של הלידות לשנת 2000. (:
לידת תאומות
טיפול נמרץ גם אנחנו וגם אמא שלי
ואמא שלי אושפזה לחודשיים
אנונימית
נולדתי פשוט
המיילדת אמרה לאמא "שלי מזל טוב יש לך בן" ואני בת -_-
נולדתי בערב כיפור, נקצר את הסיפור ונגיד שהייתה מישהי שאמא שלי התחברה אליה בחדר אוכל של בית החולים ויש לה בן שנולד באותו היום. מפה לשם אמא שלי היתה הגננת של הילד שלה. מפה לשם היא היתה המורה שלי עכשיו שנתיים. the end
#מצ'עמם^ יש לאמא שלך כוחות או משהו?

אני אפסיק.


אממ בעיקרון נולדתי לידה רגילה ובריאה... וזהו

עריכה: שכחתי לכתוב שנולדתי שבועיים אחרי התאריך המשוער, אבל זה לא שקרה משהו טפו טפו טפו
אנונימית
נולדתי לידה ארוכה של 13 שעות.
מרוב שניסו להוציא אותי, נשברה לי עצם הבריח וזה היה מאוד מסוכן כי עוד לא יכלתי להחזיק את הראש שלי והוא היה יכול להתגלגל וחוט השדרה שלי היה יכול להקרע אם לא היו מחזיקים לי את הראש. עד היום יש לי סימון קטן על העצם.

אה וגם הראש שלי בחודש הראשון היה ארוך בצורה לא הגיונית מרוב הזמן בתעלת הלידה.
היה לי לאמאשלי צירים אבל היא אומרת ש"היא לא הרגישה שהגיע הזמן" והיא נכנסה להתקלח והכינה אוכל ואז שטפה את הרצפה ובום ירדו המים
ואז פשוט לקחו אותה באמבולנס ונולדתי שם
~הסוף~
קודם כל חשבו בהתחלה שאני בן
עכשיו בלידה הייתי הפוכה, וכנראה יש עם זה בעיה. (אמא שלי לא רצתה ללדת בקיסרי)
אז קרובי משפחה שלי קראו מספר קהלת מהסוף להתחלה 7 פעמים (אני באה ממשפחה דתיה, וכנראה זאת סגולה)
אחרי שהם סיימו, התהפכתי.
בהתחלה, אבא שלי היה בבית חולים, אבל אמא שלי אמרה לו לחזור הביתה, בשניה שהוא הגיע הביתה התקשרו אליו מבית החולים ואמרו לו שנולדה לו בת (:
אז הוא היה צריך לחזור עד בית החולים.
אנונימית
כל ההיריון חשבו שאני בת וכשנולדתי גילו שאני בן...
אנונימי
אמא שלי הגיעה לבית החולים ב00:18
הלידה שלי ב00:32 (:
לא רציתי לצאת מהבטן אז עשו קיסרי
אמא שלי הייתה בבית חולים והייתה לה פתיחה רק של 8 אצבעות והרופאה הורידה את המים או משהו כזה והפסקתי לנשום ואז לקחו את אמא שלי לניתוח קיסרי ואז נולדתי
אמא שלי הרגישה שמשהו רע קורה לי בבטן, הרופאים לא האמינו, והיא ממש נדנדה להם וצעקה, עד שהם בדקו ביסודיות וגילו שאני בסכנת חיים ושנחנקתי מחבל הטבור. מהר הוציאו אותי בניתוח קיסרי וזהו.
כשאמא שלי הייתה בחודש חמישי היא הלכה לבי"ח, חשבו שאני עומדת לצאת ושאני אהיה פגה, וברמבם (חיפה) לא היה מקום בפגייה אז לקחו את אמא שלי ללניאדו (נתניה אני חושבת) ואז מסתבר שבכלל לא היתי אמורה לצאת.
בחודש שמיני אמא שלי הלכה לאולטרסאונד ומסתבר שהתהפכתי (ראש למעלה רגליים למטה) אז אמרו שחייב קיסרי והכינו הכל וברגע האחרון התהפכתי חזרה אבל בסוף כן הוציאו אותי בניתוח xd
זה לא ממש סיפור לידה
אבל אני היחידה שהייתי מתוכננת.
אחי הגדול לא היה מתוכנן ואמא שלי נכנסה להריון בטעות לפני שהתחתנה ואז בחודש השלישי להריון היא התחתנה עם אבא שלי, אחרי שנתים הם החליטו שבא להם ילדה והביאו אותי ואז אמא שלי שוב נכנסה להריון בטעות אחרי שלוש שנים.

