ראיתי שתי קבצניות במרחק כ-50 מטר זו מזו, על אחת מהן ריחמתי יותר מהשניה, אבל לא יכולתי לעשות אפליה וחילקתי מה שהיה לי שווה בשווה בין שתיהן. כשנתתי לקבצנית שחמלתי עליה היא הודתה לי והייתה ממש נחמדה ואז זה עשה לי משהו שלא יכולתי לעצור את הדמעות, השנייה לא ממש התייחסה לתרומה. ואז הלכתי עם הרגשה שהעולם לא צודק שאנשים בעוני ומקבצים נדבות. הדמעות זה משהו שהתפרץ כשהלכתי וגם עכשיו כזה. עכשיו כנראה שאני צריך להמשיך בשגרת יומי ולהמשיך הלאה. הלוואי ומהמצב שלי הייתי יכול לעזור יותר.

28 באוגוסט 2017, 11:46
נדבותקבצניםקיבוץ נדבותתרומותשיוויוןצדק    
5 תשובות
מבין אןתך
ל
לב שומע ואיתכם בכל מצב
טוב שיש לך נשמה טובה ורגישה, ואשרי חלקך
מותר ואולי אף ראוי לחלק את מה שברצונך לתת, כפי הבנתך לאחת יותר ולאחת פחות ולאו דווקא במידה שווה
וציון במשפט תפדה ושביה בצדקה
ב
בכנות
אשריך שיש לך רחמנות, כתוב ''כל המרחם על הבריות, מרחמים עליו משמים''.
ר
ראשית חכמה
יש לך חמלה והעולם באמת לא צודק.
אבל קבצנות היא לפעמים הרגל.
קבצנים כל כך התרגלו לזה שאנשים נותנים כסף.
וחבל שחלק מזה הולך לסיגריות ושתייה.
היה לי שכן פגוע נפש עם דירה משלו, משפחה מבוססת למדי, קיבל ביטוח לאומי והקלות מפליגות או פטור מארנונה וכו' ומדי פעם עבד שראיתי לפעמים מקבץ נדבות, זה פשוט הפך להרגל לפעמים היה מבקש ממני 'כסף לאוכל' אבל עישן כמו קטר.
r
reuven
שואל השאלה:
תודה, הראשונה נראתה קשישה חמודה וחייכנית שרואים שנשאר לה זיק של שמחת חיים עם כל החלקה שלה. השנייה ביקשה בפירוש מהעוברים ושבים סיגריות. מחוץ לתחנה מרכזית של תל אביב.
אנונימי