כבר נמאס לי שאנשים מבוגרים לא לוקחים נערים ואנשים בגילאים נמוכים מהם ברצינות ואף מזלזלים בהם! נשבר לי סופית.

אני כבר המון זמן מרגישה שנמאס לי אני לוקחת את זה לפעמים לפאן האישי ונפגעת מאוד..אולי אני לא צריכה להתייחס אבל זה מרסק לי את ה בטחון שאין לי. אני כל כך חסרת בטחון שאני לא מזמינה דברים לבד, משתדלת לא ללכת למקומות לבד שאני לא אראה מוזר, אני לא מצטלמת כמעט אף פעם לא משנה מי יבקש. ועוד הרבה פאקים אצלי שאני מאחלת לעצמי שלא היו בי.
אני נכנסת לפעמים לחנויות כמו מאק כדי לראות קולקציה חדשה והמוכרת נועצת בי מבטים ואפילו שאלה אותי פעם אם אני בכלל מתכוונת לקנות שאני נוגעת באיפור. המזכירה של הרופא שלי מרשה לעצמה לדבר אליי מגעיל, בטון מזלזל, ולא מוכנה לקבוע לי תורים בזמנים בהם אני יכולה וכשאבא שלי מדבר היא מתנהגת בכל כך הרבה כבוד ועושה כל מה שיבקש כאילו אני סתם מסכנה שלא מגיע לה יחס מכובד. היום זה היה הקש ששבר את גב הגמל. הייתי צריכה ללכת להחליף משהו בקניון והייתי ממש רעבה אז ישבתי לאכול בבית קפה לבד למרות חוסר הביטחון שלי שיראו אותי לבד בלי אף אחד. המלצרית באה כמה וכמה פעמים ולא בחרתי עדיין מה אני רוצה לאכול...אז היא שאלה אותי "את בטוחה שאת רוצה לאכול פה בכלל?" ואחרי שתי דקות באה מלצרית נוספת- טיפ זה עשר אחוז את יודעת כן?! בטון מזלזל והלכה. הזמנתי משהו קטן והלכתי ממש חסרת בטחון. זה בא לידי ביטוי בהרבה מקרים אפילו בבית ספר לחלק מהחברות שלי אני אוויר ולא אכפת להם ממני אלא אם יש לי העתקות להציע. אני כל כך חסרת בטחון שלפעמים במקום ללכת הביתה אני מסתובבת סביב כל השכונה ופשוט בוכה ומתה לקבור את עצמי איפה שהוא או להיעלם. אולי אני מגזימה, היה לי צורך לפרוק הייתי שמחה שתכתבו את דעתכם בנושא..