גיליתי את זה רק השבוע
ומאז אני צוחקת על אחים שלי.
אנונימית
תוצאה של קונדום קרוע
אנונימית
אמא שלי הייתה לבד בבית ואבא שלי עבד
ואז אמא שלי התחילה להרגיש צירים חזקים מאוד והיא התקשרה אל אבא שלי
לאחר מכן אחרי שהוא הגיע היא והוא נסעו במונית לבית חולים

אבא שלי היה איתה בזמן שהיא התחילה ללדת
עד ש..
*אבא שלי נבהל מהצרחות של אמא שלי* (תדמיינו שזה מודגש)
וברח מהחדר והשאיר את אמא לבד ללדת והוא עמד מחוץ לחדר

ואז נולדתי תינוקת בריאה

הסוף:)
אנונימית
כמעט נולדתי במעלית
אבל הצליחו להשאיר אותי עד החדר לידה
הייתי צריך להיוולד בחודש ה8 (כן אני פג) כי לאמא שלי היתה סכנה אז ניסו להוציא עם פומפה ומלקחיים ובסוף יצאתי יאאיי xd
נקרע הקונדום לצערנו
נולדתי בחודש השביעי בניתוח קיסרי במשקל של קילו וחצי.
הייתי יכולה למות וגם אמא שלי, אבל זה הסתדר בסוף (:
אני יודעת. זה נשמע ספאם אבל זה אמיתי.
אמא שלי הלכה לאולטרסטונד וגילו אני מחרבנת ברחם. מפה לשם עד שהיא הגיעה לבית חולים אכלתי את הקקי שלי. כן. אכלתי אותו. ואז בשנייה שיצאתי לעולם המקולל הזה לקחו אותי לניתוח חירום. יש לי הרגשה שזה היה סימן להורים שלי מה' שאני אהיה ילדה חרא חחח
אנונימית
אמא שלי ניסתה לברוח מהחדר לידה כשהראש שלי היה בחוץ מרוב הכאבים..
טוב אם סובלים יוצאים ילדים יפים חחח (בצחוק)
אנונימית
חחח באולטרסאונד היה צריך לבדוק איזה מקום אצלי ותמיד הסתרתי אותו עם היד אז לקח שנה עד שהיה אפשר לעשות את הבדיקה
והלידה שלי הייתה איזה 16 שעות.-.
נולדתי בצבע כחול
העור שלי היה כחלחל כי לא הגיע לי מספיק חמצן למוח ולגוף
אם לא היו מוציאים אותי בזמן ולא הייתי נושמת אז יכול להיות שלא הייתי פה היום...

ואחותי כשהיא נולדה חירבנה תעצמה xd צחקתי ככ הרבה ששמעתי על זה
כאילו ישר שהיא יצאה מהבטן היא חירבנה
אמ לא ממש הסבירו לי על הלידה שלי, אבל אמרו שלקח לי הרבה זמן לצאת, וכשיצאתי אמא שלי אמרה שהייתי ממש מפחידה מאוד.
תודה אמא.
אה וגם היו לי בעיות אכילה כתינוקת ולא הסכמתי אף פעם לאכול משוםמה.
הסתובבתי בדקה התישעים ונולדתי בלידה רגילה במשקל 3.500 שמנה הייתי חח
אנונימית
כלום נולדתי חלק אבל אני די בטוחה שזה היה בטעות ופשוט שמרו אותי אתם יודעים
אנונימי
2
הרופא צילק אותי בלידה יש לי שתי צלקות
יצאתי תינוקת ענקית 4.08 קילו ובגלל זה הזעיקו עוד צוות וצעקן בבית יולדות
אנונימית
חשבו שאני בן אז רצו לקרוא לי יאן בסוף גילו שאני בת והוסיפו ה וקראו לי יאנה
הסוףd:
במקום להוציא ראש הוצאתי רגל ונולדתי חודשיים לפני הזמן
אנונימית
בעקבות כל התשובות פה אני מרגישה כל כך הערכה לצוות הרפואי בבתי החולים ברחבי הארץ
כבוד.
בהתחלה הלידה הייתה בסדר בבית חולים אבל נולדתי עם צהבת 4 אבל בעזרת ה נבריאתי מזה
אנונימי
האמת שאני לא יודעת אבל עכשיו ממש בא לי לדעת
אממ אני יודעת שנולדתי בקיסרי
ולדעתי אני טעות אחת גדולה
אהה ודקה אחרי שנולדתי אח שלי נולד (התאום אהמ) ואני יודעת שנולדתי במשקל נורמלי ושהייתי ממש חמודה (חבל שלא נשארתי כזאת)
אנונימית
וואי יש פה דברים מוזרים ומצחיקים אני מתה ^^
לי הייתה לידה רגילה אבל נולדתי עם שיער יחסית ארוך ואדום (כןכן אדום) כאילו היה לי קארה קטן אדום כזה חח
והייתה לי חברה שנולדה באמבטיה
אוקיי אני נולדתי פגה כלומר במקום להוולד אחרי תשעה חודשים נולדתי אחרי שבעה חודשים
ב11.9.2004 אני והתאומה שלי היינו אמורות להיוולד ובגלל שזה היה מוקדם מידי וכנראה שהם היו מולידים אותנו בתאריך הזה היינו מתות
עיכבו לאמא שלי את הלידה
בסוף נולדנו ב 14.9.2004 (אחרי שלושה ימים) כל אחת נולדה איזה קילו 90
לקחו אותנו לפגיעה ולא קרה כלום בסוף
לא היה לי דופק וכמעט מתתי ואז הצילו אותי, נולדתי בקיסרי, זהו.
אבא שלי ישן דרך אגב בזמן שאמא שלי הייתה היסטרית אני חושבת שזה משהו שצריך לציין.
כזה "הלו נתן, נולדה לנו בת" ^_^
חח וואי כמה סיפרו לי את זה
אני נולדתי ופתאום ניהיתי סגולה ממש
אז האחות צעקה לרופא בשביל שיקחו אותי לטיפול נמרץ והיה סיכוי של 50% שאמות.. אמרו את זה לאבא שלי ולאמא שלי שיקרו שהכל בסדר..
מסתבר ששתיתי את המים של הרחם או משהו כזה
והנה אני כאן;)
קודם כל אני ילדת מבחנה**
נולדתי בניתוח קיסרי בוולפסון**
כשנולדתי אמא שלי לא ראתה אותי כי חיברו לה תפרים וכל מיני דברים כאלה ומי שראו אותי היו המשפחה שלי. אבא שלי (שהוא כזה המצחיק של המשפחה) נכנס לאמא שלי ואמר לה את לא מאמינה הבת שלך נולדה עם 2 שיניים, אז היא אמרה לו דיי אתה מצחיק אותי כואב לי בתפרים (היא הייתה בטוחה בטוחה שהוא ושכל מי שבא להגיד לה שנולדתי עם 2 שיניים צוחק איתה.) קיצר היא גילתה שבאמת נולדתי עם 2 שיניים ואחרי 8 ימים עקרו לי אותן כי הן היו חלשות ופחדו שהן יפלו לי ואני אבלע אותן. והשיניים צמחו לי כזה בגיל שבע ועד גיל שבע לא היו לי שתי שיניים.
אמא שלי במשך שנים ניסתה להיכנס להריון. לאחר כמה שנים של טיפולי פוריות היא נקלטה. זה היה בערך בשבוע 28 שהתחילו לה פתאום צירים. היא טסה עם אבא שלי לבית חולים ואיך שהיא הגיעה היא התחילה לצעוק "אפידורל". בסוף היא מצאה את עצמה מסוממת מאפידורל בחדר לידה, בוכה ואני הייתי בסכנת חיים (נולדתי במשקל של קילו). אפילו לא נתנו לאמא שלי לראות אותי. חיברו אותי לחמצן והאחות רצה איתי למחלקת ילודים. הייתי יותר מחודש בפגייה.

למרות הדרמה יצאתי די בסדר.
וואי וואי איזה סיפור לידה יש לי
טוב אז ככה לאחים שלי (בן ובת) קראו על שם סבא וסבתא שלי מצד אבא
אמא שלי רצתה לקרוא לי על שם אמא של
סבתא של אבא שלי אז היא באה לאמא שלי בחלום וזה ואמרה למה את לא קוראת לה בשם שלי והתעצבנה וזה ויום אחרי הייתי בסכנה חבל הטבור הסתובב לי סביב הצוואר והאף וחנק אותי ואמא שלי אמרה טוב אני יקרא לה בשמך רק אל תפגעי בה ויום אחרי נולדתי בניתוח קיסרי :)
הדבר הכי מצחיק בעולם שתיארתי את זה שסיפרו לי
לא רציתי לצאת והתנגדתי ואז המיילדת אומרת לאמא שלי תלחצי לחיצה ארוכה אחרונה שהיא תצא כבר מהר נתקעה אם לא נצטרך למשוך אותה אמא שלי נבהלה ולחצה חזק עד שעפתי לידיים של המיילדת כמו טיל חח והמיילדת קפצה ממש הייתי באויר בטיל ואז בעטתי לה בפרצוף וצרחתי ונולדתי גודל בקבוק קולה הקטן ממש פגית חח
נולדתי בתאריך ששיערו לי לקח 4 שעות ללדת אותי *ללא אפידורל* אמא שלי זה וונדרוומן.
שואל השאלה:
יואו מה זה כל הסיפורים האלה חחח לא ציפיתי לדברים ששמעתי כאן
באמת כבוד לצוות הרפואי! אלוהים ישמור
זה קרה ברוסיה
אני רק יודעת שאבא שלי הופיע איפשהו, במשהו שקשור לחיילים, הוא ניגן ושר, באותו ערב והתקשרו אליו אחרי המופע והוא היה שיכור וצרח שיש לו בת במיקרופון באמצע הופעה של מישהו אחר, כל כך מתאים לו

אין לי כלום על הלידה עצמה
הייתה אמורה להיות לי תאומה זהה. היא מתה בלידה מתוצאה של אי התפתחות.
וזהו אמרו לי שנולדתי הייתי דומה לתאילנדית
אנונימית
שלישיה
חשבו שזה שלושה בנים
מסתבר שזה שני בנים ובת
לידה בחדר ניתוח
האח הגדול נולד טבעי והאח האמצעי ואני נולדנו בניתוח
הסוף
הייתי ילדה טובה
אמא שלי היתה בהריון של בת ראשונה ובחודש החמישי התינוקת מתה ממום בלב (או במוח אני לא זוכרת) ההורים שלי ממש היו עצובים כי הם חיכו הרבה לילד ראשון.. ואז אני הגעתי.. ואמא אומרת שהלידה שלי היתה הכי קלה מבין כל הלידות שלה..
לפי התמונות והסיפורים השמחה היתה גדולה
למה כולם פה עומדים למות?
בכל אופן אין לי משהו מיוחד זה רק ניתוח קיסרי.
אמא של עשתה ניתוחים אצל כל האחים שלי, באחות האחרונה קרה כמו מה שקרה למי שהיה בתגובות מעליו (מתה מוות קליני) אה וגם נוצר לה שבר בבטן
לא מעניין...
אנונימית
והיא חיה בסוף?^
ואני נולדתי ממש מהר האחות הלכה לארוחת צהריים וההורים שלי הזהירו אותהיי שאמא שלי יולדת מהר אבל היא חכה ואחרי איזה דקה אבא שלי היה צריך לקרוא לה כי אמא שלי התחילה ללדת
אנונימית
וואו כל התשובות פה גורמות לי להעריך יותר את אבא שלי. הוא מנתח בחדר יולדות. ולפני כמה זמן אמא שלי סיפרה לי שהיה מקרה אחד בעבודה של אבא שלי שחבל הטבור חנק את אחד התינוקות ולא אפשר לו לצאת. אף אחד מהרופאים לא ידע מה לעשות וקראו לאבא שלי והוא הציל את התינוק ואת האמא ממוות! אני כל כך גאה בו פתאום!
לגביי, אממ נולדתי בניתוח קיסרי כמו אחותי הגדולה (אם אתם שואלים, לא אבא שלי ניתח בלידה שלי), ואמא שלי תמיד מספרת לי שכשנולדתי, הרופא אמר שאני התינוקת הכי חמודה שהוא אי פעם ראה חחח...
שואל השאלה:
משועממת, למה אבא שלך לא יילד את אימא שלך?
ולכולם, למה הרוב כאן בנות? בנים אתם לא מסוקרנים לדעת איך ילדו אתכם?
אמא שלי הייתה בעבודה ואז התחילו לה צירים בהתחלה הם היו רגילים אז היא לא נסעה לבית חולים ואז הם התחזקו והיא לא הספיקה להגיע לבית חולים ונולדתי בסוף בקופת חולים. סיפור מצחיק
נולדתי בניתוח קיסרי בחודש שביעי והייתי חצי מהגודל הנורמלי לתינוק שנולד. מיסכנה אימא שלי היא ממש דאגה לי עד היום יש לה טראומה מזה אבל אני גדלתי בריאה לפחות
תאמת שזה היה נורא לפי מה שסיפרו לי
המיילדת חשבה שאני איזה מר גמיש או משהו ומשכה אותי יותר מידי חזק ושברה לי את הרגל
נראלי זה שיא גינס, גבס בגיל יום וחצי
אין לי שמץ של מושג למה, אף פעם לא יצא לי לשאול אותו... אולי היה אסור או משהו, או שהוא לא היה בשעות העבודה שלו. אם יצא לי, אשאל אותו.
תאמת לא יודעת אמא שלי לא ממש סיפרה לי אבל לפי מה שהבנתי בחודש 9 שבוע 39 בערך היא באה לחדר לידה ונולדתי במשקל 3.200 אע וכנראה שנולדתי לא מתוכננת אבל תכלס ילד ראשון כמעט אף פעם לא מתוכנן אלה אם כן היה לפני זה איזה הפלה או משהו או שזה היה הריון שניסו לעשות אותו הרבה זמן לרוב ילד שני זה מתוכנן
שואל השאלה:
אנונימי איך אתה יודע?
רק אני לא יודעת כלום על הלידה שלי? אני מאומצת ואף פעם לא סיפרו לי את הסיפור וגם לא העזתי לשאול כי אני קצת מפחדת לדעת את האמת על האישה שילדה אותי ועל למה היא מסרה אותי
אנונימית
שואל השאלה:
אנונימי באמ? פשוט בא אליך ואמר שהוא השתמשת בשקית ציפס עם אימא שלך? מה?
כשנולדתי... אבא שלי עזב את אמא שלי ואותי לבד, הלך לאישה אחרת. עברנו לחיות עם ההורים שלו, כן ההורים של אבא שלי, הם טיפלו באנו נתנו אוכל, והאמת שעזרו לגדל אותי.
בגלל המקרה אמא שלי כמעט הייתה אנוריקסית.

למזלי הכל נהיה בסדר ואמא הכירה בעל חדש, אז עכשיו הכל בסדר אבל חסר לי חום האהבה של אבא..
ליהי, סיפור הלידה שלי ממש כמוך:) רק שבסוף נולדתי בלידה רגילה. יצאתי בנס עם חבל הטבור כרוך סביב הצוואר, כמעט נחנקתי.
אנונימית
שואל השאלה:
יואו אנונימי זה קשה לשמוע. אני מקווה שאתה יודע שזה לא מגדיר אותך, ושאתה שווה בדיוק כמו כולם!